בתגובה לשחרור מנהל בית החולים שיפא, אמרו בשב"כ כי עוד לפני המלחמה הם התריעו על מחסור במקומות כליאה, ועל אחת כמה וכמה, לאחר שפרצה. מאז 7 באוקטובר נעצרו בעזה כ-7,000 מחבלי חמאס וביו"ש עוד 4,200 החשודים בטרור.
כ-1,000 מהמחבלים שנתפסו בעזה, נכלאו בתנאים קשוחים בשדה תימן שבנגב. בעקבות זאת, במאי האחרון הוגשה לבג"ץ עתירה של ארגוני שמאל בדרישה לסגור את מתקן שדה תימן. זאת בטענה כי התנאים בו, "לא אנושיים". המדינה שנבהלה מהעתירה, הודיעה לשופטים כי מדובר במתקן שנועד להחזיק את המחבלים "לזמן קצר". בעקבות העתירה, דולל מאוד מספר השוהים בשדה תימן, אולם ארגוני השמאל שוב עתרו לבג"ץ באמצע יוני וטענו ששדה תימן לא ראוי להחזקת גם לזמן קצר.
בעקבות עתירה זו, החלה סדרת דיונים בהשתתפות שב"כ, צה"ל, שב"ס והמל"ל. מסקנת הביניים של דיונים אלה, כפי שפרסמה מוריה אסרף גולדברג, כי נראה שאין מנוס משחרור 120 מהעצורים. עם זאת – וזו נקודה משמעותית – בתום הישיבה האחרונה שנערכה ביום חמישי האחרון הוחלט לבקש מבג"ץ דחייה של שלושה ימים בהגשת תשובת המדינה, וזאת מתוך רצון להימנע מהשחרור. יודגש כי בדיונים אלה לא עלה שמו של מנהל שיפא, ולמעשה לא נידונו שמות אלא קריטריונים של מי שעשויים להשתחרר.
"לא סווג כקלף מיקוח"
כתוצאה מסיכום זה, ביום חמישי בערב, המדינה שלחה לבג"ץ בקשת דחייה במתן התשובה עד ליום רביעי הקרוב. "התקיימו דיונים יומיומיים. המשיבים יבקשו ארכה על מנת להציג בפני בית המשפט תמונה עדכנית ומלאה", כתבה המדינה.
לפיכך לא ברור אפוא מדוע שב"כ החליט אמש לשחרר 50 המחבלים, ובפרט את מנהל שיפא בלי שהיה לכך אישור מהמל"ל. יש לציין כי על אף שאבו סלמיה הוחזק בכלא נפחא ולא בשדה תימן, שיחרורו נועד לפנות מקום למחבלים אחרים. כך אומרים מקורות המעורים בפרטים.
מהודעת שב"כ ניתן להבין כי איש לא סימן את מנהל שיפא כקלף מיקוח חשוב. על פי שב"כ הוא "עומד בכלל התבחינים אודות רמת המסוכנות הנשקפת ממנו אל מול אסירים אחרים". כלומר, בבדיקה שעשו במערכת, נבדק כמה הוא מסוכן, ולא כמה הוא שווה. מדובר בתקלה הראויה לבדיקה בפני עצמו, מה שיכול להסביר את הפשלה כולה. כיוון שלא סומן כמחבל כבד, הוא שוחרר בלי מחשבה שניה, ובלי לקבל את אישור הדרג המדיני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו