"אמרת שתבוא היום לחינה של אחותך, עכשיו אנחנו בהלוויה שלך": סמ"ר ידידיה אזוגי שנפל בצפון הרצועה הובא למנוחות

יצא למשימה אחרונה לפני האירוסין של אחותו - ולא חזר הביתה: צה"ל התיר לפרסום כי שלושה לוחמי צה"ל נפלו ביממה האחרונה ביהודה ושומרון ורצועת עזה, ביניהם סמ"ר ידידיה אזוגי, בן 21 מהישוב רבבה שבשומרון המובא היום (חמישי) למנוחות.

ידידיה נפל בקרב בצפון רצועת עזה. הוא נכדם השני של נינט ומשה לוי שלפני שבועיים איבדו את נכדם סמ"ר דניאל לוי ז"ל שנפל אף הוא בלחימה בצפון רצועת עזה. סמ"ר אזוגי הותיר אחריו הורים: דליה ואליהו, וחמישה אחים ואחיות. חבריו מספרים כי היה מעורב בנוער ובעשייה בישוב. ידידיה היה אמור לצאת היום לאירוסין של אחותו תהילה, אך התעקש לבצע משימה אחרונה, ממנה לא שב. 

האחות מוריה ספדה: "דידי שלי, אח שלי הקטן, האהוב שלי. איך הלכת לנו דידי שלי? האור של הבית, אף אחד לא יכול עלייך גיבור שלנו. היית כמו יוסף של הבית שלנו, הבן המועדף ועכשיו אתה עמוק בבור. כולם הכי אהבו אותך מכולם. היה לך קסם, היית סוחף את כולם. היית מצליח להוציא את אבא בחמש בבוקר לאיזה מעיין. איך עכשיו נצא לטייל בלעדייך? איך נשמח בלעדייך אח שלי הקטן? היינו המשפחה הכי מאוחדת, אתה הרסת אותנו עכשיו. איך נשתקם מזה? אמרת שתשמור על עצמך, כבר היית בדרך החוצה, אמרת שתבוא לחינה. במקום שמחה משפחתית אנחנו בהלוויה שלך. פגשת את הבת שלי רק פעמיים, התפללתי שזאת לא תהיה התמונה האחרונה שלך איתה. היא לא תכיר את דוד שלה". 

האחות תהילה ספדה: "תמיד התגאתי ביחד. לפני שהלכת לצבא ביקשתי ממך בתמימות שלא תהיה גיבור אבל ידעתי שזה חזק ממך. כשהיינו באותה שבת ארורה בשדרות פשוט עשית - יצאת עם הנשק החוצה בתמימות, בשקט, בענווה. אתה הגיבור שלי. לפני שבועיים קברנו את בן דוד שלנו דניאל, אני זוכרת איך חיבקת אותי חזק-חזק, חיבוק שמבקש שאשמור אותו לרגעים קשים. איך אני אתחתן שלא תהיה פה? לא תראה אותי בשמלת כלה. איך ממשיכים הלאה? מי ירים אותנו עכשיו? מי ילמד אותנו לחזור לחיות? בבקשה תבוא אליי בחלומות". 

אימו דליה סיפרה על 24 השעות האחרונות בחייו של ידידיה: "שעה וחצי הבדילה בין ההלווייה שלך לאירוסין של תהילה. בשקט עשית הכל, וכולם אחריך. ילד שלי, תמיד שמח, תמיד רגוע. הכי היה קשה להרגיז אותך. כששאלתי אותך בטלפון 'איך הולך?', ענית 'הכל סבבה מעולה', תמיד לא משנה מה. הייתי מזהירה אותך לפני שאתה חוזר לצבא כי לא פחדת מכלום ואתה הייתה צוחק 'אמא מה זה ניהול סיכונים?'. אני יודעת שהיית זהיר בשבילי. מי ייכנס הביתה עם החיוך ויקרא בקול 'שלום' ולא יבין על מה כל ההתרגשות סביבו?. כל אחות הייתה מגיעה אליי בנפרד ואומרת לי 'את יודעת שידידיה הכי אוהב אותי? הוא כתב לי פתק'. כל אחת הייתה הכי מיוחדת ואהובה עבורך ב-7 באוקטובר ניצלת בנס. יצאתי מהבית, הסתכלתי לי בעיניים ואמרת לי 'אמא צריך אותנו'. אם היו נלחמים מולך פנים מול פנים הפחדנים האלה היית מנצח אותם, רק מטען היה יכול לקחת אותך". 

האחות אמונה ספדה: "דידי, החיים שלי כל עולמי. לא היה ולא יהיה כמוך. כבר לא נחכה שתחזור להכין לך עוגיות. לא מאמינה שלא נשב ביחד בשולחן שבת להציק לך באוזן. דידי לא היית כועס, תלמד את עם ישראל איך לא לכעוס, איך להיות מאוחדים. כל מה שנגעת בו היה טוב. כולם הכירו אותך, תמיד דיברת עלייך. איך אפשר להספיד אותך? איך אחות קטנה מספידה את אח שלה? אני לא יודעת לעשות דבר כזה". 

האחות שירה: "לפני שהלכת בירכתי אותי ליום הולדת שאף פעם לא אבכה. בגלל זה אני משתדלת כמה שפחות לבכות. אני מתגעגע לחבק אותך, להריח אותך ולקפוץ עלייך כשאתה אומר 'כולה לא הייתי שבועיים'. דידי איפה אתה? פרח שלנו, העוגן של המשפחה. שיהיה לך לילה טוב, תהיה איתנו, תצחק איתנו גם כשאתה לא פה". 

ראש מועצת שומרון יוסי דגן ספד: "ידידיה הלוחם, הגיבור. גדלת כנער שקט, גיבור ואמיץ. פרי קודש של יישוב רבבה, יישוב של חסד בלב השומרון. מתנדב שעוסק בחסד, תפארת הנוער של השומרון. גדלת והיית ללוחם ומפקד שדואג לחייליו כמו אב, עם אותה תכונת חסד שאפיינה אותך תמיד. גיבור במידות, גיבור בקרב. אולי לא שמת לב אבל היית חלק מהיופי של השומרון. היית אמור לצאת לאירוסין של אחותך. אתמול בלילה כשישבנו עם בני המשפחה הם הצביעו על העוגות שהיו מוכנות לאירוסין. אמך סיפרה שאמרת 'אני רק מבצע משימה קטנה ויוצא' ועכשיו אתה כאן, קדוש וטהור". 

חברו של ידידיה, מרום: "דווקא כשהיית בתפקיד של פינוי פצועים זה הגיע עד אליך. תמיד אומרים שהוא לוקח את הכי טובים, כמו שכתוב בספר ויקרא "בקרובי אקדש". אלוהים לקח את ידידיה לחפ"ק של מעלה. כל החיים משתנים מכאן. זכיתי להילחם לצידך, חיזקנו אחד את השני. ידידיה - האיש למשימות מיוחדות. אף פעם לא פחדת מכלום, כולם אהבו אותך ואת הרוגע הנפשי כי תמיד ידעת שהכל יהיה בסדר. כשאף אחד לא ידע מה לעשות - אתה תמיד ידעת. הקדוש ברוך הוא לא חסך, קיבלנו את המכה הכי קשה שיש. אנחנו נזכור אותך תמיד, תשמור עלינו מלמעלה". 

הרב אוריאל גנזל רב הישוב רבבה ספד לו: "הנשמה רוצה לפרוח אל יוצרה ולזעוק את זעקתנו. ידידיה, ידיד השם, איש של גבורה. מוכן תמיד לסייע ולעזור לחבריו. לחם בצנחנים את מלחמת הקיום שלנו. איש שאוהב את משפחתו והוריו. מכבד, מוקיר, מעניק, עלם חמודות בעל שמחה ומידות טובות. אוי לנו, שבר הושברנו. מעולם לא פגשתי באבל כזה שכחוט השערה בין יגון ושמחה. חוט של שערה הבדיל אמש בין עלייה לשמחת האירוסין של האחות תהילה, שעה אחת הבדילה בין השמחה לאבל". 

גם יו"ר הישוב רבבה שי אהרוני ספד לידידיה: "הוא היה ילד צנוע ושקט, כל הזמן מחייך, מוקף חברים, הכרתי אותו כשהייתי רכז הנוער של הישוב, נער חרוץ ורוצה לעזור לכולם. ילד של בית".