מערכת הביטחון מנהלת הבוקר מאמץ מבצעי-מודיעיני כפול: לאתר ולהשמיד את מעבדת החבלה שבה הוכנו מטעני החבלה שהתפוצצו בירושלים, ולהרוג או לעצור את חברי ההתארגנות שאחראית להם, ולהביא לשחרור מיידי של גופת הצעיר הדרוזי שנהרג בתאונת דרכים בג'נין ומוחזק בידי חמושים בעיר.
המאמץ המרכזי מתקיים כמובן בעקבות הפיגועים בבירה. הפיגוע הכפול הזה, שבו נפצעו 14 אזרחים, היה החמור ביותר שבוצע בתחומי ישראל מאז האינתיפאדה השנייה. חומרתו נובעת לא רק מהיקף הנפגעים הגדול ומהחזרת הפחד לרחובות העיר – היעד המרכזי של ארגוני הטרור – אלא מהיכולת לייצר מטעני חבלה יעילים, להחדירם לתחומי הקו הירוק ולהפעילם במקומות הומי אדם. הפעלה כזאת יכולה להתבצע באמצעות שלט-רחוק תוך שהמחבלים צופים בנעשה בתחנה, או לאחר שעזבו את המקום (כדי שלא להיתפס) באמצעות הפעלה סלולרית או מנגנון השהיה (טיימר).
הדבר מלמד כי ביו"ש פועלת כרגע מעבדת נפץ שבה מיוצרים מטענים בעלי יעילות מוכחת. זאת פצצה מתקתקת, תרתי משמע: כל מטען כזה עלול להיות מוחדר בכל רגע נתון לישראל, ולשמש לפיגוע נוסף. יתרה מזאת, באפשרותה של מעבדה כזאת גם לייצר חגורות נפץ שישמשו מחבלים מתאבדים, שיפוצצו את עצמם כפי שאירע באינתיפאדה השנייה. לפיגועים כאלה יש יכולת הרג עצומה, וכמובן שגם האפקט הפסיכולוגי שלהם גדול בהרבה.
לכן, המאמץ העיקרי של השב"כ הבוקר הוא לאתר את האחראים לפיצוץ המטענים בירושלים, ולאפשר לכוחות צה"ל והמשטרה להגיע אליהם במהירות. היעד הראשון צריך להיות השמדת המעבדה, מתוך הנחת עבודה שכבר הוכנו בה מטענים נוספים, והיעד השני – לכידת ראשי החוליה וחבריה, כדי לגדוע לאלתר את פעילותם.
על הדרך יידרש לברר האם מדובר בהתארגנות מקומית, נטולת שיוך ארגוני, או בהתארגנות ממוסדת שעומד מאחוריה אחד מארגוני הטרור הממוסדים. יש כאלה ארבעה עיקריים: חמאס, שדוחף כל הזמן לביצוע פעולות טרור בגדה תוך שהוא שומר על שקט בעזה; הג'יהאד האיסלאמי, שנוהג בדרך דומה; החזית העממית, שמנסה להשתקם אחרי רצף סיכולים שספגה; והתנזים, מבית יסודו של הפתח, שבחודשים האחרונים החל לחזור בהדרגה למעורבות בטרור, בעיקר בצפון השומרון.
חשד לפיגוע משולב בירושלים: פיצוץ בתחנת אוטובוס בכניסה לעיר // קרדיט: 27 א, עושים תקשורת
מעורבות של התנזים תחייב את ישראל לפעול בתקיפות רבה יותר נגד הרשות הפלשתינית. מעורבות של החמאס או הג'יהאד האיסלאמי כבר תחייב החלטות כבדות יותר – מול עזה. מבצע "שובר גלים" בקיץ האחרון החל לאחר שצה"ל עצר בכיר בג'יהאד האיסלאמי בצפון השומרון, ואילו מבצע "צוק איתן" ב-2014 החל לאחר שהחמאס חטף את שלושת הנערים בגדה.
כך או אחרת, נדמה שישראל תידרש כעת לפעילות נוקשה יותר ביו"ש, בניסיון לגדוע את גל הטרור שנמשך מאז חודש מרץ האחרון. לרוע מזלם של הפלשתינים, זה יכלול גם צעדים נגד האוכלוסיה האזרחית, משום שישראל תידרש לשבש את חיי השגרה כדי לסכל החדרת מטעני חבלה נוספים לתחומי הקו הירוק. זהו צעד שישראל ביקשה עד להימנע ממנו ככל הניתן כדי לבדל בין האוכלוסיה הרגילה לבין מבצעי הטרור, אולם נדמה שיקשה עליה לעשות זאת כעת.
במקביל, מנהלת ישראל אירוע מורכב נוסף בצפון השומרון, במאמץ להשיב את גופתו של הצעיר הדרוזי טירן פרו, שנפגע בתאונת דרכים בעיר. אביו של פרו טען אתמול שהגופה נחטפה כאשר בנו עוד היה חי ומחובר למכשירים, אולם גורמים פלשתינים טענו כי הוא מת בטרם נחטף.
כך או אחרת, מי שמחזיקים בגופה הם חמושים פלשתינים, שדורשים שחרור מחבלים הכלואים בישראל. זה אירוע רגיש מכל בחינה, שמודיעין איכותי על המקום שבו מוחזקת הגופה יאפשר לסיימו במהירות, תוך הגעה של כוח מבצעי למקום, הריגה או מאסר של מי שמחזיקים בגופה, והחזרת הגופה לישראל. אם הדבר ישתבש או יתמהמה, עלולה ישראל להיקלע לסאגה ארוכה של מו"מ ואיומים מול ארגוני הטרור, שרק יסלים את המצב הסבוך גם כך בצפון השומרון, ויחייב את ישראל לנקוט בצעדי ענישה מול האוכלוסיה האזרחית כולה.
האירוע הזה גם מדגיש שוב את הזהירות הנדרשת מאזרחים ישראלים בכניסתם לשטחי איי. אזרחים שאינם יהודים מרבים לעשות זאת בעיקר למטרות מסחר ועסקים, וכפי שהתברר אתמול – זה מסוכן גם עבורם. טוב יעשו אם בתקופה הרגישה הנוכחית יימנעו מכך, כדי שלא לסכן את עצמם ואת מדינת ישראל כולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו