משנים פורמט: ישראל נמצאת לקראת השלב הבא בלחימה - אך עדיין יש סביבו סימני שאלה

בישראל סבורים כי הלחימה האינטנסיבית בעזה תימשך עד סוף ינואר, לפני שצה"ל ייערך מחדש וימשיך בפעילות בפורמט אחר.

עם זאת, ייתכן שלוח הזמנים הזה ייאלץ להתקצר, אם ארה"ב תעמוד על דרישתה כי השלב הנוכחי של הלחימה יושלם בסוף החודש הנוכחי. בדיונים סגורים מתייחסים בישראל למלחמה בעזה כאל מערכה בארבעה שלבים. השלב הראשון, שהושלם כבר, היה המערכה באש – בעיקר אווירית – שהחלה ב-7 באוקטובר ונמשכה עד שהחלה הפעולה הקרקעית.

השלב השני, שבעיצומו נמצאת ישראל, כולל מבצע רב-אוגדתי שהחל בצפון הרצועה, ומתקיים כעת במקביל גם בחאן יונס. לצה"ל יידרשו עוד שבועות בודדים כדי להשלים את הפעולה בצפון הרצועה, וכמה שבועות נוספים כדי להכריע גם את חאן יונס. בשלב הזה לא מתוכננת פעילות ברפיח, ונראה שגם לא במחנות הפליטים במרכז הרצועה, שבכמה מהם (אל-בורייג', דיר אל-בלח) מרוכזים כוחות משמעותיים של חמאס.

בשלב השלישי אמור צה"ל לצאת מעזה ולהתייצב בקו הגנה חדש ממערב לקו הגבול, מעין פרימטר ביטחוני בשטח הפלשתיני, שיאפשר הגנה טובה יותר על יישובי העוטף וגם מקפצה נוחה להמשך הפעילות בתוך עזה. בשלב הזה – שמכונה בשיחות הפנימיות גם "המסדרון" – אמור צה"ל לבצע פשיטות בהיקפים שונים לעומק השטח, כדי לפגוע בכוחות חמאס שנותרו וכדי להבטיח שהארגון לא ישוב להשתלט עליה.

השלב השלישי אמור להימשך תקופה לא ידועה – חודשים רבים ואולי אף יותר. יש סביבו עדיין לא מעט סימני שאלה, למשל מי ישלוט ברצועה בתקופה הזאת, האם ומתי יתאפשר לאוכלוסייה שפונתה בצפון הרצועה לשוב לביתה, מה מידת הסיוע ההומניטרי שישראל תאפשר ומהיכן הוא יוכנס, ומה מידת האגרסיביות שישראל תפעל בה.

אפשר להניח שישראל תבקש לסכל איומים מהאוויר כדי לצמצם ככל הניתן חיכוך על הקרקע, אם כי ניסיון העבר מלמד שבלי פשיטות קרקעיות תכופות יהיה קושי לשמור את הטרור על רף נמוך. ההבנה בישראל היא שללא חיסול כל הצמרת המדינית-צבאית של חמאס לא ניתן יהיה להשלים את המערכה, ולכן סיכולים ממוקדים יהיו נדבך מרכזי שלה.

היעד שישראל הגדירה בשלב הזה הוא שכוח חטיבתי משוריין יוכל לנוע בחופשיות בכל נקודה בעזה. סביר שזה יתאפשר בצפון, אבל ייתקל בקשיים גדולים יותר בחלקים אחרים שבהם לא תושלם הפעילות הקרקעית. משיחות שנערכו בשבועות האחרונים נבחן אם האמריקנים יתנגדו להמשך הפעילות במתכונת הזאת, ובלבד שהיא תלווה בצעדים הומניטריים.

בשלב הרביעי, שאינו נראה באופק כרגע, אמור לקום בעזה שלטון חדש. זהותו של השלטון הזה לא ברורה, וישראל נמנעת מלעסוק בו, בין היתר מחשש לשלמות הקואליציה. זה מוקד מחלוקת מרכזי עם הממשל בוושינגטון, שסבור כי כדי להבטיח יציבות בעזה בעתיד נדרש לפעול לעיצובו כבר כעת. גם במערכת הביטחון לוחצים לדון בנושא, אולם טרם התאפשר לה להציג את עמדתה.

גורמים בכירים אמרו הערב (ראשון) כי ניתנה לצה"ל הנחיה להיערך להשלמת השלב השני של המבצע עד סוף ינואר, בטרם יחל השלב השלישי. עם זאת, בוושינגטון דווח בסוף השבוע כי ארה"ב דורשת מישראל להשלים את השלב השני עד סוף דצמבר. נראה שהנושא הזה יהיה בליבת השיחות בין ישראל לארה"ב בשבועות הקרובים, כאשר ישראל תנסה להרוויח ימי לחימה נוספים באמצעות הגדלת הסיוע ההומניטרי ופעולות נוספות שיקלו על האוכלוסייה. ייתכן שבסוף יוחלט לסיים את השלב הנוכחי מוקדם יותר מהמתוכנן, בשבוע השני של ינואר, כשהעולם המערבי יחזור מחופשות חג המולד והשנה האזרחית החדשה.

סיום השלב השני צפוי להעמיד את הממשלה בפני אתגר בזירה הפנימית, משום שהנסיגה תתבצע בטרם חמאס יוכרע ויושבו כל החטופים – שני היעדים המרכזיים של המבצע. מנגד, הארכת המבצע ללא הסכמות עם וושינגטון פירושה משבר חמור ביחסים עם ממשל ביידן, שנתן עד כה גב מדיני-ביטחוני-כלכלי מוחלט לישראל. למהלך כזה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת גם מול מדינות אירופה והמדינות הסוניות המתונות באזור, והוא עלול להגיע עד כדי ניסיונות להטיל על ישראל סנקציות בזירות הבינלאומיות.

הרחקת חיזבאללה

סלע מחלוקת אפשרי נוסף עם האמריקנים יהיה מול חיזבאללה. לישראל ברור כי לא תוכל לשוב לשגרה בצפון – ולהשיב את התושבים לבתיהם – בטרם יורחק חיזבאללה מהגדר. הדרך המועדפת לעשות זאת היא באמצעות הסכם, אולם הסיכויים לכך נמוכים מאוד על אף מאמץ שמוביל השליח האמריקני עמוס הוכשטיין. ישראל משתפת פעולה עם המאמץ הזה, בין היתר כדי לצבור לגיטימציה בינלאומית שתאפשר לה לפעול בכוח אם תידרש לכך, אולם גם בירושלים זוכרים את אזהרתו המפורשת של ביידן שתומצתה במילה אחת – don't – שקראה לשני הצדדים להימנע ממלחמה.