הכסף שולט והדת מצייתת: כך הפך סם הקפטגון ל"דלק" של חיזבאללה

בין הרים תלולים ושדות שוממים, עומדת מעבדה מוסתרת היטב. במקום שבו פעם היו כפריים שקטים עוסקים בחקלאות, בתוך מבנה אפור ודחוס, ניצב מול סיר נירוסטה עצום "הטבח", הוא מערבב באיטיות אמפטמינים עם כימיקלים זולים ליצור את התערובת הרצוייה.

לא, זה איננו וולטר ווייט מ "שובר שורות". ואיננו נמצאים באלברקרקי בניו מקסיקו, אלא בבקעת הלבנון. וזהו אחמד, לוחם נאמן בחיזבאללה, מפקח על ייצור קפטגון – "הקוקאין של העניים". הוא אינו מוטרד ממוסר או מדת, אלא מכך שכדורי הסם ימשיכו לזרום למדינות המפרץ - שם, הסמים נמכרים בעשרות מיליוני דולרים ומממנים את פעילות חיזבאללה, ארגון ששורשיו הדתיים התעמעמו לטובת כלכלה אפורה של טרור.

דת וסחר בסמים: המכשול - וכיצד התגברו עליו

בפני חיזבאללה עמדה בעיה לא פשוטה. סחר בסמים הוא דבר אסור על פי האיסלאם. הדת, שהיא עמוד התווך של זהות הארגון, אוסרת על שימוש וייצור סמים מכיוון שהנזק שהם מביאים לחברה נוגד את ערכי הצדק והצניעות שעליהם מושתתת האמונה. כיצד יכול ארגון שמציג עצמו כ"מגן האיסלאם" לפעול בעסק הנוגד בבירור את מצוות הדת?

התשובה לכך טמונה בגישה פרגמטית שחיזבאללה פיתח עם השנים. הארגון מצא פתרון על ידי עיוות עקרונות הדת: הם אינם מייצרים את הסם עבור המוסלמים עצמם, אלא "לאויבי האיסלאם" – מדינות המפרץ, ובמיוחד ערב הסעודית, שבה השלטון הסוני מהווה יריב פוליטי ודתִי לשיעים המיוצגים על ידי חזבאללה ואיראן.

חיזבאללה ממצב את עצמו כלוחם לא רק בשדה הקרב הפיזי, אלא גם במלחמה כלכלית נגד מדינות אויבות, וזה מאפשר לו לתרץ את השימוש בסמים כאמצעי למאבק האידיאולוגי והפוליטי.

כמו כן, ניתן לראות בהקשר הזה את הפתגם הערבי "אל-גַ'וּע יַחַרֵّכּ אַלְאִנְסַאן" – "הרעב מניע את האדם". חיזבאללה משתמש במציאות הקשה בלבנון, בעוני ובמצוקה הכלכלית, כדי להצדיק את פעילותו, גם אם זו מנוגדת לדת. ברגע שהכסף זורם והוא מניע את גלגלי הארגון, החוקים מתגמשים, והאידיאלים הדתיים נכנעים לצורך בהישרדות וכוח.

ישראל מכה צבאית בחיזבאללה – אך לא עד כדי מיגורו

ישראל הולמת בחיזבאללה כפי שלא עשתה מעולם. תקיפות צבאיות נרחבות, חיסולים ממוקדים של מפקדים בכירים והשמדת תשתיות חיוניות מטלטלים את הארגון. חיזבאללה מתמודד עם אבדות כבדות ומכה מוראלית משמעותית, אך למרות כל אלה, הוא לא מושמד לחלוטין. סביר להניח שבשלב מסוים, חיזבאללה יחפש דרך להפסקת אש או להסדר, מתוך הבנה שאינו יכול לשאת בהמשך ההפסדים הכבדים.

ככל הנראה, הלחץ הבינלאומי, ובמיוחד האמריקני, יופעל על ישראל. וושינגטון, שדוגלת בהשגת שקט אזורי, תלחץ על ישראל להיכנס להסדר עם חיזבאללה, גם אם זה יהיה כרוך בוויתורים. סביר להניח שישראל תיאלץ, בסופו של דבר, להסכים להפסקת הלחימה, זאת מבלי שמוטטה לחלוטין את הארגון. זו תהיה הזדמנות קריטית להבטיח שחיזבאללה לא יחזור להתחזק במהירות ולהפוך שוב לאיום אסטרטגי.

"ללכת אחרי הכסף" – הדרך למנוע את ההתחזקות

כדי למנוע את התחזקות חיזבאללה לאחר הפסקת אש, על ישראל והקהילה הבינלאומית "ללכת אחרי הכסף". הכוח האמיתי של הארגון טמון לא רק בנשקו וביכולותיו הצבאיות, אלא גם במנגנון הכלכלי המשוכלל שלו.

לא פחות מ-40 אחוזים מהכנסות חיזבאללה מגיעות מסחר בקפטגון, סם המיוצר במעבדותיו בלבנון ומוברח לשווקים במזרח התיכון, בעיקר למדינות המפרץ. מעבדות הקפטגון בבקעת הלבנון הן היעד המרכזי לפעולה. פגיעה ישירה וממוקדת במתקנים הללו יכולה להכות ביכולת הייצור וההפצה של חיזבאללה.

לצד הפעולות בשטח, יש צורך בשיתוף פעולה בינלאומי כדי לפגוע גם במערכת הבנקאית הלבנונית שמאפשרת לחיזבאללה להלבין את הרווחים מסחר בסמים. כמה מהבנקים בלבנון משמשים כלי חשוב למימון פעילותו של הארגון, והם מהווים חוליה קריטית בשרשרת ההכנסות שלו המאבק חייב לכלול סנקציות כלכליות בינלאומיות נוקשות על בנקים ועל גורמים פיננסיים שמסייעים לחיזבאללה.

קואליציה בינלאומית בהובלת מדינות המפרץ, בשיתוף פעולה עם ישראל ומדינות המערב, צריכה לפקח על המערכות הכלכליות בלבנון ולוודא שלא יהיו גישות נוספות למימון סחר הסמים של הארגון.

פער הכוחות הכלכלי בין חיזבאללה לצבא לבנון

חיזבאללה הצליח לבסס לעצמו מעמד של כוח צבאי וכלכלי בלבנון, בעוד שצבא לבנון נותר חלש "צבא יחפנים" בעיקר בהיבט הכלכלי. כאשר לוחם חיזבאללה משתכר כ-1,500 דולר לחודש, בעוד שחייל בצבא לבנון משתכר כ-300 דולר בלבד, ישנו פער עצום ביכולת הכלכלית של שני הצדדים.

חיזבאללה אינו רק כוח צבאי חזק יותר, אלא גם גוף כלכלי מתוחכם, שמסוגל לשלם ללוחמיו שכר מכובד יחסית. המשכורות הללו מגיעות במידה רבה מהסחר בסמים, ופגיעה בהן תפגע במוטיבציה של לוחמיו להמשיך ולשרת את הארגון. החלשת יכולת התשלום שלו, ובמיוחד הכנסותיו ממסחר בקפטגון, עשויה לערער את כוחו מבפנים בתוך העדה השיעית הוא יתקשה לגייס לוחמים למילוי שורותיו ואף לממן טיפול לאלפי פצועיו.

הצורך בהעצמת צבא לבנון

בכל הסדר עתידי שיושג לאחר הפסקת אש, יהיה הכרח לדרוש את התפרשות צבא לבנון בדרום המדינה, במיוחד באזורים שנמצאים כיום בשליטת חיזבאללה. צבא לבנון צריך לשמש כחיץ אמיתי מול חיזבאללה ולהבטיח שאזורי הדרום לא יחזרו להיות בסיס לפעולות טרור כנגד ישראל. אך לשם כך, יש צורך משמעותי בהעצמתו הכלכלית והצבאית של צבא לבנון.

כיום, הפער בין תקציב חזבאללה לזה של צבא לבנון הוא בלתי נתפס. צבא לבנון, הסובל מחוסר תקציבים ותנאים קשים, אינו מסוגל כיום להוות חלופה אמיתית לחיזבאללה בדרום המדינה. לפיכך, על הקהילה הבינלאומית, בשיתוף עם מדינות המפרץ וישראל, לחזק את הצבא הלבנוני ולהבטיח שהוא יוכל לעמוד מול חיזבאללה. העצמה כלכלית וצבאית של צבא לבנון תהפוך אותו לגורם מרכזי שימנע את חזרת חיזבאללה לשליטה מוחלטת בדרום המדינה, ותבטיח את יציבות האזור.

סיום: חניקה כלכלית כפתרון הכרחי

המאבק בחזבאללה אינו יכול להישען רק על פעולות צבאיות. כפי שברון הסמים המפורסם אל צ'אפו אמר: "Las balas no matan al hambre, pero el dinero sí" – "הכדורים לא הורגים את הרעב, אבל הכסף כן". עבור חיזבאללה, הכסף הוא הכלי החזק ביותר. בעזרת פגיעה במקורות ההכנסה שלו – מעבדות הסמים, הבנקים בלבנון והמערכות הכלכליות שמאפשרות לו לפעול – ניתן להחליש אותו בצורה אפקטיבית.

חיזבאללה ביסס את כוחו לא רק על אידיאולוגיה דתית אלא גם על כסף אבל כמו שאומר הפתגם "אל-מַאל יַחְכּוּם וּאל-דִּין יַנְצַ'אם" – הכסף שולט והדת מצייתת.