מבחן השלב השלישי: חשש כי הכרעת חמאס תתעכב

המעבר מהשלב השני לשלישי בלחימה בעזה, שעליו הודיעו אתמול שר הביטחון ודובר צה"ל, ובמקביל גם נשיא ארה"ב, מציב את ישראל עם לא מעט דילמות לא פתורות בדרך להשגת יעדי המלחמה.

ההודעות האלה, שנמסרו בראיונות לתקשורת האמריקנית (שר הביטחון ל"וול סטריט ג'ורנל" ודובר צה"ל ל"ניו יורק טיימס"), מאפשרות הצצה נדירה לאופן שבו מתנהלים העניינים מאחורי הקלעים. הן גם מלמדות על המצוקה האסטרטגית שאליה נקלעה ישראל, לנוכח לחץ גובר מצידה של וושינגטון להפחית באינטנסיביות של המערכה כדי להקל על תושבי רצועת עזה. 

הצהרות לאוזן אמריקנית

בשבוע החולף דרשו האמריקנים כי ישראל תודיע רשמית על סיום החלק האינטנסיבי של המערכה בעזה, ועל מעבר לשלב חדש שיתמקד בפשיטות ובתקיפות ממוקדות שיבוצעו משטח ישראל. האמריקנים גם טענו כי הודעה כזאת תאפשר להפחית את הלחץ בצפון ותסייע להגיע להסכם עם חיזבאללה. ישראל סירבה לדרישה האמריקנית בטענה שהודעה כזאת תחזק את חמאס, שיבין שנדרש ממנו להתבצר עוד זמן קצר עד שהלחץ הצבאי עליו יפחת. כל זאת, מבלי שהושג פתרון לסוגיית החטופים וגם מבלי שהנהגת הארגון נפגעה.

כדי למנוע את התגברות הלחץ במהלך ביקורו של שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן, שוגרו שר הביטחון ודובר צה"ל לתקשורת האמריקנית והצהירו בה על השינוי באופי הלחימה. הם עשו זאת באנגלית, לאוזניים אמריקניות, ולא בעברית לציבור הישראלי.

יש בכך טעם לפגם: מי שמדמם במלחמה הזאת הוא קודם כל הציבור הישראלי, שזכאי לתשובות ברורות מההנהגה המדינית־ביטחונית שלו על מטרות המלחמה והישגיה. ההנהגה הזאת גם נמנעת מראיונות לתקשורת הישראלית, ומסתפקת בתשובות חלקיות במסיבות עיתונאים ובתדרוכים סגורים. בכך היא חוסכת מעצמה מענה לסדרת שאלות שיעמתו אותה עם התחייבויות שניתנו לציבור הישראלי מאז מתקפת 7 באוקטובר.

היעדים לא הושגו

ביציאה למלחמה הציבה לעצמה ממשלת ישראל שני יעדים: מיטוט שלטון חמאס ושלילת יכולותיו הצבאיות (לצד הימנעות מפתיחת מלחמה בצפון ויצירת תנאים להשבת החטופים). תמונת המצב, נכון לאתמול, רחוקה מהשגת היעדים האלה. בצפון הרצועה הפעילות במתכונתה הנוכחית הושלמה למעשה וצה"ל דילל בה משמעותית את כוחותיו. על פי דיווחי צה"ל, חוסלו באזור זה 8,000 פעילי חמאס מתוך 14 אלף, כלומר - 6,000 אנשי חמאס עדיין פועלים בו, וככל הידוע, גם מוחזקים בו חטופים. 

במרכז הרצועה פועל צה"ל בחלק ממחנות הפליטים, ונראה שאינו מתעתד לפעול כעת בכולם. בחאן יונס ממוקדת הפעילות באזור שבו על פי ההערכות נמצא "מכרה הזהב" שבתוכו מסתתרת הנהגת חמאס, ביחד עם רבים מהחטופים. עם זאת, חלקים אחרים של העיר טרם טופלו, וגם העיר רפיח כולה נותרה מחוץ למלחמה - כולל ציר פילדלפי, שמשמש גם כעת להברחת אמצעי לחימה וסחורות מסיני.

ממשלת ישראל כלאה את עצמה בין התחייבויות סותרות: אלה שניתנו לציבור הישראלי, שלפיהן אין מגבלת זמן והמלחמה תימשך ככל שיידרש, עד להכרעה, ואלה שניתנו למדינות העולם, ובראשן לממשל בוושינגטון, שלפיהן המערכה עוברת כעת לשלב חדש, אינטנסיבי פחות, כפי שהצהיר אתמול הנשיא ביידן. 

הממשלה תטען כי מדובר בשינוי מתחייב לצורכי לגיטימציה שאינו מעיד על שינוי במטרות המלחמה, אולם היא נדרשת להסביר לציבור הישראלי כיצד בדיוק היא מתכוונת להכריע את חמאס במתכונת הפעילות החדשה, כאשר ברור כי טיפול ברפיח (וגם במחנות הפליטים האחרים במרכז הרצועה) לא יכול להתבצע במסגרת של פשיטות, והוא מחייב כוחות גדולים בהרבה ואופי פעילות שעומד בסתירה להתחייבות שניתנה לאמריקנים.

בדרום מחכים לבשורה

יתרה מזאת, היעדר הכרעה עלול לעכב את הכוונה להשיב את מרבית תושבי הדרום לבתיהם. מלכתחילה היה ברור כי דרישתם לאפס איומים אינה ריאלית, משום שתמיד יהיה מי שישגר רקטות מעזה, אולם היקף האיום שיישאר כעת - בטרם הכרעה - יגרום לרבים להעדיף פתרונות זמניים, ובלבד שלא לשוב לגור באזור שנתפס בעיניהם כמסוכן. סביר כי גם הסדר בצפון, אם יושג, לא יספק את דרישות התושבים, משום שלבד מהצהרות, ספק אם הוא ייתן פתרון אמיתי לבעיית הימצאותם של כוחות רדואן על הגדר.

שוב הוכח כי עדיף להימנע מהצהרות בומבסטיות, שקשה לגבות עליהן במעשים. חמאס רחוק מהכרעה, וישראל נדרשת לפעול בתוך סד שיקולים מורכב, שמסתבך עוד יותר כעת עם הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג סביב תביעתה של דרום אפריקה להכריז כי בעזה מתבצע רצח־עם.

ראש הממשלה, שרק לפני כמה שבועות טען שמי שאינו יכול לעמוד בפני לחץ אמריקני אינו יכול למלא את התפקיד, קיבל מוושינגטון שיעור בגבולות גזרה שרלוונטי גם להמשך המלחמה; טוב יעשה אם יעביר כעת שיעור דומה לשריו, שחלקם מסבך את ישראל על בסיס יומי בהתבטאויות ומעשים חסרי אחריות.

המעבר בין השלבים גם מעלה כמה סוגיות נוספות. הירידה באינטנסיביות של המלחמה (בוודאי אם המערכה בצפון "תיסגר"), והשחרור של רוב אנשי המילואים, מאפשרים להתחיל בבדיקה מסודרת של מתקפת 7 באוקטובר והאירועים שקדמו לה. צה"ל כבר התחייב לעשות זאת בסדרה של תחקירים מקצועיים, אבל בשלה העת גם להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון.

השינוי באופי המערכה גם יוביל בוודאי לדיון ער בזירה הפוליטית. השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, שנכנסו לממשלת חירום כדי לסייע במלחמה, יידרשו לפרישה אפשרית כעת, וגם הלחץ לקיים בחירות בלוח זמנים מקוצר יגבר בוודאי. הוא יקבל רוח גב מהתארגנויות שונות של אנשי מילואים, שמתעתדות לפתוח במסע ציבורי למיצוי אחריותם של מי שהיו מעורבים בכשלים שהובילו לשבת השחורה.