תושבי הצפון מחכים לתשובות: ישראל צריכה להשיב את ההרתעה לא רק על הציר שבין תל אביב לביירות

צודקים תושבי הצפון כשהם דורשים תשובות נרחבות יותר מהממשלה • טענתם שזה היה "מבצע שלום תל־אביב" מובנות, אף שהמבצע לא נועד להגן על תל אביב (או חיפה) אלא על נכסים אסטרטגיים ייחודיים, שפגיעה בהם היתה מסיבה לישראל נזק כבד • ועדיין, 11 חודשים מפרוץ המלחמה, מגיעות לתושבי הצפון תשובות טובות יותר כיצד ומתי מתכוונים להשיב אותם הביתה

הפגנת תושבי הצפון. צילום: אייל מרגולין\ג'יני

בישראל סיכמו אתמול בחיוב את מתקפת המנע בלבנון, שסיכלה את המתקפה שתכנן חיזבאללה כנקמה על חיסול פואד שוכר. הארגון אמנם התגאה בפגיעות שהסב לישראל, אולם הן היו פחותות משמעותית מאלה שתכנן, והוא איבד נכסים רבים - ובראשם אלפי כני משגרים ומרגמות בדרום לבנון.

ההצלחה המבצעית הזאת היתה שילוב של מודיעין איכותי, תוכנית מבצעית שגובשה ותורגלה מראש וביצוע מדויק. הרעיון היה לא רק לשבש את התוכנית המבצעית של חיזבאללה, אלא גם להימנע מגלישה להסלמה רחבה. לכן גם התמקדה התקיפה בדרום לבנון, "מגרש המשחקים" הלגיטימי שממנו פעל גם חיזבאללה כדי שלא לתת לישראל לגיטימציה לתקוף בעומק לבנון.

 

סמיכות הזמנים בין התקיפה הישראלית למועד השיגור התקיפה המתוכנן של חיזבאללה (ב־5:00 בבוקר) נועדה לשלול מהארגון אפשרות לגבש ולהפעיל תוכנית חליפית, וגם לשמר לישראל מרחב לגיטימציה כמי שלא תקפה בלבנון אלא סיכלה מתקפה יזומה כנגדה. מפקד המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל צ'ארלס בראון, שמבקר בישראל, הוכנס לסוד התקיפה גם כדי להבטיח שחליפת ההגנה האמריקנית תישמר במקרה של הסלמה.

"מבצע 'שלום תל אביב'"

חיזבאללה אמנם הצליח לשגר כ־300 רקטות במתקפת הנגד שהוציא לפועל, אולם נכשל ברעיון המרכזי שלו – לפגוע ביעדים אסטרטגיים בגוש דן ובמפרץ חיפה, ולהסב נזק כבד למתקני צבא ובעיקר למערך ההגנה האווירית בצפון הארץ. מתווה התקיפה שלו שסוכל מלמד כי הוא ניסה לייצר אמנם מתקפה נרחבת, אבל גם מחושבת מאוד: הפגיעה ביעדים האסטרטגיים תוכננה להתבצע באמצעות כטב"מים כדי להגביל את היקף ההרוגים והנזק, ובכך לוודא שישראל לא תשתגע בתגובה. אפשר ללמוד מכך שחסן נסראללה אינו מעוניין במלחמה גם כעת, ותגובותיו נועדו לשמר משוואות פעולה מול ישראל תוך ניסיון לוודא שהן אינן גולשות למערכה רחבה.

אזרחים צופים בנאום נסראללה בבית קפה בביירות, צילום: רויטרס

לכן, ניתן להעריך (בזהירות המתבקשת) שסבב חילופי המהלומות הנוכחי הסתיים. זאת גם הסיבה שהשגרה הושבה אתמול במהירות לרוב חלקי הארץ, למעט קו העימות בצפון שנותר חשוף למתקפות חיזבאללה. הארגון אמנם נצר אתמול את הירי משעות הבוקר, אולם סביר שיחדש אותו כבר היום. האופן שבו יבחר לפעול והיקף ומרחב הירי שיפעיל ילמדו עד כמה המתקפה הישראלית אתמול הרתיעה אותו, אם כי רצוי שלא להפריז בממדי ההישג: ישראל אמנם השיגה ניצחון טקטי משמעותי, אבל במערכה האסטרטגית היא נותרה כשידה על התחתונה משום שהצפון עדיין מפונה ומופקר.

לכן צודקים תושבי הצפון כשהם דורשים תשובות נרחבות יותר מהממשלה. טענתם שזה היה "מבצע שלום תל־אביב" מובנות, אף שהמבצע לא נועד להגן על תל אביב (או חיפה) אלא על נכסים אסטרטגיים ייחודיים, שפגיעה בהם היתה מסיבה לישראל נזק כבד. ועדיין, 11 חודשים מפרוץ המלחמה, מגיעות לתושבי הצפון תשובות טובות יותר כיצד ומתי מתכוונים להשיב אותם הביתה, ואיך ישראל מתעתדת להשיב את ההרתעה מול חיזבאללה לא רק על הציר שבין תל אביב לביירות, אלא גם בצירים שבין מטולה לכפר כילה ובין אביבים למארון א־ראס.

מחאת תושבי הצפון, צילום: מטה אשר

בין כישלון להצלחה

נדמה שהדרך לשם עוברת כרגע בקהיר. למשא ומתן לעסקה שתאפשר השבת חלק מהחטופים מעזה יש פוטנציאל נרחב בהרבה, משום שהיא תייצר בהכרח שקט גם בגזרות נוספות - ובראשן בצפון. זה יאפשר לישראל לבצע בקרת נזקים והערכת מצב מפוכחת ולהחליט אם ברצונה לצאת למערכה יזומה נגד חיזבאללה או לתעדף הסכם גם בצפון. מנגד, קריסה של המגעים בקהיר עלולה לייצר מומנטום שלילי נרחב, שיתבטא בעלייה בפוטנציאל ההסלמה בצפון וביו"ש, וכן מול גורמים אחרים - ובראשם איראן והחות'ים בתימן - שמחזיקים תיקים פתוחים מול ישראל.

בשולי הדברים ראוי לציין שאירועי אתמול מבליטים שוב את הפער הבלתי ניתן לעיכול ולהכלה בין הכישלון המהדהד של 7 באוקטובר לבין ההצלחות של החודשים האחרונים - ביירוט המתקפה האיראנית, במתקפה בתימן, בחיסולים ובבלימת המתקפה המתוכנת אתמול, וגם בהישגים במערכה בעזה.

שוב הוכח שיש לישראל מערכת ביטחון רצינית ומקצועית, שראשיה צריכים ללכת הביתה על הכישלון בשבת השחורה, אבל עד שזה יקרה מוטב לחבוט בהם פחות ולאפשר להם לעבוד ולהצליח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר