על רקע מתקפת הטרור, הצעדה אתמול לאביתר בדרישה ליישוב הנקודה עלולה להיות מובנת כלא יותר מניצול הזדמנות. לרוב עם ישראל באמת לא ברור כיצד קשורה התיישבות באביתר למענה לטרור. הבעיה היא שמה שהיה מובן מאליו להנהגת היישוב ולרוב הציבור היהודי בארץ בימים שלפני הקמת המדינה, חדל להיות מובן ומוסכם.
בעיצומם של מאורעות 1936 כתב ד"ר משה בילינסון, שהיה עורך העיתון "דבר", את מאמר המערכת "טעם המערכה". במאמרו הכיר בכך שהמאבק בארץ בין יהודים לערבים יהיה ארוך, ושום צד לא יוותר מרצונו הטוב על שאיפתו לבעלות על הארץ. המאמר הסתיים בשאלה הידועה: "עד מתי?", שעליה ענה: "עד שהנלהב ביותר והנועז ביותר במחנה האויב, בכל מחנות האויבים באשר הם שם, יידע: אין אמצעי לשבור את כוח ישראל בארצו, כי הכרח החיים ואמת החיים איתו ואין דרך בלתי אם להשלים איתו, זהו טעם המערכה".
לטרור הערבי מראשיתו היתה תכלית ברורה: לחסום ולבטל את מטרת הציונות לבניית בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מכאן נובעת החלטת הנהגת היישוב - דווקא בגלל הטרור - להאיץ את תנופת ההתיישבות והבנייה בשיטת חומה ומגדל.
ברמה הטקטית מענה לטרור חייב להיות ממוקד במאמצי אבטחה וסיכול ישירים. אולם ברמה האסטרטגית המענה לטרור צריך להתמקד במאמץ לשלילת התכלית שאותה מבקש הטרור להשיג.
למנוע מישראלים תנועה במרחב
לרצח שני האחים יניב בחווארה, כמו לרצח שתי האחיות די ואימן בחמרה, היתה תכלית כוללת. מעבר לשאיפה לרצוח יהודים, הרוצחים ביקשו תכלית רחבה יותר: באמצעות זריעת פחד וחרדה ביקשו למנוע מישראלים תנועה חופשית במרחב, ובכך להאיץ את המוכנות הישראלית לנסיגה. בשלב הראשון - לדחוף להתכנסות לקווי 67'. בשלב השני - להמשיך עד ביטול כל ריבונות יהודית בין הים לירדן.
באותם ימי מאורעות של אפריל 1936 הסביר בן־גוריון: "האמצעים של הערבים (הטרור) מותאמים למטרה שלהם... הריסת האפשרות של בניין הארץ". על כך הוסיף בחתירה לבירור המענה: "כלום זוהי המטרה שלנו? אנו רוצים לשנות את הסטטוס־קוו, אנו רוצים להכניס המוני עולים חדשים. אנו רוצים לבנות ולהיבנות... אנו צריכים לנטוע, לשתול ולעבוד".
גם אורד וינגייט, בפעולתו עם פלוגות הלילה בהגנת ציר הנפט ברמות יששכר ובעמק יזרעאל, גיבש תפיסה ששילבה פעולה צבאית להגנה מפני הטרור, יחד עם מגמה לחיזוק ההתיישבות היהודית. לשם כך המליץ על הקמת קיבוץ חמדיה השולט על צומת חיוני.
גם הגבעה שעליה צפוי להתמקם היישוב אביתר שולטת על ציר הרוחב החיוני - ציר 5 לבקעת הירדן. גם במפת ראש הממשלה יצחק רבין להסכם אוסלו השליטה בבקעת הירדן ובציר 5 המוביל אליה נתפסה כאינטרס ביטחוני לאומי חיוני.
בהיגיון הזה, המענה למתקפת הטרור תובע נוסף על מאמצי כוחות הביטחון גם מאמץ התיישבות נרחב בבקעת הירדן - ובדרך הראשית המובילה אליה. לכן אביתר, לכן עכשיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו