ביטול קבינט המלחמה הוא לכאורה אירוע טכני ולא משמעותי ביחס לכאוס הפוליטי המתרחש בימים אלה - אבל רק לכאורה. תחילתו וסופו המוקדם של קבינט המלחמה מספרים גם את מה שחוותה ישראל בשמונת החודשים האחרונים. מההירתמות הקולקטיבית בתחילת המערכה, ועד לחזרה לפוליטיקה של 6 באוקטובר באחריתה.
קבינט המלחמה נולד ב־11 באוקטובר עם כניסת המחנה הממלכתי לממשלת החירום. היה זה מנגנון שנולד מצורך פוליטי, אך נשען על אדנים מקצועיים ותוכנן בקפידה כהפקת לקחים משורה של ועדות חקירה ובדיקה, שהצביעו כולן על כך שהממשלה והקבינט, שהם הגופים המוסמכים להובלת מצבי חירום ביטחוניים, אינם מתאימים למשימה.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא הצורך לקבל החלטות גורליות במהירות ובסודיות במלחמה. הממשלה והקבינט, לעומת זאת, הם גופים שנוטים לעבוד לאט ולהדליף מהר. בנוסף, אלה גופים המורכבים לפי צרכים קואליציוניים ולא לפי מומחיות מקצועית, מה שמחליש את יכולתם לקבל החלטות נקיות משיקולים פוליטיים. בפועל, ראשי הממשלה קיבלו את ההחלטות בעצמם והקבינט שימש בעיקר כחותמת גומי.
הקמת ממשלת החירום בשעת הדחק של 7 באוקטובר הביאה איתה משב רוח רענן ותקווה שמעכשיו הפוליטיקה תשרת את הצורך המדיני־ביטחוני, ולא ההפך. בדמות קבינט חכם, קטן ודיסקרטי, שכל חבריו מחויבים למטרה אחת ומשוחררים משאלת הכותרת התקשורתית, והוא אכן זכה ללגיטימציה ציבורית רחבה.
בהתחלה, ברוח האחדות של ימי אוקטובר, הקבינט אכן התנהל כמתוכנן. מי שהיה עד לעבודת הקבינט תיאר עבודה עניינית גם בימים של מחלוקות. מערכת הביטחון והמל"ל העלו חלופות צבאיות ומדיניות, ישיבות נוהלו בתדירות כמעט יומיומית, הדלפות כמעט שלא היו, וכך נוצר מנגנון, לא מושלם אמנם אך כזה שהורכב מאנשי מידות שנטלו על עצמם את האחריות על המערכה. לא עוד מטבחונים סודיים עם גורמים עלומים שלא נותנים דין וחשבון לציבור.
שמונה חודשים חלפו, וישראל נמצאת במקום אחר. יחסים עכורים, נטייה לדחיינות ומשקל היתר של גורמי הקצה הובילו לפירוק ממשלת החירום וקבינט המלחמה. אך מדוע בעצם? איש לא טען שהמנגנון לא פעל כשורה, ואין לנו סיבה להניח כי הפך למיותר לקראת הכרעה על השלב הבא בלחימה בעזה והתחממות בגבול הצפון.
ההחלטה לפרק את קבינט המלחמה היא הפוליטיקה שהיתה אמורה להסתיים ב־6 באוקטובר. התגובה הציבורית לחוק הרבנים ולרציפות חוק הגיוס הוכיחה כי הציבור הישראלי הפנים שמה שהיה מקובל לפני 7 באוקטובר כבר איננו והוא מצפה ממנהיגיו לפעול בהתאם.
מכיוון שהמלחמה לא הולכת להיעלם מחיינו בקרוב, מוטב היה לשמר את קבינט המלחמה, ניסוי שכל עוד פעל הוכח כמוצלח. ואם אז היה סבור ראש הממשלה כי חלק משריו הבכירים אינם מתאימים לקחת חלק בפורום שנדרש לפעול במקצועיות, בדיסקרטיות וללא הדלפות - הרי שמינויים לתפקיד הוא הבעיה ולא עצם קיומו.
הכותב הוא ראש מכון "תכלית", המכון למדיניות ישראלית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו