"הופקרנו": גמלאי צה"ל זועמים על הכוונה לקצץ את קצבתם

משרדי הביטחון והאוצר הגיעו לסיכום כי קצבתם של גמלאי צה"ל תקוצץ ב־3%. בארגוני הגמלאים זועמים ומבטיחים להיאבק בהחלטה.

הפנסיות התקציביות של אנשי הקבע נמצאות בעין הסערה הציבורית כבר שנים רבות. העיתונות הכלכלית יוצאת חדשות לבקרים נגד אותה הקצבה החודשית שמקבלים אנשי הקבע המשוחררים, בטענה כי מדובר בסכומי עתק שמעיקים על תקציב המדינה. בניסיון לפתור את הסוגיה, במסגרת הסכם בין משרדי הביטחון והאוצר שנחתם בימים האחרונים, החליטו בשני המשרדים לחרוג מההסכם בין הגמלאים למערכת הביטחון ולקצץ בכ־3% את העלייה הצפויה של הקצבה, שבאה בעקבות עליית המדד שאליו צמודה אותה הקצבה.

פגיעה במשרתים

בקרב גמלאי מערכת הביטחון מציינים כי גם מי שחושבים שאין עוד מקום לפנסיות התקציביות ה"שמנות", שמהוות לא פחות מ"שוד הקופה הציבורית", לא יכולים להתעלם מכך שברמת הפרט הבודד ששירת עשרות שנים בצה"ל, מדובר בהפרת הבטחה שניתנה לו, ובפועל - בפגיעה כספית בכיסם של כל פורשי צה"ל, בשיעור של עשרות עד מאות אלפי שקלים. גמלאי צה"ל מתכננים לצאת למאבק, אף שהם יודעים שזה לא פופולרי בציבור, וטוענים כי הפגיעה בהם תפגע עוד יותר במוטיבציה של הקצונה הצעירה להישאר בשירות קבע.

שורש המחלוקת בשנים האחרונות בין משרדי האוצר והביטחון נסב סביב מה שמכונה "הגדלות הרמטכ"ל", קרי - יכולתו של הרמטכ"ל להגדיל על פי שיקול דעתו את הפנסיה של כל אחד מהפורשים מצה"ל. בפועל, נמצא שמדובר בהגדלה ממוצעת של 9% לכל פורש, שיש פורשים שכלל לא מקבלים את התוספת ושיש פורשים שמקבלים תוספת של עד 15%. בשנים האחרונות הרמטכ"לים אישרו כל התוספות הללו לרבים מהפורשים, ולפני כמה שנים הוגשה בנושא עתירה לבג"ץ.

עמדת צה"ל ומערכת הביטחון לאורך השנים היתה ועודנה כי מדובר בתוספת חוקית שמקובלת במגזר הציבורי כולו. אלא שבצמרת הצבא חששו, ובצדק, כי משום שהתוספת לא מוסדרת בחוק כנדרש, בג"ץ יוכל תיאורטית לפסוק שהתוספת אינה חוקית, והדבר עשוי להביא למצב שבו כל החלק שמוגדר "תוספת הרמטכ"ל" בגמלה של הפורשים יקוצץ לחלוטין.

שר הביטחון הקודם, בני גנץ, עמד בתוקף על כך שאסור לפגוע בקצבה החודשית של הפורשים, ובשלב מסוים אף איים על יציבות הממשלה אם הנושא לא ייפתר. אלא שכעת, כאמור, במסגרת ההסכם בין משרדי הביטחון והאוצר, הוחלט על קיצוץ של 4.5% מעדכוני המדד של הקצבה החודשית לפורשי הצבא, ש־1.5% מתוכם אמורים תיאורטית לחזור אליהם בעוד כשנה וחצי, כך שסך הקיצוץ יהיה 3%. הגמלאים, אגב, לא מבינים את ההסדר הזה, ושואלים את עצמם למה צריך לקצץ 4.5% מלכתחילה אם יש כוונה להחזיר 1.5% בעתיד.

"מדובר במחטף"

לפי טענת הגמלאים, במסגרת סיכום איתם מ־2012 קצבתם הוצמדה למדד במקום לשכר אנשי הקבע, בדומה להצמדה המקובלת במגזר הציבורי. מאז ועד היום, מסבירים הגמלאים, היו גם תקופות שבהן המדד היה שלילי, אך למרות זאת הם לא באו בטענות כי קצבתם נפגעה בשל כך.

כעת, הם טוענים, ההחלטה על אי־הצמדת הקצבה למדד תפגע בכיסם של כל הגמלאים, בעשרות עד מאות אלפי שקלים לכל פורש. ואם לא די בכך, הם גילו על הסיכום כמעט באקראי, ולטענתם, הם או מי מטעמם לא היו שותפים בהחלטה או בתהליך שהוביל אליה. הגמלאים שזועמים על ה"מחטף" כועסים מאוד גם על צמרת הצבא, שלדבריהם יושבת במגדל השן ומקבלת החלטות שהיחידים שלא נפגעים מהן הם הקצינים הבכירים שעדיין נמצאים במסלול הפנסיה התקציבית, אך שטרם פרשו מהצבא.

צה"ל נמצא בחודשים האחרונים באחד ממשברי כוח האדם הגדולים שידע מימיו, ומתמודד עם נטישה המונית של אנשי קבע צעירים, שרוצים להרוויח יותר באזרחות ולחיות טוב יותר. הנטישה ההמונית של אנשי הקבע בדרגות סרן ורס"ן היא לא פחות מאסון לביטחון המדינה, שכן את המלחמה הבאה לא תנצח שום טכנולוגיה חדישה - אלא ההון האנושי הוא שיקבע את התוצאה.

אותם הקצינים הצעירים שמתלבטים אם להישאר במערכת מסתכלים מעלה, אל אנשי הקבע שפרשו ואל אנשי הקבע המבוגרים יותר, מפקדיהם, שסובלים חדשות לבקרים משורה של קיצוצים, גזירות חדשות והפרת הבטחות מצד המערכת, ומקבלים סיבה נוספת לא להישאר בצה"ל.

בקבוצות ווטסאפ פנימיות של גמלאי צה"ל, שהוקמו בימים האחרונים בעקבות ההסדר בין צה"ל לאוצר, הרוחות גועשות. אחד מהמשתתפים בקבוצות כתב: "יש לכולנו בנים. ככל שישאלו אותי ילדיי לגבי שירות קבע בעתיד, אמליץ להם בחום לא לחתום בגוף שמזניח ומשקר את הגמלאים שלו. בכל הזדמנות לאורך השנים פוגעים בגמלאים". גמלאית נוספת כתבה: "זה חוסר צדק משווע לבצע מהלך כזה, אחרי שאנשי הצבא ומשפחותיהם כבר מילאו את חלקם, סיכנו את חייהם והקריבו את שנותיהם היפות בהגנה על המדינה".

מאבק על הפרק

הגמלאים זועמים על צמרת הצבא, אך גם על שר הביטחון יואב גלנט, שלטענתם לא נשכב על הגדר כדי להגן עליהם כפי שעשה קודמו, גנץ.

מנכ"ל ארגון "צוות", אמיר שוצמן, אמר ל"ישראל היום": "לפני כחודש שמענו על זה במקרה בבג"ץ. לא היינו שותפים לתהליך. יש פה תקדים מסוכן שגם ההסתדרות צריכה לחשוש ממנו, כי הרי כל המגזר הציבורי צמוד למדד. מדובר בפגיעה קשה בקניין האישי, והפגיעה היא לא חד־פעמית, אלא מתמשכת, ועשויה להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים לאדם. יש פה הפרת הסכמים והפניית עורף למי שבנה והקים את הצבא".

שוצמן מקדם בימים אלה מחאה חריפה של הגמלאים ברשתות, מתכוון להעביר את המלחמה לכנסת ולא פוסל גם הפגנות של גמלאי צה"ל ברחובות. עוד שוקל הארגון עתירה לבית הדין לעבודה והתפקדות של הגמלאים להסתדרות.

"הרע במיעוטו"

לצבא אין הסבר מניח את הדעת מדוע המהלך נעשה ללא מעורבותם או ידיעתם של הגמלאים, או של ארגון "צוות" שמייצג אותם. בצמרת צה"ל טוענים כי זה "הרע במיעוטו", שכן משום שהנושא נידון בבג"ץ, הוא יכול היה לפסול את הגדלות הרמטכ"ל או לצמצמן באופן משמעותי, כך שהפגיעה התיאורטית באנשי הקבע יכלה להיות גדולה יותר. בצבא מסבירים עוד שהפגיעה היא בהצמדת הקצבה למדד, ושבפועל "לא לוקחים לגמלאים שקל".

עם זאת, בצה"ל מודים כי הצבא נאלץ "לשלם מחיר", ובאוצר לא מכחישים כי אי־הצמדת הקצבה החודשית למדד של כל גמלאי צה"ל בשיעור של 3% (ושל 4.5% בתחילה, כאמור) היא בעצם הפיצוי על הגדלות הרמטכ"ל.