החיסול בלבנון: מכה מורלית לחיזבאללה - אך עם השפעה מוגבלת

חיסולו אתמול של בכיר חיזבאללה מוחמד נאסר מבשר על יממה קשוחה בצפון, ואולי אף כמה יממות. אולם למרות המכה שספג, ספק אם חיזבאללה יבחר להרחיב את המערכה מול ישראל למלחמה כוללת.

נאסר ("אבו נעמה") היה מפקד שדה ותיק ומוערך בארגון. הוא הוביל במשך כעשור את יחידת "עזיז", שאחראית על כל המרחב המערבי בגבול עם ישראל, והיה אחראי על ההכנות למלחמה ועל הפעילות שביצע הארגון בגזרה הזאת מאז הצטרף חיזבאללה ללחימה ב-8 באוקטובר. צה"ל כבר ניסה לחסל אותו לפני שבועות אחדים, אך פצצה שהוטלה לעבר הבית שבו הוא שהה לא התפוצצה וחייו ניצלו.

מקבילו של נאסר, טאלב עבדאללה, שפיקד על הגזרה המזרחית, חוסל בחודש שעבר. גם אז מדובר היה במפקד מרכזי - דרג אחד מתחת למטה הכללי של חיזבאללה - שהיה כפוף ישירות למפקד מרחב הדרום בארגון, עלי קרקי. חיזבאללה הגיב לחיסולו בתקיפה נרחבת של יעדים בגליל העליון והמערבי וברמת הגולן, וכן בניסיונות שיגור של כטב"מים למפרץ חיפה.

סביר להניח שכך ינהג הארגון גם כעת. זמן קצר לאחר החיסול אתמול שוגרו רקטות לאזור קריית שמונה, וכן ליעדים נוספים בגליל. ייתכן שחיזבאללה יבקש לנצל את החיסול גם להרחבה מדודה של תגובותיו, בניסיון להרתיע את ישראל מחיסולים נוספים, אך תוך הקפדה לא להידרדר למערכה כוללת שבה הוא לא מעוניין כעת - כפי שעולה ממסרים שונים שהועברו באמצעות מתווכים מערביים, וכן מהערכות המודיעין.

ניסיון העבר מלמד שלחיסולים כאלה יש השפעה מוגבלת. היא תלויה באופיו של המחוסל ובמידת הריכוזיות והניסיון שלו, אבל גם במי שעשוי להחליף אותו. נאסר (כמו טאלב עבדאללה) היה מפקד ריכוזי מאוד, שהריגתו מהווה מכה מורלית לאנשיו ומכה מקצועית ששללה מהארגון מוקד ידע מרכזי. עם זאת, כדאי לא להפריז במידת חשיבותו לארגון, שימנה לו מחליף במהירות, כפי שנהג במקרים קודמים של מפקדים שחוסלו.

מסקנות מהחיסול

מהחיסול אתמול ניתן ללמוד כמה דברים נוספים. ראשית, שצה"ל נחוש לפגוע במפקדי השטח של חיזבאללה, כולל בכירים שבהם, אך לא פוגע בהנהגה הבכירה של הארגון. ייתכן שזה נובע מכך שבכירי חיזבאללה מיטיבים להסתתר, ואולי מרצון ישראלי לשלוט בהיקף ההסלמה הצפויה (גם כלקח מהתגובה האיראנית לחיסולו של בכיר משמרות המהפכה חסן מהדווי).

שנית, שצה"ל מצליח לחדור את מערכי המידור ואבטחת האישים של חיזבאללה. זה עניין שאסור לזלזל בו: מדובר בארגון ממודר מאוד, שכל בכיריו מאובטחים בקפדנות. העובדה שכמה מפקדי שטח בכירים חוסלו היא הישג מבצעי משמעותי, שבוודאי גורם לבכירים אחרים להגביר את העיסוק באבטחה סביבם.

שלישית, ששני הצדדים מקפידים לשלול מהצד שמנגד "נכסים" שונים, כהכנה למלחמה שעשויה לפרוץ או להפסקת אש שתושג. זה מאבק מתמיד לשיפור עמדות, שנשמר כרגע ברמה הטקטית בשטח אך עלול בקלות להידרדר להסלמה רחבה כתוצאה מלהיטות יתר, טעות או מיס־קלקולציה.

החיסול הזה והתגובה אליו יגבירו בוודאי את התחושה הכללית שאוטוטו פורצת בצפון מלחמה. הרשתות החברתיות וקבוצות הווטסאפ מלאות ברמזים לכאורה למערכה הצפויה, וגם חלק מהתקשורת הבינלאומית הרהיב לקבוע מתי היא תתלקח (בשלהי יולי). האמת היא שגם כיום - ולמרות איומיו של שר הביטחון אתמול שלפיהם הטנקים ברפיח יכולים להגיע גם לליטני - בישראל מעדיפים הסדר בעזה, שיכלול השבת חטופים והפסקת אש, שתוביל גם להפסקת אש בצפון ולאפשרות של הסדרה שתאפשר את החזרת התושבים המפונים לבתיהם.

המאמצים לקדם הסדר כזה נמשכו גם בימים האחרונים. המוסד הודיע אתמול כי ישראל קיבלה את תשובת חמאס בנוגע למתווה לעסקת החטופים ודנה בה לפני שתשיב עליה. כתמיד, כדאי לא להגביה ציפיות כדי לא להתאכזב: סינוואר הוא אויב אכזר ואדם ממולח, שמבין היטב את הדילמה הישראלית וינסה להוון אותה לטובתו.

אחת משאיפותיו, כשהורה על מתקפת 7 באוקטובר, היתה שהחזיתות נגד ישראל יתלכדו. זה קרה בצפון באופן חלקי, אבל מי שלא הצטרפו למערכה היו ערביי ישראל. הפיגוע אתמול בכרמיאל, שבו ערבי־ישראלי דקר למוות חייל ופצע חייל נוסף, הוא חריג ומחייב הן טיפול יסודי של מנהיגי הציבור הערבי (האזרחיים והדתיים), והן את העמקת הכיסוי של שב"כ, כדי לסכל במידת הניתן ניסיונות דומים בעתיד. זאת, למרות הקושי המובנה בסיכול של פיגועי בודדים, שלרוב לא מראים סימנים מעידים לכוונותיהם.

כשסמוטריץ' שותק

כוחות הביטחון נדרשו אתמול לחזית מיותרת נוספת, בפינוי של המאחז הלא חוקי "צור הראל" שבבנימין. הפינוי לווה באלימות רבה, כולל יידוי אבנים והתזת גז פלפל לעבר כוחות מג"ב וצה"ל שביצעו אותו. מדובר במאחז שהוקם על קרקע פרטית פלשתינית, ופינויו אושר בידי כל הדרגים - כולל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שאחראי על המינהל האזרחי.

לפני כשלוש שנים, בעקבות אירוע שבו חייל צה"ל ירה למוות בפלשתיני שיידה אבנים בבית לחם, סמוטריץ' קבע: "מי שזורק אבנים לעבר רכבים ישראליים הוא מחבל, וטוב מאוד שהוא נורה ונהרג. אם זה היה קורה יותר - היו כאן הרבה פחות פיגועים והרבה פחות זריקות אבנים". אתמול נדם קולו של השר, שאישר בעצמו את פינוי המאחז. בכך הוא קרץ לפורעים והתיר פגיעה בכוחות הביטחון.