מח"ט הנח"ל על הלחימה ברפיח: "יש הרבה הישגים, הלוחמים מדהימים"

"חשוב לי שהציבור בארץ יידע שאנחנו לא מדשדשים. אנחנו עובדים, עובדים קשה, ויש לנו הישגים", כך ביקש להדגיש בפנינו אתמול מפקד חטיבת הנח"ל, אל"מ יאיר צוקרמן, בשיחה שקיימנו איתו על חוף הים של עזה, בציר פילדלפי, עשרות מטרים ספורים מהגבול המצרי.

לדבריו, "יש לא מעט אמצעי לחימה שנתפסו – אר.פי.ג'י, מוקשים, רקטות ארוכות טווח, מינהור. אנחנו שולטים על כל ציר פילדלפי, וזה הישג לא טקטי בכלל, שמציק ליותר ממדינה אחת וליותר מארגון אחד. ככל שנשהה יותר בשטח, נשיג יותר ונגיע להישגים מערכתיים".

כבר 41 ימים שאוגדה 162 פועלת ברפיח, מחסלת מחבלים, מאתרת ומשמידה תוואי תת־קרקע, וחשוב מכל – חונקת סוף־סוף את בלון החמצן של חמאס ואת ציר ההברחות שלו דרך ציר פילדלפי ומעבר רפיח.

אנו נכנסים לרפיח ב"איתן", כלי הרכב המשוריין החדיש של חטיבת הנח"ל, במהירות שבין 70 ל-80 קמ"ש. אנו חולפים בתוך דקות את מעבר רפיח וממנו ממשיכים לעומק רפיח.

מפיקוד העורף לנח"ל

את אל"מ צוקרמן אנו פוגשים במחנה הפליטים NPK. חלונות הבית מכוסים בבדים שנועדו להסתיר מהאויב את נוכחות החיילים, ובפנים המון זבובים מציקים וגרפיטי בעברית ("יאללה הפועל", "לא לגעת, המיטה של...", ועוד).

צוקרמן, בן 42 ממושב נוב ואב לשישה ילדים, אחד מהם לוחם בצבא. שבוע לפני המלחמה הוא סיים את תפקידו כמפקד מחוז צפון של פיקוד העורף, וב-7 באוקטובר קפץ דרומה עם מפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן. "ב-13:42 מפקד האוגדה הבין ששטיינברג (יהונתן שטיינברג ז"ל, מח"ט הנח"ל הקודם; ל"ש) נהרג. הוא טפח לי על הרגל ואמר: 'מונית למפקד חטיבת הנח"ל'".

23 מלוחמי הנח"ל נפלו באותה שבת ארורה. בסך הכל מתחילת הלחימה איבדה החטיבה 48 לוחמים וכ-700 נוספים נפצעו, כ-80% מהם שבו ללחימה. אוגדה 162, שתחתיה נמצאת חטיבת הנח"ל, נכנסה לרפיח 41 ימים לפני שצה"ל הכניס למקום כתבים לראשונה.

הפעולה נעשתה בתחבולה, מתאר צוקרמן. "זה אפשר לכבוש את פילדלפי, לחנוק את ציר ההתעצמות של חמאס ולתקוף מזרחה. הרבה אויב ברח מרפיח לפני שנכנסנו, ומי שהגיע להילחם ניסה לפגוע בלוחמי גבעתי שביצעו הטעיה".

אחת למאה בתים - מטען

נכון לרגע זה פועלות ברפיח שלוש חטיבות: 401 של השריון, גבעתי והנח"ל. "401 עסוקה כרגע בעיקר בתל סולטן, גבעתי והנח"ל פועלות ב-NPK ובשכונות יבנא ושבורה. כרגע אנו שולטים על NPK ועל חלק מיבנא, בעל־קרקע ובתת-הקרקע".

בתשובה לשאלה במה שונה הלחימה ברפיח לעומת מקומות אחרים ברצועה, הוא משיב ללא היסוס: "רפיח מפוצצת בתת-קרקע. רק בחמשת הימים האחרונים מצאנו 17 פירים. אין כמעט בית ללא פיר. האוכלוסייה האזרחית עזבה את רפיח, המחבלים עוברים בין קירות הבתים, עשרות בתים מחוברים זה לזה במרחבי לחימה עם פרצות מכל הסוגים". בין היתר, הוא מספר, באחד הבתים נמצא בתוך ארון בגדים פתח אל חור בקיר, שדרכו ניתן לעבור לבית אחר.

"רפיח מפוצצת בתת־קרקע, ואין כמעט בית ללא פיר. המחבלים עוברים בין קירות הבתים, עשרות בתים מחוברים זה לזה במרחבי לחימה עם פרצות מכל הסוגים"

"המרחב ברפיח ערוך אחרת. האויב בתת־הקרקע, כמעט לא בעל־הקרקע. יש המון בתים ממולכדים. הם ערכו את השטח בצורה קפדנית, וזה מחייב לחימה מאוד איטית וקפדנית", מסביר המח"ט. "בפעם הראשונה מאז שנכנסנו לרצועה זיהינו מלא מצלמות. הפקודה שלי היא שבכל פעם שפלוגה או גדוד נכנסים למרחב, הם מנטרלים מייד את המצלמות".

המצלמות הללו מחוברות למערכת סולארית הפרושה על גגות הבתים, ובצבא לא שוללים את האפשרות שהן מאפשרות למחבלים שמסתתרים בתת־הקרקע או בבית סמוך לזהות את הכוחות. "בבית אחד מכל 100 בתים הם מצליחים להפעיל עלינו מטען", מבהיר המח"ט.

ביום ראשון, למרבה הצער, נפל אחד הלוחמים הוותיקים והמנוסים בחטיבה. סמ"ר צור אברהם, בן 22 ממודיעין־מכבים-רעות, נהרג כתוצאה ממטען שהוסתר בתוך ארונית נעליים. "סרקו את הבית פעמיים עם רחפן, זרקו פנימה מטעני הטלה, ובכל זאת המטען היה מוחבא בארונית, ומחבל שהיה שלושה-ארבעה בתים משם הפעיל אותו. בדיעבד ראינו חוט מוסלק ומחובר לשלושה קווי בתים".

לדבריו, בעוד ביבנא, NPK ושבורה ההיתקלויות היו בעיקר עם אויב שעבר בין קירות בתים או יצא מתחת לפני הקרקע - ותת־הקרקע במקום היא המורכבת ביותר שנמצאה ברצועת עזה - בתל סולטן, שם מתמקדת כעת הפעילות, הלחימה היא בעיקר בעל־קרקע. צוקרמן לא יודע להסביר זאת, אך משער ש"אולי המחבלים שם לא מכירים את תת־הקרקע, או שתת־הקרקע שם פחות בנוי".

ובכל זאת, אף שהוא מדגיש את הישגי הלחימה עד כה, צוקרמן מודה ששמונה חודשי לחימה מחייבים חשיבה אחרת: "עוצמת האש בחודש-חודשיים הראשונים היתה נדרשת, גם נגד האויב וגם עבור כוחותינו. אני לא אומר שאני לא עומד במשימה עקב כלכלת חימושים, אבל יש דברים שהפעלנו בהתחלה ועכשיו פחות".

"כולם צריכים לשרת"

על המוטיבציה של הלוחמים אומר אל"מ צוקרמן: "יש לנו דור מדהים של לוחמים. הם אומרים שהם לא רוצים לצאת מעזה עד שפותרים את הבעיה, שיש להם אחריות לפתור אותה ולעלות צפונה".

בשיחה עם חלק מהלוחמים עולה תמונה מעט אחרת. הם מבינים למה הם פה ושמחים לבצע את המשימה, אך חלקם מדווחים על שחיקה ומציינים שהיו מעדיפים להשתחרר מהצבא ולהתחיל את חייהם באזרחות.

בתשובה לשאלתי, וכבן לציונות הדתית שגדל בירושלים ולמד במוסדות המשויכים לציבור החרדי-לאומי, צוקרמן סבור שבמציאות הנוכחית החרדים חייבים לתת כתף. "כולם צריכים לשרת. אם רוצים שהרעיון הציוני יימשך, צריך לבחור בו לאהוב ולרצות אותו. אני מקווה שהחרדים יבינו את זה ויתחברו לרעיון באהבה ומבחירה. אין שום סתירה בין לימוד תורה לבין שירות צבאי".

הנסיעה לציר פילדלפי, על גבי האמר פתוח, מעידה על הביטחון העצמי הרב של הכוחות. 14 ק"מ בלבד מפרידים בין תחילת הציר בגבול ישראל לבין הים. בכל כמה עשרות מטרים רואים עמדה הרוסה של חמאס, ותאי שירותים שלצידם נמצאו עשרות רקטות מכוונות לישראל, שחמאס לא הצליח או לא הספיק לירות.

כעת, מציין מח"ט הנח"ל, המשימה היא להשלים את הפעולה בתל סולטן, ולפעול בשכונת שבורה. "קיבלנו פקודות ל-14 יום קדימה. אם יגידו לנו לנוע אחורה ולהגן על פילדלפי – נעשה זאת. המלחמה לימדה אותנו שהאוויר נחמד, אבל צריך חטיבה שתחזיק את הציר על הקרקע".