"מלחמת חרבות ברזל" חשפה את העורף הישראלי לאיומי טילים ממספר זירות במקביל. מדובר בירי מרצועת עזה, לבנון, תימן, עיראק ואיראן. מציאות זו, בצירוף העובדה שלעיתים נורית בו-זמנית כמות גדולה של טילים מסוגים ומאזורים שונים, מחייבת את מערך ההגנה האווירית של צה"ל להיות דרוך ביותר ובעל רמת יעילות של שניות ספורות כדי להגן באופן מיטבי על העורף. ההחלטות כוללות באילו אזורים להפעיל את האזעקה, אם בכלל, וכן לחשב את הנקודות בהן עלולים ליפול רסיסי טילים ומיירטים ולהזהיר גם בהן את הציבור להיכנס למרחבים מוגנים.
כיפת ברזל בפעולה בדרום הארץ // אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
כתבה חדשה באתר חיל האוויר סוקרת את מגוון התהליכים וסוגי קבלת ההחלטות המתרחשים באותן שניות קריטיות ראשונות בהן מזוהה שיגור טיל. מבחינת תהליך קבלת ההחלטות, הזיהוי הראשוני של שיגור עוין מתבצע בסוללת ניהול התמונה הבליסטית של צה"ל (מנת"ב 66). בסוללה זו יושבים צוותים מחיל האוויר ופיקוד העורף, הקובעים יחד תוך שניות ספורות את האזור המאוים על ידי הטיל, ומבררים במהירות אם הוא או רסיסיו מסכנים חיי אדם. במקרה של סיכון לאזרחים, מופעלת מערכת האזעקות במרחבים הפוטנציאליים לפגיעה. יצוין כי בשל המקורות המגוונים מהם נורים הטילים, המנת"ב מקושר למערך שלם של חיישנים ומכ"מים המאפשרים זיהוי רחב של איומים מזירות שונות.
מלבד הפעלת האזעקות, המידע ממנת"ב מועבר גם לסוללות ההגנה האווירית ברחבי הארץ, העוקבות אחר הטילים ופועלות ליירטם. סוללות אלו, לפחות במקרה של כיפת ברזל, אינן פועלות באופן אוטונומי אלא בשילוב החלטות מפקדי הסוללה בשטח. צוותי הסוללה כוללים את הדרג המחליט והיורה, וכן את צוותי ההגנה ההיקפית המבטיחים את הגנת הסוללה עצמה ואת יכולתה לפעול ללא הפרעה.
מערכת קבלת ההחלטות הזו מאוישת 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, הן בשגרה והן בחירום. מדובר במערך המנטר את כלל הזירות מהן עלולים להופיע איומים על ישראל. המוכנות הנדרשת מהמשרתים בו היא ברמה הגבוהה ביותר, המאפשרת להם להבין את סוג האיום, כמותו, והמענים הנדרשים מולו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו