תדריך הרמטכ"ל לתקשורת אתמול הציג לציבור בשפה עניינית את המגמות המתפתחות בכל זירות הלחימה. באורח דיבורו נטע ביטחון שהמלחמה מתקדמת בכיוון הרצוי. בהמשך לדבריו, כדאי להסביר לציבור את מורכבותה המיוחדת של מלחמה זו, שבכמה ממדים מהותיים, מורכבת פי כמה מהמלחמה באוקטובר 1973.
הממד הראשון מתבטא במשך המלחמה המתארך. מלחמת יום כיפור הסתיימה בתוך שלושה שבועות בהפסקת אש בשתי הזירות. אמנם ברמת הגולן התמשכה הלחימה בהתשה עד יוני 1974, אבל התוצאה בשדות הקרב עם הפסקת האש בסוף אוקטובר פתחה אופק בהיר למגמות סיום המערכה.
במלחמה הנוכחית, גם לאחר חודשיים, אופק הסיום ברצועת עזה וגם בגבול הצפון עדיין לוט בערפל. בסוף אוקטובר 1973 צבאות האויב הוכו קשה, וכך למנהיגי מצרים וסוריה יחד עם הנהגת בריה"מ היה אינטרס בהבאת המלחמה לסיום. מדינת ישראל הצליחה להגיע להישג צבאי ממשי בעומק אדמת האויב, שאפשר לה להצטרף להסכמה להפסקת אש.
את התלכדות האינטרסים הזו היטיב לנצל מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר. האתגר שאיתו התמודד קיסינג'ר היה בהיבט זה פשוט למדי ביחס לתנאיה המורכבים פי כמה של המלחמה כיום. לעומת הערכת המצב של רוסיה בסוף אוקטובר 1973 - שהבינה את העניין שלה בסיום המלחמה – הרי שבימים אלה איראן, בתור הפטרון העיקרי והגורם המוביל את מערכת השלוחים בלחימה סביב ישראל - אינה נראית כלל כמעוניינת בהבאת המלחמה לסיום. בשלב זה קשה להעריך כיצד תתנהל איראן בקבלת החלטות להמשך, כאשר תלך ותתבהר מגמת הניצחון של צה"ל ברצועת עזה.
מבוכה מול ארה"ב
במטרות המלחמה שהוגדרו לצה"ל לקראת מלחמת יום כיפור ובמהלכה, לא היתה כל ציפייה לפירוק השלטון בסוריה או במצרים. במלחמה של היום הוטל על צה"ל לא רק לכבוש מרחב ולהשמיד אויב, אלא גם להשיג פירוק מערכת שלטונית - בשאיפה לכינון סדר חדש. מטרה זו כשלעצמה עושה את תכנון היום שאחרי לבעיה סבוכה.
בעוד שקיימת בהירות ביחס להישג הצבאי הנדרש להשלמת המשימה ברצועת עזה, הדרך להסדרת היום שאחרי כרוכה מיסודה במבוכה אסטרטגית מול ממשל ארה"ב. זה תובע העברת רצועת עזה לשליטת הרש"פ, ומדינת ישראל חייבת להבהיר את מלוא חששותיה. כיצד למשל תצליח הרשות הפלשתינית - המתגלה שוב ושוב בקוצר ידה למניעת התארגנות טרור בעיר משגשגת כמו ג'נין - במשימה כה מורכבת של שיקום רצועת עזה והפיכתה למרחב מפורז ללא איומים חדשים נגד מדינת ישראל.
במקביל למכלול הקשיים לשיקום אוכלוסייה במרחב שנהרס קשות בלחימה, חייבים לזכור כי כניסת הרש"פ לניהול המרחב מגיעה בליווי חבילת דרישות שמדינת ישראל מתקשה - בצדק - להסכים להן, דוגמת קידום המעבר הבטוח בין עזה להר חברון על אדמת מדינת ישראל, ותביעה לחידוש משא ומתן למדינה פלשתינית בגבולות 67'. ראוי להזכיר שגם אחרי שיושג חיסול שליטת חמאס ברצועת עזה המרחב ימשיך להיות מושפע מכלל המגמות האזוריות המתפתחות בהובלת איראן. על כן, במערכת סבוכה זו, לגמרי מובן מדוע החשיבה על כתובת אחראית לניהול היום שאחרי כה רחוקה מבהירות והסכמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו