בין עזה לצידון: האפשרות להסלמה בצפון - והאתגרים המורכבים

בעוד ישראל נלחמת להשיג את מטרותיה בעזה, רוחות המלחמה מתלהטות בצפון. אם המערכה בלבנון תסלים משמעותית - תעמוד ישראל בפני אתגרים תקדימיים ומורכבים. בצבא, בחברה, ביחסי החוץ ובכלכלה: כתבי "ישראל היום" שופכים אור על הצפוי בתסריט המורכב של לחימה בעצימות גבוהה בשתי החזיתות.

הלוחמים שחוקים אך מלוכדים - ומאומנים מתמיד | הזירה הביטחונית

צה"ל אמנם השלים בימים האחרונים את מוכנותו למלחמה בזירה הצפונית, ובכיריו מאיימים כי עם השלמת הפעולה ברפיח הוא יוכל להתמקד באיום הגדול יותר מצפון. אך לאחר תשעה חודשי מלחמה בעזה ולחימה בחיזבאללה, אם תפרוץ מלחמה בימים הקרובים - נראה שצה"ל לא יגיע אליה בשיא כוחו.

במצב של הסלמה חמורה בגבול הצפון, צה"ל ייצטרך להתמודד עם שאלת "כלכלת החימושים". העובדה שארה"ב, שבהתחלה הזרימה לישראל לא מעט תחמושת, האטה את המשלוחים ועצרה את משלוח הפצצות לחיל האוויר, מטרידה מאוד את הצבא ועשויה להשפיע על ההחלטה הישראלית ליזום מלחמה בצפון בעת הזו.

בנוסף, עולה שאלת שחיקת כוחות הסדיר והמילואים. הצבא הסדיר נלחם ומתאמן כבר שמונה חודשים וחצי ללא הפסקה, מילואימניקים רבים שירתו בשנה האחרונה 100 או 200 ימים ואף יותר, ובפן הנפשי כולם עברו חוויות לא פשוטות שמצריכות עיבוד.

שאלה נוספת שעולה, היא שאלת ההגנה האווירית. בצבא מעריכים כי מערכות ההגנה האווירית לא יוכלו להגן על כל האזורים המיושבים, ולפיכך ההגנה תתמקד בתשתיות החיוניות ללחימה, והעורף האזרחי בישראל יספוג ויהיה תחת איום שלא התמודד עימו מעולם. הדרך היחידה שבה תוכל ישראל להתמודד עם האיום היא לפגוע באופן ישיר לא רק בחיזבאללה - אלא בלבנון עצמה, כמדינה ריבונית שמשטחה מותקפת ישראל. האתגר הביטחוני - הידיעה המלאה (לילך שובל).

מלחמה בלבנון? במערב היו שמחים לוותר עליה | זירת החוץ

תסריט של מלחמה מלאה בין ישראל לחיזבאללה הוא בהחלט סיבה לדאגה עצומה עבור הקהילה הבינלאומית, בוודאי במערב. השלכות מלחמה כזו עלולות לגרום לשיבוש נוסף של שרשראות אספקה ופגיעה במסחר, לעלייה אפשרית במחירי הדלק ולפגיעה בתיירות למדינות באזור.

אבל זה עוד לא־כלום לעומת האפשרות שמלחמה כזו תוציא גל חדש של פליטים, שמדינות כמו טורקיה או החברות באיחוד האירופי יצטרכו להתמודד עימו. באירופה כבר קלטו מיליוני פליטים מאוקראינה, אך מלחמה כעת תגיע גם בעיתוי בעייתי מאוד מבחינת האיחוד ומדינות אירופה.

למרות שהבטיחה לגבות את ישראל מול חיזבאללה, גם בממשל האמריקני היו שמחים להימנע ממשבר נוסף במזה"ת - רגע לפני יום הבוחר. האתגר המדיני - לידיעה המלאה (דוד ברון).

תרחישי פינוי ועלטה: כך נערכת מערכת הבריאות 

בבית החולים לגליל בנהריה מאשפזים חולים זה שמונה חודשים בתנאים לא מיטביים, במבנה ממוגן שמספיק לכ־300 מיטות אשפוז בלבד - פחות מחצי מיכולותיו. במתכונת זו פועלים בתי החולים בצפת ובנהריה כבר חודשים, וזו רק חלק מהיערכות מערכת הבריאות לתרחישים של מלחמה בצפון.

אחד מהתרחישים הללו הוא הפעלה של בתי החולים כ"אי בודד" בשל קושי לנוע בצירים. במסגרת היערכות זו, חוזקו יכולות בתי החולים בצפון ובדרום בתחום הטראומה, לרבות קליטת מומחים לתחומים נדרשים - כירורגיית לב־חזה, נוירוכירורגיה ועוד.

את מידת ההיערכות וחשיבותה ביטא במדויק שר הבריאות, אוריאל בוסו, כשאמר בכנס של השלטון המקומי שנערך בתחילת החודש כי "עקב האיומים המתרחבים, אנו עובדים בימים אלו יחד עם השלטון המקומי על היערכות לתרחיש עלטה, שמאתגר מאוד את המערכת בכל הקשור לטיפול בחולים עם צרכים רפואיים מיוחדים, ובהם מונשמים ונתמכי נשימה. העבודה המשותפת עם ראשי הרשויות היא צורך קיומי - מציל חיים, במלוא מובן המילה". האתגר של מערכת הבריאות - לידיעה המלאה (מיטל יסעור בית-אור)

גם במערך בריאות הנפש נערכים לקראת אפשרות של הסלמה. ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן אומרת כי "לאחרונה אנו מזהים מגמה של עלייה בפניות מצוקה מתושבי הצפון ומאזרחים שבני משפחותיהם וחבריהם הקרובים גרים או משרתים בצפון". בעמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) אומרים כי מספר המטפלים הקליניים בשורתיהם גדל בשיעור של פי ארבעה מאז החלה המלחמה באוקטובר. ההיערכות במערך בריאות הנפש - לידיעה המלאה (אפרת פורשר)

חשמל, דלק וגז | אתגר התשתיות

לא מעט שאלות עולות אצל כל אחד מאיתנו כאשר מדברים על האפשרות של פתיחת חזית צפונית - כמו למשל, אם באמת יהיו הפסקות חשמל ממושכות, או אם צפוי מחסור בדלק ובמזומנים, או אם ייתכנו שיבושים באספקת המים. התשובות כמובן תלויות בעוצמת המלחמה ובהתרחבותה, אבל גם במוכנות התשתיות הלאומיות.

כשמדברים על מוכנות משק החשמל למלחמה בצפון, קשה שלא להזכיר את אמירתו של שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה המנהלת את מערכות החשמל בישראל: "אנחנו במצב לא טוב ולא מוכנים למלחמה אמיתית. אחרי 72 שעות בלי חשמל אי אפשר יהיה לגור בישראל".

גולדשטיין שיקף לציבור את תרחיש העלטה של רשות החירום הלאומית, המעריך מצב שבו יהיו אזורים שלמים ללא חשמל למשך תקופות ארוכות. עם זאת, צריך לזכור שמדובר בתרחיש קיצון, שהסיכויים להתממשותו נמוכים מאוד. במשרד האנרגיה והתשתיות אומרים כי הם פועלים ללא הרף לצמצם את הסבירות להתממשות התרחיש ולהיערך ליציאה מהירה ככל שניתן ממצב עלטה, אם יתממש

בשאלת הדלק, אומר חן הרצוג, מומחה למשק החשמל והכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO, כי "השילוב של מאגרי החירום, נמלי יבוא הדלק בים התיכון ובים האדום, ובתי הזיקוק באשדוד ובחיפה - מייצר יכולת אספקת דלקים למשק גם במצבי חירום, להבטחת זמינות דלקים לצבא, לחיל האוויר ולתחנות הכוח". אתגר התשתיות - לידיעה המלאה (סוניה גורדיסקי)

דיחוי בפתיחת הלימודים,שיתוקם לזמן מה, ולמידה מרחוק | האתגר של מערכת החינוך

שיתוק הלימודים לשבועות ארוכים, למידה מרחוק וכפרי נוער כמקלט: מלחמה בצפון תהיה מבחן שספק אם מערכת החינוך הישראלית תוכל לעמוד בו. 

שנת הלימודים תשפ"ד היתה אבודה לחלוטין, ומלחמה בצפון תגרום גם לשנה הבאה להיות כזו, ואף יותר מכך: היא תשבית את מערכת החינוך כמעט בכל הארץ, וכנראה אף לזמן ארוך יותר. לפי יגאל סלוביק, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך וראש אגף לוחמה בטרור במטה לביטחון לאומי, "מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף היא זו שתגדיר את 'אורח החיים' שלנו במלחמה, וכך גם התנהלות מוסדות החינוך". האתגר במערכת החינוך - לידיעה המלאה (נועם (דבול) דביר)

מ"סניפי ברזל" של סופרים ועד תרופות | האתגר של המשק

המשק הישראלי מתמודד עם השלכות המלחמה בעזה מאז 7 באוקטובר בתור משק בעת חירום. אם מלחמה כוללת בצפון אכן תיפתח בקרוב, אז מובן שיצטרפו אתגרים נוספים ומהותיים לפעילות המשק.

באשר לתחום המזון, משרד הכלכלה והתעשייה פרסם בחודש האחרון רשימה של מאות "סניפי ברזל" של הסופרמרקטים שיהיו פתוחים בעת חירום, ורשימת מזון מומלצת למשפחה. אז הדגיש המשרד כי המלאים מספיקים ומותאמים וכי אין צורך באגירת מזון.

גורם בתחום המזון אמר כי "רשתות השיווק ערוכות לספק מזון ומוצרים חיוניים לציבור. אנחנו אחרי שמונה וחצי חודשי לחימה, ולצערנו כבר מתורגלים היטב לאירועי חירום, כמו שהיינו מוכנים עם פרוץ המלחמה, שהיתה הפתעה באותה העת.

"העובדה היא שאזרחי ישראל לא חשו במחסור אמיתי בשום מוצר חיוני. גם אם היה מחסור נקודתי בגלל רכישה מופרזת, הוא טופל באופן מהיר. אין כל סיבה לדאגה בכל הנוגע למלאי המזון ומוצרי הצריכה, הרשתות מצוידות במלאי לשבועות רבים".

באשר לרשתות הפארם, גם הן עובדות כמשק לשעת חירום. ברשתות הפארם מציינים כי הן עומדות על מלאים של כמה חודשים באופן קבוע. ישנן תוכניות חירום מסודרות ומובנות גם עם רכבים וגם עם עובדים, ורוקחים שגרים קרוב בהתאם לכל סניף. האתגר של המשק - לידיעה המלאה (היאלי יעקבי־הנדלסמן)

החשש: הפסקת טיסות לישראל | האתגר בתעופה ובתיירות

בתחילת המלחמה עזבו את ישראל כמעט כל חברות התעופה הזרות. כעבור כמה שבועות החלה חזרה הדרגתית שלהן, וכיום רובן כבר פועלות בארץ. עם זאת, קיים עדיין מחסור משמעותי בהיצע לעומת התקופה שקדמה למלחמה, והביקוש הרב גורם בלא מעט מקרים למחירי טיסות גבוהים.

סגירת השמיים בישראל בליל המתקפה האיראנית, ב־14 באפריל, גרמה לכך שכמה חברות תעופה משמעותיות כמו אייר קנדה ואיזיג'ט לא חזרו לטוס לישראל עד היום. כל אלה, לצד מקרים שונים בענף התעופה, גורמים לישראלים רבים לחשוש מהזמנת הטיסות, אשר הפכה בחודשים האחרונים יקרה, מסורבלת ולפעמים גם מלווה בחוסר ודאות. האתגר בתעופה ובתיירת - לידיעה המלאה (שמעון יעיש)