יכולות התקיפה של ישראל - ההגנה הטובה ביותר

דווקא בעת הזאת יש לזכור שההגנה מפני תגובת איראן ושלוחותיה היא לא התכלית: מטרתה, קודם כל, לאפשר לישראל את הכלים לתקוף בזמן ובמקום המתאימים • יכולותינו מרשימות בהיקפן, והן כבר הוכיחו את עצמן – חיל האוויר שיודע ומסוגל לפגוע בתימן, יכול לעשות זאת בכל מקום במזרח התיכון • יילכו השניים יחדיו - ההגנה וההתקפה

תקיפת צה"ל בעזה (ארכיון). צילום: אי.אף.פי

מדינת ישראל סופרת כבר שבוע ימים של מריטת עצבים בציפייה לתגובת איראן ושלוחותיה במזרח התיכון, ומי יודע כמה שעות וימים כאלה עוד לפנינו. אלא שבעודנו עוסקים ביכולות ההגנה הישראליות מפני תגובה זו, יש להתמקד ביכולותיה - המעולות לא פחות - של הזרוע ההתקפית של ישראל וצה"ל.

הרמטכ״ל, הרצי הלוי, קיים הערכת מצב ואישורי תוכניות לתרחישים השונים | דובר צה"ל

כולם עסוקים בשאלת התגובה. האם זו תהיה מאיראן ומחיזבאללה? האם התגובה תהיה מתואמת, של מספר חזיתות בו־זמנית? איך ייראה תרחיש התגובה? מה יהיו יעדי האויבים? כמה יצליחו מערכות ההגנה האווירית למנוע ולסכל אותה תגובה? האם ארה"ב ומדינות הקואליציה יגלו אותה מחויבות כמו בהתקפה האיראנית באפריל?

הייתי יכול להמשיך ולשטוח עוד שאלות רבות והערכות לרוב על מאפייני התגובה, על יכולות ההגנה של מערכות ההגנה האווירית ועל יכולות ההתגוננות של העורף האזרחי. כולן נכונות ובמקום, אבל אני סבור שדווקא בעת הזאת ראוי להדגיש כי ההגנה לבדה איננה התכלית.

יירוטים בזמן המתקפה האיראנית, צילום: .שיטור קהילתי פסגת זאב

הגנה צריכה לאפשר למקבלי ההחלטות את הזמן לקבל החלטות שקולות ולא מתוך אילוץ של פגיעות משמעותיות בעורף, אבל היא גם צריכה לאפשר להתקפה את הכלים לתקוף בזמן ובמקום, והיא צריכה לאפשר את הרציפות התפקודית שתאפשר לאותה זרוע התקפית למלא את ייעודה.

שילוב ייחודי

במהלך העשורים האחרונים, וביתר שאת בעשור האחרון, מדינת ישראל בנתה יכולות התקפיות מרשימות בהיקפן. יכולות אלו נשענות על ייצור מטרות בממשק בין מודיעין וחיל האוויר, ועל יכולות קטלניות של חיל האוויר (בעיקר) המסוגל לייצר עד 3,000 מטרות ביום ולאורך זמן, לצד יכולות אש טקטיות במרחב הלחימה באמצעות אש קנית ורקטית מדויקת. אפשר להוסיף לכל אלה את יכולות חיל הים שמסוגל להוסיף מרכיבי אש כאלה ואחרים מממד מקום ועומק נוספים, ולא רק...

הזרוע ההתקפית של מדינת ישראל וצה"ל כבר הוכיחה בעשרת החודשים האחרונים כי מרחק וגבולות לא מהווים מגבלה. חיל האוויר שיודע ומסוגל לפגוע בתימן, במרחק של כ־1,800 ק"מ מישראל, במבצע מדויק, יעיל ואיכותי, יכול לעשות זאת בכל מקום במזרח התיכון.

התקיפה הישראלית במערב תימן (ארכיון), צילום: אי.פי.איי

מכונת האש שבנה צה"ל מבוססת על שילוב ייחודי של מודיעין - שמייצר בנק מטרות לאורך כל הזמן, ובפרט בזמן אמת - ויכולות תקיפה (בעיקר מהאוויר, אבל לא רק). המנגנון שִכלל את עצמו בעשרת החודשים האחרונים בהצלחה לא מבוטלת, ברמת כשירות, במיומנות ובסינרגיה ראויים להערכה בין הזרועות והחילות, כמו גם בין גופי המטה הכללי והזרועות ושאר שותפי מערכת הביטחון.

המכה שתשנה מציאות

לפיכך, בבואנו לדבר על תרחישי התגובה של איראן, חיזבאללה ואחרים, ולהיערך לקראתם, ראוי שאזרחי מדינת ישראל, וגם אויבינו (כמה מהם לא זקוקים לטור זה - הם כבר חשו בכך בשנים ובחודשים האחרונים), יידעו כי ההגנה חשובה וממלאת תפקיד מרכזי בסיכול ובמזעור האיומים - אך בה בעת היא תאפשר לקבל החלטות כדי להוציא אל הפועל מכת תגובה התקפית, שביחד עם ההגנה תשנה באזורנו את המציאות הביטחונית שאנו כה מייחלים לה זה 306 ימים.

תקיפת צה"ל בדרום לבנון, צילום: איי.אף.פי.

כי כמו במשחק הכדורגל, אתה מנצח כאשר לקבוצה יש הגנה חזקה שלא סופגת שערים, לצד התקפה קטלנית שיודעת להכריע את המשחק ולהבקיע שערים. כך גם במשחק החיים שלנו: יילכו השניים יחדיו - הגנה והתקפה.

הכותב שימש בעבר כמפקד מערך ההגנה האווירית וכיום הוא יועץ אסטרטגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר