המכון למורשת בן-גוריון חושף: נאומו של ראש הממשלה הראשון בט"ו בשבט 1949

המכון למורשת בן-גוריון חושף לראשונה קטע ייחודי מתוך יומנו של בן-גוריון המגולל את נאומו הראשון בט"ו בשבט 1949 אחרי מלחמת העצמאות • "מספקת לנו הצצה לסדר היום ולמחשבותיו של ראש הממשלה הראשון בשלהי המלחמה"

המכון למורשת בן-גוריון חושף לראשונה קטע ייחודי מתוך יומנו של דוד בן-גוריון המגולל את נאומו הראשון בט"ו בשבט 1949 אחרי מלחמת העצמאות. צילום: הארכיון למורשת בן-גוריון. התמונות מאושרות לשימוש חופשי ללא הגבלה בכל מדיה מערכתית

המכון למורשת בן-גוריון חושף היום (שלישי) לראשונה לרגל ט"ו בשבט, קטע מתוך יומנו האישי של דוד בן-גוריון, בכתב ידו המקורי, בו הוא מתאר את נאומו הראשון בט"ו בשבט אחרי מלחמת העצמאות. לא רק שמדובר בנאום חשוב של בן-גוריון שבמסגרת הנטיעות בו הוא התייחס לזיכרון הנופלים. מעבר לכך ט"ו היה יום כינוס הכנסת הראשונה אחרי הבחירות הראשונות, שנערכו ב-25 בינואר 1949.

קטע ייחודי מתוך יומנו של דוד בן-גוריון המגולל את נאומו הראשון בט"ו בשבט 1949 אחרי מלחמת העצמאות, צילום: הארכיון למורשת בן-גוריון. התמונות מאושרות לשימוש חופשי ללא הגבלה בכל מדיה מערכתית

כאמור את הנאום נשא בן-גוריון במהלך נטיעות היער בשער הגיא, ביום כינוסה של הכנסת הראשונה. בדבריו נגע בן גוריון, במורשתם של הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות, בכאבם הקשה מנשוא של הוריהם, ובתעוזה שהייתה דרושה להקים מדינה יהודית בתנאים הקשים של אחרי המלחמה.

"לא ביער אשר ניטע ולא במצבה אשר נקים ייחקק וישמר זכר הגיבורים אשר נפלו על גאולת עמם ומולדתם – אלא בלב העם היהודי, בלב כל בני ישראל, לא רק בדורנו אנו אלא עד סוף כל הדורות יחיה זכר הגבורה והתפארת של הלוחמים אשר העיזו ויכלו. אנו נוטעים יער ועוד ניטע הרבה יערות למען הקים משהו ממשאלתם ורצונם של הלוחמים אשר מסרו נפשם על הפרחת הארץ ובניינה, למען יוכל עם ישראל כולו, על כל גלויותיו, לשוב לארצו קוממיות ולחיות בה חיי חירות ורווחה".

בחלקים אחרים מהנאום, פנה בן גוריון ישירות להורי הנופלים ואמר: "ואתם הורי הגיבורים שנפלו, ובייחוד אתן האמהות היקרות... אנו יודעים מה גדול האבל והכאב אשר בליבכן, מה גדולה האבדה אשר אבדה לכן – ואין לה שילומים... וידע עמנו מי היו אלו שגידלו לנו בנים לגבורה ולתפארת ולמסירות – ויחיו גם הם וגם אתם לנצח בזיכרון האומה".

קטע ייחודי מתוך יומנו של דוד בן-גוריון המגולל את נאומו הראשון בט"ו בשבט 1949 אחרי מלחמת העצמאות, צילום: הארכיון למורשת בן-גוריון. התמונות מאושרות לשימוש חופשי ללא הגבלה בכל מדיה מערכתית

ביומן העוסק בפעילותו של ראש הממשלה בט"ו הוסיף בן גוריון ותאר את הפעילויות לכבודו של היום: "ב-11:00 נטיעת היער בשער הגיא לזכר חיילי מלחמת השחרור. ב-14:00 – הלכתי לבית כנסת ישורון לשמוע לתפילה, כפי שהבטחתי להרב ברלין. זו לי הפעם הראשונה בארץ ישראל שאני נוכח בבית כנסת בשעת תפילה." בשעות אחר הצהריים, הוא מציין גם את פתיחת האסיפה המכוננת, אשר החלה ב-16:00.

במכון מציינים כי "החשיפה של הקטעים מתוך יומנו של דוד בן-גוריון והנאום מיום ט"ו בשבט 1949 מספקת לנו הצצה לסדר היום ולמחשבותיו של ראש הממשלה הראשון בשלהי מלחמת העצמאות. תיאורי היום והנאום עצמו מגלים את המחויבות העמוקה של בן-גוריון לזכרם של הלוחמים ולחזון הציוני, ומדגישים את האמונה החזקה בהמשכיות ובבניית עתיד טוב יותר עבור העם היהודי".

איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון מסר: "הנאום שנשא בן-גוריון בט"ו בשבט הראשון שלאחר הקמת המדינה, בשלהי מלחמת העצמאות, מספק לנו הצצה לסדר היום ולמחשבותיו של ראש הממשלה הראשון ביום היסטורי. תיאורי היום והנאום עצמו מגלים את המחויבות העמוקה של בן-גוריון לזכרם של הלוחמים ולחזון הציוני, ומדגישים את האמונה החזקה בהמשכיות ובבניית עתיד טוב יותר עבור העם היהודי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר