תושבי מטולה שפונו מבתיהם: "לא נחזור אם חיזבאללה לא יחוסל"

אחרי שלושה שבועות מחוץ לבתיהם, תושבי קו העימות בצפון שפונו מבינים שהחזרה הביתה לא נראית באופק, והשיחה בלובי מלון לאונרדו שבטבריה עוסקת רק בשאלת היום שאחרי.

בפרלמנט שהתגבש, יש חקלאים מוותיקי היישוב שמתכננים את חזרתם הביתה, וגם משפחות צעירות שמתקשות לראות איך יגדלו את ילדיהן תחת איום חיזבאללה. "האירוע בדרום הפיל לי את האסימון", אומר נועם וולף, שפונה מביתו שבמטולה.

רק לפני כמה ימים נולדה בתו השלישית. הציוד שנקנה לטובת הלידה נשאר במטולה, ואשתו לימור יצאה לחדר הלידה מבית המלון לאונרדו, שאליו פונו תושבי המושבה. "אני הייתי חוזר, אבל אשתי והילדות בלחץ. 20 שנה אנחנו חיים את הסרט הזה, ב־2006 לא התפנינו, אבל בחיים לא דמיינתי אלפי מחבלים שחוצים את הגדר כמו בדרום. חשבנו על כמה מחבלים", הוא אומר.

וולף מדגיש: "אם לא ימחקו את חיזבאללה בלבנון - איך נחזור? נחזור למצב שנכנסים אליך הביתה ורוצחים? את הקהילה נבנה מחדש, אבל אם המדינה לא תספק לנו ביטחון - זה לא יקרה במטולה".

מנהרת טרור במטע

דרור פיין מסתובב חסר מנוחה בין מסדרונות המלון. הוא לא הספיק לקטוף 30 דונם של תפוחים - המטעים צמודים לגבול, והוא לא יכול להתקרב אליהם. הוא מקווה שהמדינה תפצה אותו על הנזק, אבל הוא גם מבין את המציאות. "לפני חמש שנים מצאו אצלי מנהרה של חיזבאללה במטע. צה"ל הפקיע את השטח ולקח ממני 20 דונם. עד היום לא קיבלתי פיצוי". פיין הוא דור רביעי למייסדי המושבה. "בצוואה של אבא הוא כתב שלא מוותרים על השטח בכל מחיר, שהחקלאות תימשך".

אשתו מלי מצטרפת: "אנחנו חוזרים בכל מצב, זה הבית שלנו. אם נעזוב את הקרקע האויבים שלנו יהיו פה במקומנו. אני מבינה שתפסו אותנו עם המכנסיים למטה, אבל נשתקם. מנגד, אני מבינה את אלו שלא רוצים לחזור הביתה בלי פעולה מקיפה בצפון".

הניסיון לשמור על שגרה במצב החדש ובחוסר הוודאות הוא לא פשוט לתושבי מטולה. קהילה שלמה גרה בשני בתי מלון. בית הספר חזר לפעול במתכונת שונה של איחוד בין שתי שכבות, גני הילדים פועלים, וקהילת היישוב מנסה בכל כוחה לשמור על שגרת חיים. זה הזמן שבו צצות הבדיחות השחורות, כמו זו שמספרת שנעשה פה למעשה ניסוי בפורמט טלוויזיוני חדש - להכניס יישוב שלם ל"האח הגדול".

כפיר לופו נוסע בכל בוקר לעבודתו במפעל ביטחוני בקריית שמונה הסמוכה. "יש בי געגוע עמוק ורצון עז לחזור הביתה, אבל גם חשש גדול מהיום שאחרי וממה שעלול לקרות גם אצלנו. אני מאמין שבסוף נחזור, אבל אין ספק שנשקול את צעדינו בעקבות מה שקרה בדרום".

"תמיד נהיה יעד"

בין תושבי מטולה יש גם אנשי צד"ל רבים, מהם שגדלו בלבנון או שנולדו בישראל למשפחות של יוצאי צד"ל, והם משולבים ומוטמעים היטב בקהילה. רבים מהם בנו את ביתם במטולה, והם משקיפים על בתיהם ועל בני משפחותיהם שנשארו בלבנון.

אחת מהם היא מארי אבו גמרא, שלא בטוחה כעת שתחזור לביתה החדש. "בעלי לא מפחד, אבל אני אחזור קצת, וכשיתאפשר - אמכור ואעזוב. גם אם ישימו צבא, עדיין נהיה יעד לחיזבאללה. אני לא יודעת מה יגרום לי להישאר. בנינו את הבית שלנו במטולה, רציתי לגור בו. אבל אני לא רוצה שהילדים שלי ימשיכו לחוות את זה. לפני 20 שנה יצאנו מלבנון, היינו במלון שנה וחצי - ועכשיו עוד פעם".

יקיר לישנסקי הגיע למטולה רק לפני כמה חודשים והצטרף לבן זוגו, שנמנה עם משפחות מייסדי המושבה. "אני לא חוזר הביתה", הוא אומר בפסקנות. "התחושה היא שאין על מי לסמוך. אני מחכה לפתיחת מערכה בצפון, שאחריה נקום למציאות חדשה. זה יכול היה להיות אצלנו באותה המידה שזה היה בדרום. אי אפשר לגדל ילדים בפחד. אם המציאות לא תשתנה - הצפון יינטש. אני שומע את כולם שוקלים לעזוב, רק מעטים יישארו".

מבצע משמעותי בצפון

ברנע רויזר רואה את חיזבאללה מחצר הבית, מרחק מטרים בודדים מגדר הגבול. כשהוא עובד בגינתו, אפשר בקלות לשמוע את הלבנונים שמקללים את תושבי מטולה מהצד השני של הגדר. רכס החממיס ועמק עיון הם הנוף הנשקף מביתו במטולה.

"אני אחזור רק אם יהיה מבצע משמעותי בצפון", הוא אומר. "יש לי משק ובית של ההורים במושב אילניה, אני אלך לשם אם המדינה לא תטפל בצפון. היישוב יתרוקן. השקעתי את כל כספי בבית במטולה, אבל שום סכום לא שווה שאסכן את חיי הילדים שלי. הבית יישאר עד שהמדינה תעשה משהו".

"רדואן" מיומנים מחמאס

רויזר מספר על התסכול: "אני כבר באמת לא יודע מה יכול לעזור. בחיים לא דמיינתי תרחיש כזה שמכוון לצפון בצורה כל כך עוצמתית, ואצלנו הוא עלול להיות פי כמה וכמה - כי 'כוח רדואן' יותר מיומנים מחמאס". 

גורם ביטחוני ששוחחנו איתו בימים האחרונים מבין את החששות של תושבי מטולה. "אני מבין היטב שהמציאות פה בגבול של 'כוח רדואן' מול תושבי הצפון זאת משוואה שלא תתקיים, ונצטרך לשנות אותה. איך נשנה? בהמשך המלחמה נצטרך לראות. אבל המצב לא יחזור למה שהיה ב־6 באוקטובר. זה ברור. אין על זה מחלוקת".