נסראללה | צילום: אי.אף.פי

נסראללה חוזר להתרברב מן הבונקר | פרשנות

מנהיג חיזבאללה מאמין שנתניהו העסוק במחאה, שר הביטחון והרמטכ"ל החדשים לא יעזו להגיב כעת הפרובוקציה של חיזבאללה בצפון שאסור להבליג עליה, היא הוכחה נוספת שכדי לחזור לשפיות, לעצור את הדהירה לחקיקה

יש חוט מקשר בין החדירה מלבנון בחסות חיזבאללה והמטען רב העוצמה מתוצרת הארגון במגידו, לבין הסומק שחזר בבת אחת ללחיו של נסראללה. בשני נאומים בשבוע שעבר חזר והבטיח כי חורבן הבית השלישי קרב ומדינת ישראל, "רשת קורי העכביש" בלשונו, לא תשרוד את שנתה השמונים. הוא מעריך כי ישראל חלשה כעת ומפוררת יותר מאי־פעם.

ולכאורה יש גם דמיון בין חישוביו של נסראללה בקיץ 2006, שחטיפת חיילים ישראלים לא תגרור תגובה קשה מדי כיוון שמדובר, כך העריך בשעתו, ברמטכ"ל חדש (חלוץ) ושר ביטחון חדש (פרץ) וראש ממשלה חדש (אולמרט), לבין חישוביו כעת: יש רמטכ"ל חדש בישראל ויש שר ביטחון חדש בישראל וראש ממשלה, אמנם לא חדש, אבל שקוע עד צוואר במשבר פוליטי חסר תקדים. אלו, ייתכן שהוא מאמין, לא יעזו להגיב על פרובוקציה חדשה בגבול הצפון ולכן מותר לו לקחת סיכונים.

הגבול עם לבנון. האם לקראת הסלמה?, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

גם התמונה האזורית השתנתה לטובתו באורח דרמטי. יש גם מכנה משותף לפיוס הסעודי־איראני בחסות סינית, לתמרונים הימיים המשותפים שעורכות ממש בשעה זו בפעם הראשונה איראן, רוסיה וסין בפתח המפרץ הפרסי, לבין ביקור אסד אתמול ברוסיה והשיחות שיחלו שם היום בחסות פוטין בין נציגי איראן, סוריה וטורקיה על כינון סדר חדש בסוריה. המטרה: דחיקת רגלי ארצות הברית מן האזור, מתוך הערכה שגם היא חלשה מאי־פעם וטרודה בעניינים אחרים.

כל החוטים מתחברים: מה שנתפס כחולשת ישראל מצד אחד וחולשת ממשל ביידן מצד אחר, לרבות יחסיו המשובשים בינו לבין ראש הממשלה נתניהו, מייצרים הזדמנות פז לאויבי ישראל וליריביה של וושינגטון במזרח התיכון לזקוף קומה ולנצל את המצב לתועלתם. חיזבאללה שוב מעריך שישראל לא תגיב על הפרובוקציה בצפון כפי שהגיבה ב־2006. איראן כבר לא חוששת שארה"ב תנסה לעצור בכוח את תוכנית הגרעין ומשכנעת עצמה כי ישראל המשוסעת לא תעז לפעול לבדה, וגם לא תקבל את הגיבוי האמריקני לתקיפה.

יחסיו עם ביידן מייצרים הזדמנות פז לאויבי ישראל. נתניהו,

נסראללה חוזר להתרברב מן הבונקר. מאשים את ארצות הברית בהתערבות בענייניה הפנימיים של ביירות ומאיים שהמשך האנרכיה בלבנון ישליך גם על ישראל. כלי התקשורת בטהרן צוהלים נוכח המשבר העמוק אצלנו ומפרשים את הסכמת סעודיה (ובעקבותיה ילכו עוד מדינות ערביות) לחדש את הקשרים עם איראן כביטוי לתחושתן שישראל וארצות הברית התגלו עבורן כמשענת קנה רצוץ.

ברחבי העולם הערבי החלו להתייחס לישראל קצת כמו סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות: עדיין חזקה, אבל כזו שהחלה לכרסם את עצמה מבפנים. אם נחוצה היתה הפרובוקציה של חיזבאללה בצפון, שאסור להבליג עליה, כדי לחזור לשפיות, לעצור את הדהירה לחקיקה ולאמץ פשרה מקובלת כדי לשוב ולהתמקד באיומים הביטחוניים המתרגשים על ישראל מחוץ ומבית ערב הרמדאן, טוב שזו באה כקריאת השכמה ומזל שהסתיימה כפי שהסתיימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...