מנרה תחילה: משרד הביטחון הוציא לדרך מבצע למיפוי הנזק ביישובי הצפון

מנהלת "אופק צפוני" של משרד הביטחון, בשיתוף מס רכוש וגופים נוספים, מתחילה בימים אלה למפות את הנזק ביישובי הצפון כדי להתחיל לבנות תוכנית לשיקום הבתים שנפגעו - כך נודע ל"ישראל היום".

היישוב הראשון שימופה ותיבנה תוכנית לשיקומו יהיה מנרה סמוך הגדר. התכנון הוא להתחיל לעבוד היכן שניתן, לא בבתים החשופים לגבול, וההבנה היא שייתכן שהבתים שישופצו ייפגעו בשנית וידרשו שיפוץ נוסף.

מנתוני אופק צפוני עולה כי מאז תחילת המלחמה ועד 23 ביוני, דווח על 1,016 בתים שנפגעו. 75% מהם כתוצאה מפעולת אויב, ו־25% כתוצאה מפעילות צה"ל באזור - למשל, טנקים שנסעו בכבישים והרסו אותם.

עוד עולה מהנתונים כי 67.9% מהנכסים שנפגעו הם מבני דיור, 17% הם מבני ציבור (ספרייה, גן ילדים וכדומה), 13.6% תשתיות אחרות, 1.5% תשתיות. על פי ההערכות, היישובים שספגו את הפגיעות הקשות ביותר הם מטולה, מנרה, קריית שמונה, שתולה, זרעית ואביבים.

החקלאים נותרו בשטח

לאחר מיפוי מנרה, יחל השיפוץ בעיקר בשכונות שאינן בקו הראשון לגבול, כדי לא לסכן את העובדים. לפי גורמים המעורים בפרטים, ההבנה היא שקיימת אפשרות שהבתים שנפגעו וישופצו ייפגעו שוב, אך הרעיון הוא להתחיל לתת לתושבים אופק ותקווה שהמדינה דואגת להם.

מי שמממן את שיפוץ הבתים והמבנים שנפגעו הוא מס רכוש, שבמשך שנים סבל מתדמית שלילית עקב דיווחים על התקטננות שלו בפיצויים עבור נזקי מלחמה. אלא שכעת, לפי גורמים המעורים בפרטים, במס רכוש מבינים את גודל השעה, ופועלים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הביטחון והיישובים לשם מיפוי ושיפוץ הבתים שנפגעו, ללא ההתקטננות שיוחסה להם בעבר.

בסיור שערכנו בתחילת השבוע בגבול הצפון, ביישובים כמו יראון, מרגליות, מטולה ועוד, ראינו בעיקר את כיתות הכוננות שנותרו ביישובים המופגזים, ואת החקלאים שמנסים להמשיך ולעבד את אדמותיהם. מנהלת "אופק צפוני" אחראית בין היתר גם על תוכנית "משיב הרוח" לציוד כיתות הכוננות בגבול הצפון. על פי ההערכות, עד סוף חודש אוגוסט תושלם ההצטיידות של כיתות הכוננות ב־86 יישובים.

שאלת 1 בספטמבר

כמו כן, מתבצעת עבודה להצבת מרכיבי ביטחון פיזיים וטכנולוגיים ביישובי קו העימות, ובמקביל, קיימת תוכנית של משרד החינוך למיגון מוסדות חינוך בצפון. על פי ההערכות, מיגון כל מוסדות החינוך לא יושלם לפני 1 בספטמבר, מה גם שכעת אין צפי שהתושבים ישובו לבתיהם לפני תחילת שנת הלימודים.

למרות כל המהלכים הללו, שבהחלט מראים על התקדמות, אבל עדיין ממש לא מספקים, שאלת השאלות היא אם תושבי קו העימות והיישובים בצפון ישובו לבתיהם כשהמצב הביטחוני יירגע. משיחות עם לא מעט משפחות מפונים עולה כי רבות מהן קרועות, כאשר אחד מבני הזוג מעוניין לחזור לביתו, ובן או בת הזוג מטילים על כך וטו.

תושבי גבול הצפון משתקעים במקומות אחרים בארץ, רושמים את ילדיהם למסגרות חינוך אחרות, ומגלים את הנוחות שבחיי המרכז, הסיכויים שרבים מהם ישובו הולכים ופוחתים.

עם תום המלחמה בצפון, שסופה, כרגע, אינו נראה באופק, תצטרך המדינה להוציא לפועל תוכנית לאומית לעידוד אזרחים להשתקע בגבול הצפון - בין שאמצעות הטבות דיור מרחיקות לכת, ובין שעל ידי שיפור התשתיות, סלילת כבישים, יצירת מקומות תעסוקה, הקמת מוסדות לימודים גבוהים ועוד. אם המדינה לא תעשה כן, הגליל העליון עשוי להמשיך להיות נטוש במשך שנים רבות קדימה.