ישראל התפשרה משמעותית על עמדותיה ההתחלתיות ועל דרישות מערכת הביטחון, הניחה לפתחו של ארגון הטרור עסקה שהוא לא יכול לסרב לה. ולמעשה אישרה את הצעת חמאס רק מלפני כמה שבועות - אבל לארגון הטרור גם זה לא הספיק, ובמהלך החג הוא שוב ניסה להכתיב את הטון.
את ההצעה שנוסחה בישראל היטיבו להגיש בכירי הצבא, בגיבוי קבינט המלחמה בהרכבו המקורי. גנץ ואיזנקוט סמכו עליו את ידיהם, וכך גם לפיד. למעשה, אם חמאס היה אומר כן - הוא היה מוצא בישראל קואליציה מפורקת שלא יכולה לאשר את העסקה. אך ארגון הטרור לא מסתפק בהצעה הנדיבה, וממשיך לסחוט את ישראל.
ארגון הטרור דורש כי ביום הראשון של השלב הראשון של העסקה תהיה הפסקת אש זמנית בין הצדדים, וכן נסיגה של צה"ל מאזורים צפופי אוכלוסין ברצועת עזה.
ביום השלישי תחל נסיגה של צה"ל מהרחובות סאלח א־דין וא־רשיד, ויפורקו כל המתקנים הצבאיים בציר נצרים, במקביל לנסיגה מכל ציר פילדלפי. כמו כן, מעבר רפיח יפונה באופן סופי. על שתי נסיגות אלה להיות מושלמות עד ליום השביעי של השלב הראשון.
עוד דורש חמאס לקבוע בהסכם כי אם הנסיגה המלאה לא תושלם עד ליום השביעי - שחרור החטופים ייעצר. חמאס דוחה כל תנאי מוקדם לגבי האסירים הביטחוניים הפלשתינים (שהוא ידרוש לשחרר), במיוחד בנוגע להגליה שלהם. בחמאס דבקים בעקרון הוותק של האסירים בסוגיית השחרור. ארגון הטרור דורש כי בסוף השלב הראשון צריכה להיות נסיגה מלאה מכל רצועת עזה, ושלא יישאר חייל אחד בתוך הרצועה.
באשר להפסקת האש, עמדת חמאס היא שהשלב הראשון יסתיים בהכרזה על חזרה ל"שקט ממושך", שפירושו הוא "הפסקת הפעולות הצבאיות באופן מלא". כמו כן, חמאס דורש להכניס את סין, רוסיה וטורקיה בתור צדדים שיהיו ערבים להסכם.
הפעם אפילו מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שלהוט להגיע לעסקה, לא יכול היה להתעלם מהציניות של ארגון הטרור הרצחני, והטיל עליו את האשמה. הוא תיאר כיצד ישראל, הלכה למעשה, אימצה את הצעת חמאס, ואילו הוא סירב לקבלה והערים קשיים ודרישות נוספות.
מערימים קשיים
הסעיפים החדשים דורשים מישראל נסיגה מציר ההברחות של חמאס לפני סיום הטיהור שלו והכנת המכשול. חמאס מאותת בכך שהוא ממש לא רואה בעסקה את סיום כהונתו כשליט בעזה. בניגוד לישראל, הוא כבר מתכנן את היום שאחרי, ואין לו כוונה ללכת לשום מקום.
האם ישראל יכולה לקבל את זה? עד עכשיו רוב מקבלי ההחלטות הסבירו שלא. למעשה, בישראל הגיעו לקצה היכולת לתת, ולא נותרו כמעט קלפים לשחק בהם במסגרת המשא ומתן. בין הדברים שלגביהם עוד ניתן להתפשר, כפי שרמז בלינקן, לא נמצאות הדרישות העיקריות של חמאס בנוגע להעמקת הנסיגה מהרצועה או לסיום המלחמה באופן מוצהר מצד ישראל.
למרות ניסיון הסחיטה הנוסף של חמאס, בהערכת המצב שכינס אמש נתניהו נשמעו פסימיים, אך לא הרימו ידיים. המשא ומתן לא הסתיים. בעיני מערכת הביטחון, הדרך הבטוחה להשבת החטופים הביתה במספרים גדולים נותרה עסקה, ולצידה שחרור בפעולות מבצעיות כשיש הזדמנות ישימה. אין הרבה כאלה.
לאחר עוד יממה של ירי בהיקפים נרחבים אל הצפון, אמש, כאמור, כינס נתניהו התייעצות ביטחונית - החלופה לקבינט המלחמה שאיננו. הצפון והעסקה, שהפכו שלובים זה בזה, עלו יחד בדיון, אך ללא שינוי כיוון נראה לעין. בישראל מתכוונים להמשיך להעמיק בפעילות לחיסול בכירים בחיזבאללה.
זו הפעולה שנתפסת כאן ככואבת ביותר לארגון הטרור, כשהמחיר הוא ירי טילים נרחב. שינוי כיוון במלחמה יכול להתרחש בכל עת, אך לנוכח הלחץ האמריקני נגד התרחבות הזירות - לא סביר שזה יקרה לפני מיצוי השיחות במסגרת העסקה.
בהכנת הידיעה השתתף שחר קליימן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו