יותר מ־80 חיילים פצועים קשה בעזה קיבלו, נכון לשבוע שעבר, עירוי של מנות דם. מנתוני חיל הרפואה עולה כי רבע מהפצועים הגיעו לבתי החולים עם פציעות טראומה חמורות, בהשוואה ל16% ב"צוק איתן" ופי שלושה מכפי שהיה במלחמת לבנון השנייה.
בנוסף, במלחמת "חרבות ברזל" - 12% מכלל הפצועים עם פציעות קריטיות. משמעות הנתונים הם, כי במלחמה הנוכחית מצליחים בצה"ל להביא יותר פצועים עם פציעות קשות וקריטיות בחיים לבית החולים. "זו הפעם הראשונה שאנו עושים שימוש בזמן לחימה במנות דם בשטח", מסביר סא"ל ד"ר עופר אלמוג, ראש ענף רפואה מבצעית בחיל הרפואה.
תיעוד: כך עובד מערך חילוץ הפצועים של יחידה 669 | דובר צה"ל
"בכל יחידה מתמרנת יש צוותים שהוכשרו למתן מנות דם ומגיעים לכל לוחם. האתגר המשמעותי ביותר בהבאת מנות הדם קדימה הוא התנאים הלוגיסטיים והצורך לשמור אותן בקירור ולכן הן מסופקות ברכב משוריין. הגעת מנת הדם אורכת כ־10 דקות ומתן הדם נעשה באותו כלי של החטיבה שגם מאפשר פינוי של הפצועים". כך, למשל באחד המקרים נפצע חייל מרסיסים שגרמו לקרע בעורק התרדמה, כלי דם חיוני.
המטפלים בשטח הצליחו לעצור את הדימום בלחיצה והתחילו בעירוי של פלזמה מיובשת ומנת דם מלאה. הפצוע הגיע לביה"ח כשהמדדים החיוניים שלו תקינים והוכנס לחדר ניתוח. מדובר במקרה שלהערכת גורמי רפואה לא היה מסתיים בדרך הזו ללא עירוי דם. "מי שצריך טיפול במוצרי דם סובל מפציעה משמעותית שמביאה אותו למצב של הלם עמוק שבו מערכות הגוף נפגעות בגלל שחמצן לא מוסע לרקמות. מלכתחילה מדובר בפצועים קשים עם פציעה משמעותית", מסביר ד"ר אלמוג.
"בזכות מתן מנות דם אנחנו מצליחים להביא יותר פצועים עם פציעות משמעותיות לבתי החולים, בהשוואה למבצעים ולמלחמות קודמים. האפשרות לתת דם מלא מחזירה תפקוד לחלק מהמערכות החיוניות ו'קונה זמן' עבור הפצוע עד להגעה לבית חולים".
"היכן שיש בו תועלת"
לדבריו, בכל חטיבה לוחמת בעזה יש שימוש במנות דם וכן ביחידות שאחראיות על פינוי ובימים אלו עוסקים כל העת בהרחבת השימוש במנות הדם "בכל מקום שיש בו תועלת".
למתן מנת דם מלאה על כל מרכיביה יש תועלת רבה, מסבירה פרופ' אילת שנער, מנהלת בנק הדם במד"א: "בעקבות ניסיון של האמריקנים בעיראק ובאפגניסטן וניסיון של הנורווגים הוחלט, מאז 2018, לתת מנות דם שלמות על כל מרכיביה- כדוריות דם, פלסמה וטרומבוציטים. זאת מתוך ההבנה שמי שמדמם דם על כל מרכיביו, צריך לקבל דם על כל מרכיביו".
לדבריה, הדם שמספק מד"א לצה"ל הוא מסוג O שמתאים לכל הפצועים ולכל סוגי הדם, כאשר הדם שנתרם למטרה זו הוא מאנשים שנוגדני ה–A וה-B שבדמם ברמה נמוכה, כדי למנוע פגיעה פוטנציאלית במקבלי דם שסוג דמם הוא A או B".
עם זאת, רופא מילואים בחטיבה שיצאה לאחרונה מעזה ציין כי הכנסת מקרר ובו מנות דם לחטיבה שלו לא היתה אפשרית מבחינה טכנית וחייבה העברתו בין מקרר לצידנית, כאשר לא היתה אספקת חשמל. "לדם יש ערך לא רק כמשאב, אנשים תורמים אותו מגופם ויש ערך מוסרי בשמירה עליו. האם יש הצדקה לתת בכל מצב בשטח? אני מפקפק בזה.
"במסוק ובפינוי בניידת טיפול נמרץ מיוחד יש דם. אז אם מדובר בפצוע קשה הוא יקבל עירוי בדרך. הרי גם מד"א לא מחזיק מנות דם בניידות טיפול נמרץ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו