התפנית: ניסיון חיסול נסראללה פותח הזדמנויות לשינוי מהותי בפני המערכה

חיסולו של נסראללה, בין אם היה מוצלח (נקווה) ובין אם שרד את ניסיון החיסול, מהווה נקודת תפנית במערכה המתנהלת כבר שנה.

מלחמה נמדדת בתפניות, הן אותן הזדמנויות לשינוי מהותי בפני המערכה. כך הוא ניסיון החיסול אתמול במפקדה הראשית של חיזבאללה ברובע הדאחייה שבביירות. נקודת אל חזור שממנה והלאה המלחמה מקבלת שינוי כיוון, ראשית ישראל נוטלת את היוזמה ופועלת בהתקפיות ובשיטתיות מול מודיעין תשתיתי שנאסף שנים רבות אחורה ועיתי הנאסף בזמן אמת. שניהם יחד מאפשרים לגרוע ביכולות חיזבאללה ולפגוע באופן משמעותי ביכולת התיפקודית של הארגון.

הפגיעה במערכי ובשרשרת הפיקוד ושליטה (רצף חיסולי הצמרת הצבאית של הארגון ופגיעה רחבה אמש במיפקדה הראשית בביירות) יקשו על הארגון להוציא לפועל את תוכניותיו ויכולותיו. באותה נשימה צריך להניח ולהעריך כי חיזבאללה וכלל גורמי הציר האירני יגיבו וימים מורכבים צפויים על העורף הישראלי ומאתגרים עוד יותר על מערך ההגנה האווירית, שעומד לקראת מיבחנו הגדול ביותר מאז 7 באוקטובר 2023 ובכלל.

בבוקר הזה, פחות משתי יממות לאחר (ניסיון) חיסולו של נסראללה עם צמרת המיפקדה הראשית של הארגון, ראוי שלא נאבד את התמונה הגדולה. בדיוק לפני שבועיים החליטה ממשלת ישראל להוסיף את השבת תושבי הצפון בביטחה לבתיהם למטרות המלחמה. מטרה עמומה, לא מספיק ברורה וממוקדת, אבל רצף הפעולות בשבועיים שלאחר מכן ושיאם בפעולה ביום שישי בערב בביירות לא הותירו מקום לספק באשר לכוונה ולתכלית – שינוי יסודי של המציאות הביטחונית בגבולינו הצפוני ועל כך ראויים קברניטי המדינה בדרג המדיני ובמערכות הביטחון השונות לכל הערכה, על האומץ, על התבונה ועל המעשה.

בנקודת זמן זו לפעולה עצמה בשישי האחרון בביירות ורצף הפעולות ההתקפיות שלאחריה יצרו תפנית בעלת שתי הזדמנויות (לפחות):

השפעה רב זירתית על המערכה כולה וכלל גורמי הכוח בציר האירני – קולות הנפץ בהפצצה בביירות נשמעים עד טהרן. אירן בנתה את חיזבאללה במשך כמעט שני עשורים כדי להיות "השכפ"צ" הקדמי שיגן וישרת את האינטרס בפיתוח תוכנית הגרעין (על ידי הרתעת ישראל והמערב מלתקוף אותה ישירות) ושאיפותיה להשתלט על המזרח התיכון (תימן, התבססות בעירק, התבססות בסוריה, לבנון על ידי חיזבאללה וניסיונות קבועים לדריסת רגל גם בירדן).

לאבד את חיזבאללה בנקודת זמן זו ישבש מהותית את תוכניותיה של אירן ומעמיד אותה בדילמה כיצד להגיב ולפעול. המבוכה האירנית של השעות הראשונות תתחלף מהר מאוד בפעולות שאת תוצאותיהן אנו עלולים לפגוש באופן ישיר דרך החזית הצפונית, אך גם ממזרח או מדרום. בין אם תבחר אירן להגיב במישרין ובין דרך זרועותיה באיזור היא ניצבת בפני מציאות חדשה שלא אליה היא כיוונה לפני שנה.

לקשר ולברית בין ישראל לארצות הברית חשיבות ומבחן ולעמידתה של האחרונה לצד ישראל בכוח צבאי ולא רק בהצהרות תהיה השפעה ישירה על התנהלות ובחירתה של אירן.

בנוסף, במלחמה הנמשכת כבר שנה נוצרת הזדמנות לראות את סיומה קרוב יותר מאשר לפני הפעולה ביום שישי האחרון. ראוי שהיום יהיה מי שיכין את מנגנוני הסיום בצפון ובעזה ויהפוך את המעשה המוצלח הצבאי להישגים מדיניים, יצירת מנגנוני הסדרה בתנאים שישראל תכתיב מתוך עוצמה, מתוך שימור האינטרסים הביטחוניים בעדיפות ראשונה – למקסם את השפעת המהלך בזירה הצפונית לפתרון סוגיית החטופים בעזה (סינאוור , במידה והוא חי נמצא הבוקר במצב אחר בנכונותו להגיע להסכם ולאו דווקא בתנאים הקשיחים שהעמיד עד כה).

סיום המלחמה היום בעזה מתוך נקודת העוצמה בצפון תיתפס אחרת גם בציבוריות הישראלית וגם מול המערכת הבינלאומית, בהמשך מעצם העובדה שישראל מייצרת בידול בין תקיפת מטרות הטרור של חיזבאללה בלבנון ונימנעת מתקיפת מטרות מדינת לבנון , הינה החלטה נבונה שמשאירה פתח ליום שאחרי להסדרה בהסכם מדיני בחסות ארצות הברית (בשיתוף אירופה וצרפת בפרט) תוך שימור האינטרסים של ישראל: שימור חופש הפעולה של צה"ל כנגד כל התארגנות טרור בדרום לבנון, הכנסת כוח רב לאומי עם יכולות וסמכות בהשתתפות המעצמות (לא כוח יוניפיל חסר הכוח והיכולת), הסרת האיום בעין בתצורת מוצבי ועמדות חיזבאללה שניבנו במרוצת השנים מול חצרות זרעית, חניתה ומטולה.

ישראל מצליחה בשבועיים האחרונים למצב עצמה בנקודה אחרת מזו אשר נתפסנו בבוקר השבת השחורה ב-7 באוקטובר וכמעט לאורך השנה האחרונה. אין לי ספק שהבוקר אויבנו במזרח התיכון התעוררו למציאות אחרת, לא כזו שהם חשבו עד לפני יומיים. אסור לנו לאבד את ההזדמנויות שנוצרו בתפנית.

לעמידות העורף ומיזעור הפגיעות באזחרים ובתשתית הלאומית חשיבות עליונה בימים שיבואו כדי להשלים את המעשה הצבאי ולאפשר לרגל המדינית המשלימה להתקדם למהלכי סיום. אם נשכיל ונמצה את שעת הכושר, אזי שינינו את המציאות הביטחונית במדינת ישראל, ולטובה. מגיע לנו עתיד טוב יותר בפיתחה של השנה החדשה.

הכותב הוא תת אלוף במילואים צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי.