חילופי המהלומות אתמול ברצועת עזה היו ניסיון של כל הצדדים המעורבים לנצל הזדמנות ולגבות מחיר. הם אמנם לא הובילו להסלמה, אבל צריך לראות בהם הערת אזהרה לעתיד לבוא ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, ולהשפעה של הדברים על זירות נוספות במדינה.
רצף האירועים התחיל בשיגור רקטה של הג'יהאד האסלאמי לאזור נחל עוז. הארגון ביקש להגיב בכך על מעצר אחד מבכיריו בג'נין ביום חמישי, בדיוק כפי שעשה באוגוסט - באירועים שהובילו למבצע "עלות השחר". הרקטה נפלה בשטח פתוח, ותושבי העוטף אפילו לא הונחו להיכנס למרחבים מוגנים. למעשה, בגלל השינוי שנעשה באזורי ההתרעה (פוליגונים), רק תושבי נחל עוז קיבלו הודעה על השיגור, וכאמור גם הם לא נדרשו לצעדים כלשהם.
ישראל הגיבה על השיגור בתקיפה כפולה: הראשונה לעבר אתר בדרום הרצועה שמשמש מפעל לייצור גופים של רקטות, והשנייה לעבר מנהרה שמשמשת את חמאס לניוד סחורות. בשני המקרים תקפה ישראל מטרות איכותיות שאינן בפרופורציה לרקטה שנורתה, וזאת כדי לנצל את ההזדמנות ולפגוע ככל שניתן בהתעצמות הצבאית של חמאס. גם הפגיעה באתרים של חמאס היתה מכוונת: בשונה ממבצע עלות השחר, שבו פעלה ישראל אך ורק נגד הג'יהאד האסלאמי ועשתה הכל (בהצלחה) כדי לשמר את חמאס מחוץ למערכה, הפעם כוונה האש לעבר חמאס בהיותו הריבון ברצועה, וכדי שיפעיל את מרותו וימנע מארגונים אחרים לפעול נגד ישראל.
#شاهد | "فيديو لغارات الاحتـ ــلال على أحد مواقع المقــ ــاومة غرب خانيونس". pic.twitter.com/70CqTZ5wcT
— المركز الفلسطيني للإعلام (@PalinfoAr) December 3, 2022
במהלך הירי ניסה חמאס לשבש את התקיפות של חיל האוויר. בסרטונים שפורסמו נראה ירי נ"מ לא מדויק, שלא סיכן את המטוסים. נראה שגם בחמאס ביקשו לנצל את האירוע כדי לייצר משוואת הרתעה חדשה, שתגביל את ישראל מלתקוף ברצועה, ואולי אף בניסיון לבחון את יעילותם של חלק מאמצעי הלחימה שברשותם.
עדיין ארגון התנגדות
האירועים האלה מלמדים, שוב, על הקשר ההדוק בין עזה ליו"ש. הג'יהאד האסלאמי, למרות המכה הקשה שספג בקיץ האחרון, מנסה להשתקם, בין היתר על ידי תוקפנות מחודשת, לרבות על תגובה כנגד אנשיו בגדה. סביר שהוא ינסה לעשות זאת גם בעתיד, ומכיוון שבישראל נחושים לנתק את הקשר הבין־זירתי הזה - ולא מוכנים לאפשר לארגון להכתיב את הפעילות נגד הטרור ביו"ש - קיימת סכנה מתמדת שכל מעצר בגדה יתגלגל לחילופי מהלומות ואף למבצע בעזה.
ספק אם חמאס מעוניין בכך. בדיוק כמו באוגוסט האחרון, גם כעת מעדיף הארגון שקט לשתי מטרות עיקריות: התעצמות צבאית ואורך נשימה אזרחי. החודשים האחרונים היו טובים יחסית מבחינה כלכלית לרצועה, בעיקר על רקע הפעילות הרציפה במעברים וכניסתם של כ־15 אלף פלשתינים לעבודה בישראל. הסלמה תפגע בכך ותפנה את זעם האזרחים כלפי חמאס.
אבל עם כל רצונו ברגיעה, חמאס הוא עדיין ארגון התנגדות, וחייב להוכיח זאת לעצמו ולאנשיו - וגם לפלשתינים ביו"ש. לכן הוא ממשיך במאמציו (שמוכוונים מעזה ומטורקיה) לגלגל פיגועים מהגדה, וכן להרעיל את האווירה בירושלים. הנקודה הזאת מהותית, משום שבמידה רבה טמון בה המפתח למציאות שתהיה בדרום בחודשים הקרובים: אם חמאס יצליח להוביל פיגוע משמעותי, או שמזרח ירושלים תבער, ישראל עלולה להיאלץ לפעול שוב בעזה - בניגוד לרצונם של כל הצדדים. כבעבר, אירועים כאלה עשויים להתחיל גם ממעצר שגרתי או מעלייה פרובוקטיבית להר הבית, שיגלגלו את הדרום, ולא רק אותו, למציאות מחודשת של לחימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו