הפקרות בלהבות: כך הפך בת עין ליישוב המסוכן בארץ

"בת עין הוא היישוב המסוכן ביותר בארץ. אם אשלח לכאן לוחמי אש - זו תהיה משימת התאבדות עבורם". כך מזהיר בכיר בכיבוי אש והצלה בעודנו עומדים מול נוף מרהיב, שבתוכו נחבאת סכנה בטיחותית עצומה: להבות שיתנשאו לגובה של עשרות מטרים במקרה שבו חלילה תפרוץ באזור שריפה. המחדל זועק לשמיים: עצי יער שלא טופלו במשך שנים, בתים ללא אישור ותכנון מתאימים שנבנו ממש לתוכם, שכבת זרדים יבשה על הקרקע, ברז כיבוי מאולתר שמספק זרזיף קלוש של מים, צינורות פלסטיק שיתכלו מול חום אדיר.

בתווך - מאות תושבים נטולי הגנה במקרה של דליקה. הצירים סביב היישוב - שבהם גם רכב רגיל יתקשה לעבור, שלא לדבר על כבאית - עלולים להפוך את הפסטורליה השלטת למלכודת מוות נוראה. במשך שנים חששה מועצת גוש עציון לפעול בנושא, התושבים הוותיקים חשים מאוימים מצד גורמים שונים ומשונים, ובת עין עלולה להפוך בן־רגע לטרגדיה שתירשם כאחד מהמחדלים הגדולים בתולדות המדינה.

עמוק בתוך היישוב הקהילתי הדתי, הממוקם מצפון־מערב לכפר עציון, שוכנת "שכונת מגורים" חדשה, אם ניתן לכנותה כך. מדובר בבתים שנבנו בינות לעצים בצורה אקראית לחלוטין ובציר מאולתר, בשיטה של "איש הישר בעיניו יעשה". נדמה שכל מי שמעוניין מגיע ומתחיל לבנות לעצמו בית בתוך היער. התופעה עוררה כבר לפני כמה שנים את זעמם של התושבים הוותיקים, שראו כיצד אנשים שאינם מהיישוב מגיעים ומשתלטים על היער, שבין היתר משמש רבים מהם לתפילה ול"התבודדות" בסגנון חסידות ברסלב.

"התושבים לקחו את החוק לידיים"

כבר ב־2017 רב היישוב הרב דניאל כהן שלח מכתב חריף ביותר, שבו התרעם על הנושא: "בבת עין פשטה תופעה חמורה, שבה 'כל דאלים גבר'. אנו, הוועד, רואים זאת בחומרה ונפעל בתקיפות למיגור תופעה זו. אין לאף תושב הזכות לקחת את החוק לידיים, ולתרץ מיני תירוצים ופלפולים שונים מדוע זה בסדר לגנוב שטח ציבורי".

המחאה נפלה על אוזניים ערלות, והבנייה ללא חשבון בין העצים הגבוהים נמשכה.ב־2019 הרב דב ליאור, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית, שלח מכתב שבו הבהיר כי חובה על התושבים לקבל את מרות ועד היישוב: "מכיוון שלא מדובר באדמות הפקר, אלא בחלקות השייכות ליישוב, לא מתקבל על הדעת שכל אחד יבנה בכל מקום שירצה, ולכן על הבונים להישמע להוראות ועד היישוב".

גם מכתב זה זכה להתעלמות מוחלטת. ביהודה ושומרון, השאלה מי מאשר למי לבנות היא סוגיה מורכבת. ביישובים הוותיקים יש מערכת חוקים ואכיפה, כמובן, אך בעשרות השנים האחרונות נבנו לא מעט יישובים חדשים, שבתחילה כונו "מאחזים" ושכיום נקראים "ההתיישבות הצעירה", שהבתים בהם לא מאושרים כנדרש. בחלק מיישובים אלה קיימים נהלים מסודרים - באחרים ממש לא.

בת עין הוא יישוב שנחשב מאתגר במיוחד בכל הנוגע לאכיפה, בין היתר מכיוון שהוא מושך אליו דמויות קצה, וכי בעבר נרשמו עימותים חזיתיים בין גורמי האכיפה לתושבים במקום. במועצת גוש עציון, כך נראה, החליטו שאם אי אפשר לפתור את הבעיה - עדיף להתעלם ממנה. וכך, בתוך שנים ספורות צמחה בלב היער שכונה ללא האישורים הנדרשים.

חשש מנקיטה בפעילות אגרסיבית נגד המבנים

במינהל האזרחי פנו בעבר למועצה כמה פעמים בבקשה לטפל במצב החמור - אך ללא הועיל, ככל הנראה בשל החשש במועצה מנקיטת פעילות אגרסיבית נגד המבנים הלא מאושרים. מכיוון שמדובר במבנים בתוך יישוב, האחריות על המבנים עצמם לא חלה על המינהל, והם לא מוגדרים רשמית כלא חוקיים. היער נמצא באחריות קמ"ט חקלאות במינהל האזרחי."מדובר במלכודת מוות" לפני כמה חודשים נרשמה תקרית טרגית ביישוב: לידה ביתית באחד מהמבנים הסתבכה, והאמבולנס שהוזעק למקום לא הצליח למצוא את דרכו ביער הסבוך. לבסוף התינוק פונה במצב אנוש לבית חולים, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

שריפה באזור - מלכודת מוות

קשה לא לחשוב איזה אסון יתרחש אם חלילה תפרוץ שריפה באזור. בשבוע שעבר הגעתי לבת עין. עמוק בתוך היישוב, כמעט בלתי נראים, שוכנים הבתים החדשים. בערך 100 מבנים בין העצים הצפופים, ללא פיקוח או תכנון כלשהו, חלק מהעצים ממש מתנגשים פיזית בבתים, ולבתים אחרים אין גישה מסודרת כלשהי. מכיוון שחל בבת עין איסור להכניס פועלים ערבים - ישראלים או פלשתינים - כבר עשרות שנים לא נעשו בו עבודות הכרחיות למניעת שריפה.

במינהל האזרחי ניסו כמה פעמים בעבר לבצע עבודות חישוף באזור, אך מכיוון שהעובדים היו ערבים הם נתקלו בהתנגדות קשה. באחד מהמקרים העובדים נבלמו כשהגיעו לשער היישוב.כתוצאה מכך, העצים גדלים בצורה פראית, ועל האדמה הצטברה שכבה של עשרות סנטימטרים של קוצים יבשים ואצטרובלים - חומר בעירה טבעי. במאי האחרון, סגן־טפסר תמיר ארז, מפקד תחנה אזורית יהודה של כיבוי אש והצלה, שלח מכתב דחוף לראש המועצה דאז, שלמה נאמן, תחת הכותרת "התראה לפני אסון ביישוב בת עין". הוא ציין כי מדובר ביער שלא מטופל ובבתים שנמצאים על צלע ההר בתוך תוואי העצים, בניגוד לתקנות ההגנה מאש וללא קווי חיץ והפרדה. "השיפוע של ההר הוא קיצוני ומלא בעשבייה צפופה ולא מטופלת, מה שעלול לגרום להתלקחות מהירה ולהגעת האש עד לצמרות העצים בזמן קצר אם תתלקח שריפה בנקודה.

עקב צפיפות העצים בצידי הציר ההיקפי ופוטנציאל ההתפשטות הטמון בו, לא יתאפשר מעבר של רכבי חירום בעת אירוע שריפה. מדובר במלכודת מוות". מדובר באזור בעייתי גם מבחינה פח"עית וגם מבחינה בטיחותית. בראש ההר הסמוך בוצעו גם השנה הצתות רבות בידי פלשתינים, ולפני כמה שנים שריפה בתחתית היישוב כילתה שטח ענקי של יער. גם תשתיות החשמל הבלתי מוסדרות עלולות להצית בתוך דקות אש שתכלא את התושבים בבתיהם, ללא אפשרות להציל אותם. בתסריט אימים זה, צמרות העצים יעלו באש שלא ניתן יהיה לכבותה, האצטרובלים יהפכו ל"רימוני רסס" טבעיים ויותזו לכל כיוון, ועוד ועוד מבנים יישרפו.

הכבאיות לא יוכלו להגיע לבתים, ואם יישלחו למקום לוחמי אש - זו תיחשב משימת התאבדות. היישוב, כך כותב סגן־טפסר ארז במכתבו, הוא "קיצוני ומסוכן", בשל ההיסטוריה הגזרתית. לדבריו, "קיימת סכנה רבה לחיי אדם ולרכוש אם תפרוץ שריפה, בדגש על שכונת היער. אני מתריע על המפגע כבר כמה שנים, ובאתי בזאת שוב להתריע ולהרים דגל אדום. מדובר בסכנת חיים ממשית, ויש לטפל בנושא באופן מיידי כדי לשמור על ביטחונם ועל שלומם של תושבי היישוב, על הרכוש ועל החי והצומח באזור".

התשתיות ביער הן עלובות, קשה להגדיר זאת אחרת. בניסיון כסת"ח עלוב למדי נפרס צינור פלסטיק על ציר הגישה, במטרה לספק מים בעת צרה, אך מכיוון שהוא עשוי מחומר מתכלה ושהוא לא מוטמן - סביר שלא יהיה יעיל בזמן אמת. פתחנו את ברז הכיבוי כדי לבדוק את יעילותו, והזרזיף שיצא ממנו לא הותיר מקום לספק: אם תפרוץ שריפה במקום, לא תהיה דרך להציל את התושבים. האיום אינו תיאורטי.

"מכת אש"

לפני שבועות בודדים ניצתה שריפה בכפר עציון הסמוך בשל קצר בעמוד חשמל. השריפה עלתה לגבהים של 30 מטרים, וסגן־טפסר ארז הכריז על נוהל "מכת אש". השריפה דילגה במהירות לתוך בסיס החטיבה המרחבית עציון, ולוחמי האש ניהלו נגדה קרב בין המבנים, עד שלבסוף הצליחו לכבותה. שם זה היה אפשרי בזכות תשתיות מותאמות ומוסדרות, אך בשכונה המאולתרת בבת עין מדובר יהיה באתגר אחר לחלוטין. לפני כמה חודשים נכנס לתפקידו ראש מועצת גוש עציון ירון רוזנטל, ויומיים אחר כך הוא קיבל מכתב אזהרה שלפיו התעלמות מהמצב עלולה להיות פלילית במקרה של אסון.

מה עושים על מנת לטפל בסוגייה?

רוזנטל, שכבר בקמפיין הבחירות הפציר בתושבים בבת עין להתפנות, החל לפעול בנושא. השאלה הגדולה היא אם הפעולות נעשות מספיק מהר כדי למנוע אסון אפשרי. לאחרונה מליאת המועצה אישרה בצעד חריג לפנות 17 מבנים שנמצאים בבנייה ביער, מה שימנע סכנה נוספת, אך הדבר לא פותר את הסכנה הכללית. בכיבוי אש והצלה דרשו מהמועצה לפעול לאלתר להתזת חומר שימנע מהעצים לבעור בטווח הזמן המיידי, כדי למנוע אסון בקיץ הנוכחי, אך הדבר טרם קרה.

גורמים בגוש עציון טענו כי היער לא נמצא בפועל באחריות המועצה, אלא באחריות קצין מטה חקלאות במינהל האזרחי, ואילו גורמים במינהל אומרים כי עד כה כל ניסיון לשתף פעולה עם המועצה לא צלח. הגורמים מספקים תירוציםאך עוד קודם לצעדי הפינוי, יש פעולות מהירות שאפשר לבצע - ושלא מתבצעות. כעת יש ניסיון להעסיק קבלן יהודי במטרה להתחיל בביצוע החישוף, מתוך הבנה שאף שמדובר במהלך בעייתי ומפלה - עבודות החישוף נדרשות להצלת חיים.

מתי עבודות אלה יתחילו? על כך לאיש אין תשובה. ובזמן שהגורמים השונים מספקים תירוצים וסיבות, היער נותר בסיכון גבוה. בשבת האחרונה מחבלים הציתו אש מתחת לשכונת קרוואנים ביישוב כרמי צור, והשריפה כמעט הגיעה עד לבתים. מחר זו יכולה להיות השכונה הפסטורלית בבת עין - שתהפוך למלכודת מוות. הכתובת על הקיר.

ראש מועצת גוש עציון, ירון רוזנטל, מסר בתגובה: "מהרגע שנכנסתי לתפקיד, לפני כארבעה חודשים, פעלתי לגיוס המינהל האזרחי לגיזום היער, ליצירת תשתיות כיבוי ולהפסקת הבנייה הלא מאושרת ביער. אחרי שנים רבות שבהן כל הגורמים המעורבים התרשלו, אנחנו מתחילים בטיפול יסודי בסוגיה, כדי להגן על תושבי בת עין".מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה: "במהלך השנים האחרונות פעל המינהל האזרחי כמה פעמים כדי לבצע פעילות חישוף של הנקודה. בכל פעם שבה הגיעו פועלים מטעם היחידה למקום - הם נתקלו בהתנגדות התושבים ונאלצו לעזוב את הנקודה".