מחקר: החוסן הלאומי התחזק, ואיתו תחושת הסכנה

בזמן שרמת החרדה הלאומית ותחושת הסכנה עולות, החוסן הלאומי מתחזק ואיתו גם התקווה לעתיד טוב יותר - כך קובע מחקר חדש של מכללת תל־חי ואוניברסיטת תל אביב, שהשווה את המדדים הפסיכולוגיים בחודש אוגוסט 23' לחודש אוקטובר הנוכחי.

לפני חודשיים שרר בישראל משבר פוליטי. המילים "מלחמת אזרחים", "סרבנות" ו"התפרקות המדינה" היו חלק משגרת יומנו, והציבור הרגיש תסכול ברמת החוסן הלאומי. חודשיים אחר כך, והרפורמה המשפטית נדחקה מסדר היום הציבורי. המתח והחרדה משולבים בלכידות ובאחדות, חזרנו לחיינו.

המחקר החדש שנערך מראה תמונה מעורבת ביחס למדדים הפסיכולוגיים של האוכלוסייה. הציבור הישראלי מגלה פטריוטיות גדולה לנוכח מתקפת חמאס והאבידות הרבות שספגנו. העם התלכד למען המטרה ומביע אמון ביכולת של צה"ל לנצח. מצד שני, באופן ברור יש עלייה בתסמיני הדיכאון והחרדה.

צוות המחקר, בראשות פרופ' שאול קמחי ופרופ' ברוריה עדיני מהחוג לניהול מצבי סיכון וחירום באוניברסיטת תל אביב ופרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמכללה האקדמית תל־חי, ערך את המחקר בקרב 2,000 משיבים.

ממצאי הסקר הראו בצורה בולטת כי 56% מהציבור הצביעו על חוסן לאומי גבוה, לעומת 32% שהשיבו כך לפני חודשיים. גם בשאלת החוסן האישי השיבו 80% על חוסן גבוה בהשוואה ל־63% לפני חודשיים.

מחקרים דומים נערכו באוקראינה בתחילת הלחימה, והתוצאות דומות. בעת שיש סכנה קיומית על עתידה של המדינה - תושבי ישראל הצליחו לגייס כוחות פנימיים ולפתח תקווה לעתיד טוב יותר. העם התלכד. המורל הלאומי עלה מ־22% לפני חודשיים ל־39%. 75% מהציבור גם דיווחו על תקווה גבוהה.

החוסן עולה בעת משבר

פרופ' קמחי: "הדפוס אינו מפתיע. לחוסן הלאומי יש נטייה לעלות בעת משבר ובעיקר כשיש סכנה קיומית למדינה. לאנשים יש נטייה לפתח תפיסת חוסן לאומי חזקה יותר. תפיסה שמאפשרת ליחיד להרגיש חלק מהעם ולהפחית את החרדות בזמן משבר ביטחוני חריף". אבל למרות המורל הגבוה, 38% מהנשאלים בהשוואה ל־22% לפני חודשיים הביעו סימני דיכאון וחרדה, וגם תחושת הסכנה עלתה.

המחקר הראה הבדלים משמעותיים בין תומכי הממשלה למתנגדיה. התומכים בממשלה דיווחו על חוסן לאומי ואישי גבוה הרבה יותר ממתנגדי הממשלה, כמו גם תקווה ומורל גבוהים יותר. נוסף על כך, תפיסת האיומים והדיכאון של תומכי הממשלה נמוכים יותר בהשוואה למתנגדיה.

קמחי: "על אף התלכדות השורות בעת לחימה, אנחנו עדיין בעיצומו של משבר פוליטי עמוק ומתמשך, שלא בא על פתרונו רק מעצם המצב המלחמתי שנקלענו אליו. הממצאים צריכים להדאיג כל אחד, ולא חשוב מה עמדתו בוויכוח הקיים. עלינו ללכד את השורות".