לולא ערנותם של שני הפקחים מעיריית ת"א, הפיגוע שאירע הערב (שבת) בנחלת בנימין יכול היה להסתיים עם הרבה יותר נפגעים. למרבה המזל, משהו בהתנהלותו של המחבל, ולבושו החריג ביום חם, גרם לפקחים לחשוד בו ולמנוע את האסון. המחבל הספיק לירות לעבר אחד הפקחים שחשדו בו והוא נוטרל במקום. כמה שעות לאחר מכן נקבע מותו של הפקח, חן אמיר ז"ל.
זמן קצר לאחר הפיגוע, התברר כי המפגע הוא פלשתיני בשם כאמל אבו בכר, בן 22 מרומאנה, המזוהה אם ארגון הג'יהאד האסלאמי. בחצי השנה האחרונה הוא התנהל כמבוקש במחנה הפליטים ג'נין על רקע אירוע ירי לעבר כוח צבאי, ללא נפגעים.
כמוהו יש עוד עשרות רבות של מבוקשים שביצעו פעילות חבלנית כזו או אחרת, שמגיעים לקבל מקלט במחנה הפליטים ג'נין ומתנהלים בו כמבוקשים. למרות ששב"כ מצליח לסכל עשרות רבות של פיגועים מידי שנה, לעולם לא יהיו 100% של סיכול, וכעת נבדקת השאלה כיצד הצליח המחבל לחמוק ולהגיע עד תל אביב.
עצם העובדה שהמחבל יצא מג'נין לא צריכה להפתיע אף אחד, וזאת למרות שרק לפני חודש השלים צה"ל מבצע שהוגדר כמוצלח במחנה הפליטים. במהלך המבצע, הרוב המכריע של המבוקשים ירד למחתרת ולא התעמת עם כוחות הביטחון. סביר להניח שכך נהג גם אבו בכר, עובדה שאפשרה לו שלא להיתפס על-ידי כוחות הביטחון הישראליים, ולהוציא לפועל את זממו – להגיע חמוש ללב תל אביב, אל הבטן הרכה של ישראל.
באופן צפוי למדי, בחמאס ובג'יהאד האסלאמי שיבחו את הפיגוע ואת המפגע, והבהירו כי מבחינתם תל אביב היא יעד מרכזי לפיגועים. בדבריהם הזכירו ארגוני הטרור דווקא את מסגד אל-אקצא כסיבה לפיגוע, ולא את התקרית הבעייתית מאוד ביום שישי בערב שבמהלכה נהרג צעיר פלשתיני בן 19 מירי מתנחל בעימות שהתפתח בין יהודים שירדו מהמאחז עוז ציון לכיוון הכפר בורקא. העימות כלל ידויי אבנים הדדיים והסתיים בירי חי של המתיישבים לעבר הפלשתינים.
זמן קצר לאחר התקרית בשישי בערב, הביעו בצבא חשש מהסלמה נוספת ביו"ש בעקבותיה, שכן אלימות של מתיישבים כלפי פלשתינים נמצאה כסיבה המרכזית שגורמת לפלשתינים שלא היו מעורבים בטרור לצאת ולפגע. הפיגוע בתל אביב הוא לא המקרה הזה, שכן פה מדובר במבוקש מוכר ומזוהה עם ארגון טרור.
אך השילוב בין התקרית הבעייתית לבין הפיגוע בתל אביב מעיד על כך שהמצב בימים הקרובים צפוי להיות רגיש עוד יותר, שכן ניסיון העבר מלמד כי פיגוע רודף פיגוע, וכל פיגוע "מוצלח", בטח בלב תל אביב, מעניק השראה למבצעי הפיגוע הבא.
מבחינה ביטחונית גרידא, ישראל תידרש לצעדים משמעותיים כדי לצמצם את הסכנה, ולייצר מציאות הרתעה משמעותית כדי לצמצם את הסכנה לאזרחים בתוך הקו הירוק, ומעבר לו. אלא שכידוע, הימים הללו אינם ימים רגילים, וכל פעולה של הממשלה, גם אם שיקוליה ביטחוניים גרידא, חשודה באופן מיידי כנגועה בשיקולים זרים, פוליטיים. למרבה הצער, גם במהלך המבצע בג'נין לפני חודש, שתוכנן במשך חודשים, עיתויו נחשד כנגוע בשיקולים בלתי ענייניים של פגיעה בפעולות המחאה שתוכננו לאותו היום.
מערכת הביטחון כולה, ושירות הביטחון הכללי בפרט, נדרשים כעת לפצל את הקשב והמאמצים שלהם, הן במטרה לסכל את הטרור הפלשתיני, והן כדי למנוע פעולות אלימות מצד מתיישבים שרק מלבות את האש ומבעירות את השטח. מדובר באתגר מורכב וסבוך, במיוחד על רקע הכאוס הפוליטי בישראל, שמערכת הביטחון נגררה אליו בעל כורחה.
בשורה התחתונה, נוכח המצב הביטחוני המאתגר מאוד בזירה הפלשתינית, כמו גם בזירה הצפונית הרוחשת וגועשת, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך בהתקוטטות הפנימית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו