סיכום מהיר של מבצע "מגן וחץ" מעלה שלוש מסקנות מיידיות: הראשונה - הג'יהאד האסלאמי ספג שוב מכה קשה, עם חיסול בכיריו והפגיעה במערכים המבצעיים ובתשתית ייצור האמל"ח שלו. השנייה - הארגון לא הצליח לגבות מחיר מישראל, לא בעוטף עזה ולא באמצעות ירי רקטות לעומק. והשלישית - חמאס נותר מחוץ לסבב הלחימה ומנע למעשה את הרחבתה, תוך שהותיר את הג'יהאד האסלאמי להתמודד בעצמו עם תוצאות התבערה שהצית, ואפשר בכך סגירה מהירה יחסית של סבב הלחימה.
זאת הפעם השלישית שישראל רושמת הישג משולש כזה. הראשונה היתה במבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019, שהחל בחיסולו של בכיר הארגון בהאא אבו־אלעטא. השנייה היתה במבצע "עלות השחר" באוגוסט 2022, שבו חיסלה ישראל את תייסיר אל־ג'עברי ואת חאלד מנסור, מפקדי הג'יהאד האסלאמי בצפון הרצועה ובדרומה. והשלישית היתה השבוע, במבצע שהחל בחיסולם של בכירי הארגון חליל אל בהטיני, ג'יהאד עאנם וטארק עז אלאדין. בכל המקרים ניסה הארגון לנקום בישראל ונכשל, וגרוע מכך מבחינתו - לא הצליח לרתום את חמאס או להרחיב את הלחימה לגזרות נוספות.
לא להירתע מעימות
ההצלחה הזאת מעלה כמה תובנות. ראשית, שישראל לא צריכה לרוץ לעימות בעזה, אבל היא גם לא צריכה להירתע ממנו - בוודאי לא כשמנגד עומד ארגון קטן וחצוף כמו הג'יהאד האסלאמי. הארגון ביקש לחבר בין יו"ש לעזה, כך שכל הרוג בגדה יתורגם מיידית לירי נקמה מהרצועה, וישראל הציבה בפניו תמרור אזהרה ברור על המחיר שישלם אם לא יחדל מכך.
על הדרך, מיצתה ישראל את בנק המטרות של הארגון מבחינת בכירים שניתן היה לחסלם ויעדים נוספים (מאתרים לייצור אמל"ח ועד לבורות שיגור), תוך שהקפידה על פגיעות מדויקות שיוודאו כי לא ייהרגו פעילי חמאס או אזרחים (למעט במכת הפתיחה), כדי לא לגרור את הארגון הגדול ברצועה ללחימה שעלולה היתה להסלים.
שחקן מפתח
שנית, שישראל תלויה באופן כמעט אבסולוטי בחיל האוויר, שהיה בחודשים האחרונים בכותרות מסיבות אחרות לגמרי. במתכונת הלחימה הנוכחית שמתעדפת הימנעות מפעולה קרקעית (ובוודאי בתקיפות במב"מ) חיל האוויר הוא האופרטור היחידי בהתקפה, ושחקן המפתח העיקרי בהגנה (לצד הגנה פיזית על הגדר ומשמעת אזרחית של הציבור). במספרים של מבצע "מגן וחץ", נכון לאתמול, זה נראה כך: כמעט 96% הצלחה ביירוט רקטות שנורו מעזה, ומעל 100 מטרות של הג'יהאד האסלאמי שהותקפו בכ־130 חימושים מסוגים שונים, עם רמת דיוק גבוהה מאוד.
שלישית, שלמרות הצהרותיו המתלהמות, חמאס אינו מעוניין כעת במערכה, או אם לדייק: הוא אינו מעוניין שהג'יהאד האסלאמי יגרור אותו למערכה. החמאס יעשה זאת (אם יעשה) מסיבותיו שלו, ובעיתוי שיתאים לו. זה עשוי לקרות, אגב, כבר בימים הקרובים סביב אירועי יום ירושלים, אם בארגון יחושו שהם מצליחים לאגור מספיק זעם ברחוב הפלשתיני ובעולם המוסלמי סביב הר הבית. אם ישראל תדע לנטרל זאת בהצלחה כפי שעשתה בשנה שעברה, חמאס יעדיף לשמור על הרצועה רגועה, עובדת ומתפקדת, ואת עצמו במצב של בניין כוח ולא של בקרת נזקים.
הידוק יחסים עם ירדן
רביעית, שמצרים היתה ועודנה המתווכת האפקטיבית העיקרית מול עזה. הכסף שנכנס לרצועה הוא אמנם קטארי בעיקרו (הג'יהאד האסלאמי ממומן על ידי איראן), אבל בעיתות משבר ההידברות מתנהלת באמצעות קהיר. על ישראל לשמר את הציר הזה - שהוא גם אינטרס של הפלשתינים בכלל והפלגים בעזה בפרט - ולפעול במקביל להידוק היחסים שהתרופפו באחרונה עם ירדן ומדינות המפרץ, וכמובן עם וושינגטון שדרושה לימים גשומים שבהם תידרש לגיטימציה בינלאומית לפעולה נרחבת בעזה.
חמישית, ששום דבר יסודי לא השתנה השבוע. מי שמתרברב בצד הישראלי בשינוי המשוואה - מוזמן לחזור להתחלה: זאת הפעם השלישית בשלוש שנים וחצי שישראל חוזרת על אותו התרגיל, משמע ההרתעה על הג'יהאד האסלאמי היא קצרת מועד ונזקקת לחיזוק תמידי. בהיעדר אופק לפתרון יסודי של בעיית עזה (ושל העניין הפלשתיני בכללו), תמשיך ישראל לנהל מול עזה מערכה שתכליתה קיום סבבי לחימה קצרים ככל הניתן כדי להשיג ביניהם הפוגות ארוכות ככל הניתן. מומלץ לממשלה להסביר את האמת הזאת לתושבי העוטף, בטרם יתעוררו בעוד כמה שבועות או ימים לצליליה טורדי המנוחה של אזעקת צבע אדום הבאה.
מצוקה ברצועת עזה: אחרי סגירת המעברים - מחירי המזון עלו בעשרות אחוזים
שווקים עמוסים, שווארמה וממתקים לרמדאן: בצל ההחלטה על הפסקת הסיוע - השפע חזר לרצועת עזה
פרסומת | יום פתוח באקדמית אחוה 18.3
רשת BBC (שוב) מתנצלת: נפלו פגמים חמורים בהפקת הסרט על המלחמה בעזה
"ישראלי" במקום "יהודי": BBC טייח התבטאויות אנטישמיות בסרט על הפלשתינים בעזה