צריך ללמוד מניסיון העבר ולהחזיר את הנח"ל ליישובי קו העימות

יש לברך ולעודד את היוזמה להקמה מחודשת בצה"ל של גרעיני הנח"ל - נוער חלוצי לוחם. גם לאחר שמאמצי הלחימה של צה"ל בגבול הצפון וברצועת עזה יביאו לשיפור בתנאי הביטחון, לא בקלות ניתן יהיה להשיב לקווי העימות תנופת שגשוג ופיתוח אזרחיים. חידוש פעולת מערכת החינוך במרחב קו העימות הוא תנאי מפתח לשיבת התושבים, ובינתיים יש בסוגיה סיבות מעכבות שאין להתעלם מהן.

במצב זה, השיבה צריכה להתחיל באופן הדרגתי, כפי שהיה נהוג מראשית מפעל ההתיישבות לפני יותר ממאה שנים. זה היה אחד מתפקידי ארגון השומר - להעלות על הקרקע קבוצת חלוצים צעירים, שבהדרגה הכשירו את התנאים לקליטת משפחות להקמת יישוב.

בשנים שלפני קום המדינה ומיד בסיום מלחמת העצמאות, ביצעו משימה זו אנשי הפלמ"ח. בתוך חמש שנים הקים הפלמ"ח או תגבר 52 ישובים. עם הקמת המדינה תפקיד זה יועד לגרעיני הנח"ל. בתוך כעשור הוקמו על ידי הנח"ל יותר מ-10 יישובים במרחבי הגבול, והידועים שבהם הם נחל עוז, ניר עוז, יוטבתה, האון ותל קציר.

נוסף על הקמת יישובים חדשים, מחלקות נח"ל שפעלו במסגרת שירות צבאי ביישובי הגבול, השתלבו בעבודת המשק ובמקביל גם העניקו תוספת משמעותית לכוח ההגנה ביישוב. כחברי תנועות נוער בעלי זיקה רעיונית ליישוב שנשלחו אליו, השתלבותם של הגרעינים במרקם החברתי ביישובים העניקה לתושבים חיזוק שלא ניתן היה לממש עם מחלקת חיילים רגילה המוצבת ביישוב רק ככוח אבטחה.

"דרוש צבא ודרושה התיישבות"

ביישובים שונים בגבול הצפון כמו חניתה, מנרה, מטולה ומרגליות, או בנחל עוז וכרם שלום בנגב המערבי, יכולות מחלקות הנח"ל כיום להעניק באופן מיידי את השלב הראשון ביצירת התנאים להשבת החיים האזרחים ליישוב.

על התפקיד הזה של הנח"ל הסביר בזמנו בן גוריון כי "נחוץ לנו צבא ודרושה לנו התיישבות חקלאית, לביטחוננו דרושים אלה ואלה... עלינו ליישב מקומות אפופי סכנות. התיישבות כזו נעשית רק מתוך אהבה גדולה, כי החיים בהתיישבות זו קשים ומסוכנים.

"בעזרת הצבא אנו יכולים ליישב את נקודות התורפה המסוכנות ביותר בארץ, אבל לשם כך עלינו להכשיר את הנוער וללמדו שני דברים: חרב ואת... כי יחידים אינם הולכים למקומות אלה. וצר לי להגיד שגם הקיבוצים והמושבים אינם נדחקים יותר מדי ליישובים כאלה. כל פעם שאני בא לגליל אני עומד בוש ונכלם... יש בתים והם ריקים. ואין איש הולך להתיישב במקום נפלא וקשה זה. הנח"ל ילך לשם, כי הנח"ל הוא נוער העומד לפקודת העם... ובלוויית הנח"ל אולי יבואו גם אחרים. זה הכרח חיוני לביטחון" (הדברים נאמרו ב-1952).

נדרשות התאמות לימינו

בדיון על התיישבות וביטחון שנערך לזכרו של הרמטכ"ל דוד אלעזר בשנת 1980, הזהיר אל"מ (מיל') מאיר פעיל, כי יש "להבחין בתנאים ההיסטוריים המשתנים, הקשורים ביחסי הגומלין בין התיישבות וביטחון, למען לא נמצא עצמנו מתרפקים על דגמי עבר שאבד עליהם הכלח".

אזהרה זו ראויה לתשומת לב. ודאי לא ניתן להעתיק ולמחזר את דפוסי הפעולה מהעבר ללא התאמות נדרשות לימינו. ובכל זאת, נוכח טלטלת המלחמה שפגעה קשה בהתיישבות בקווי העימות, לא רק בממד הפיזי, מדינת ישראל נדרשת למאמץ חלוצי מחודש ועדכני לחידוש תנופת התיישבות במרחבי הספר.