דאגה בממשלה מההתפחויות האחרונות סביב המשא ומתן על הגבול הימי עם לבנון: שר הביטחון בני גנץ הנחה להיערך לתרחיש של הסלמה בצפון. בצל החששות, גנץ, לפיד ובנט הוסמכו לקבל החלטות ביטחוניות בצפון אם המתיחות תגבר.
זעם בקבינט על נתניהו
במהלך הדיונים, שרים בקבינט מתחו ביקורת חריפה על ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בעקבות התקפותיו על מהלכי הממשלה מול לבנון. לדבריהם, "נתניהו מתנהג בהפקרות, אומר דברים לא נכונים לציבור ומוכיח בכך שאינו כשיר לכהן כראש ממשלה".
הביקורת באה לאחר שבישיבת הקבינט נמסר לשרים כי הנזק הכלכלי לישראל מהוויתור על כלל השטח הימי יעמוד על מיליארד וחצי שקלים. "זה הסכום המקסימלי שבו מדובר, וגם הוא בספק כי אין ודאות שיש שם גז. ההפסד הזה, אם הוא בכלל קיים, מצדיק מניעת מלחמה", אמר ל"ישראל היום" אחד משרי הקבינט.
עוד נמסר לשרים כי ישראל השיבה בשלילה לכל הדרישות הלבנוניות לפתוח את הסיכומים המוקדמים. על כן, ההערכה בקבינט הייתה כי הסיכוי לחתום על הסכם עם לבנון עד הבחירות נמוך. בנוסף, גורם שנכח בישיבה סיפר כי הייתה תמימות דעים בין השרים כי אם ההסכם המקורי יושג לבסוף הוא יהיה טוב לישראל.
ההסכם הימי מתרחק
על רקע המאבקים בין הקואליציה לאופוזיציה, קיים חשש אמיתי כי הסכם הגבול הימי הולך ומתרחק. עוד לפני הקבינט אמר גורם מדיני בכיר כי "ראש הממשלה יאיר לפיד דוחה את הערות לבנון להסכם".
לדברי הגורם, "לפיד עודכן בפרטי השינויים המהותיים החדשים שלבנון מבקשת לעשות בהסכם והורה לצוות המו"מ לדחותם. ראש הממשלה הבהיר שישראל לא תתפשר על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה בשום אופן, גם אם זה אומר שלא יהיה הסכם בקרוב". יש לשים לב לביטוי "שינויים מהותיים", שסותר את הדיווחים מביירות שלפיהם הלבנונים ביקשו תיקונים מינוריים בלבד.
עוד הוסיף הגורם הבכיר כי "ישראל תפיק מאסדת כריש גז ברגע שהדבר יהיה אפשרי. אם חיזבאללה או מישהו אחר ינסה לפגוע באסדה או לאיים עלינו - המו"מ על הקו הימי ייפסק לאלתר ונסראללה יצטרך להסביר לאזרחי לבנון למה אין להם אסדת גז ועתיד כלכלי". כזכור, מזכ"ל חיזבאללה איים כמה פעמים לפעול נגד ישראל אם תתחיל להפיק גז מכריש מבלי שהושג הסכם בנושא.
עם זאת, יש לשים לב ללשון האיומים שבה נקט נסראללה: בכל ההזדמנויות שהתבטא בנושא, מנהיג חיזבאללה הקפיד שלא לכבול את עצמו להתחייבות לתקוף את כריש, אלא נקט במתכוון בלשון כללית ועמומה יותר, מבלי לפרט כיצד תיראה תגובת חיזבאללה.
אין זה אומר כי נסראללה לא יגיב צבאית, אך בניגוד לשיח בכלי התקשורת בישראל לא בטוח שתבוצע מתקפה דווקא על אסדת כריש. בהחלט ייתכן תסריט ביניים שבו חיזבאללה יבחר להגיב בגזרות אחרות ובאמצעים אחרים, כדי לצאת ידי חובה מבלי "לשבור את הכלים" ולדרדר את לבנון ואת האזור למלחמה.
"אסור להתעלם מאיומי נסראללה"
על אף הפוטנציאל הנפיץ, תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל, לשעבר ראש המל"ל בפועל וכיום עמית מחקר בכיר בקרן להגנת הדמוקרטיות, מעריך כי "אנחנו עדיין רחוקים מעימות צבאי. בניגוד להתרברבויות של נסראללה, עימות הוא הדבר האחרון שמזכ"ל חיזבאללה רוצה בו. הוא מעוניין מאוד בהסכם וביכולת לנכס אותו אליו, אבל לא בהתכתשות צבאית עם ישראל בשלב הזה.
"עם זאת, אסור להתעלם מהאיומים שלו ועל ישראל להיות מוכנה לכל תרחיש. חשוב שהגורמים האחראים בישראל, במיוחד הביטחוניים, לא ישדרו חשש מעימות עם חיזבאללה, אם הארגון יעז להפר את הריבונות הישראלית ולהפריע להפקת הגז בכריש. עימות כזה יפגע בלבנון הרבה יותר מאשר בישראל, וחשוב שמעבר לנסראללה גם העם וההנהגה הלבנוניים יבינו את זה מראש".
לדברי תא"ל (במיל') שאול חורב, לשעבר סגן מפקד חיל הים וכיום ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, "ניתן היה למנוע את המצב הנוכחי אם ישראל הייתה מאמצת אסטרטגיה סדורה להגנת האינטרסים שלה בים התיכון, ומציבה את אסדת כריש דרומה ממיקומה הנוכחי מבלי לוותר על המאגר.
"הדבר אפשרי מבחינת טכנית, ואף נעשה באסדת לוויתן: ניתן לקדוח באר במאגר עצמו ולהניח תשתית תת-ימית ממנו אל האסדה, שתוצב במיקום מרוחק. יש לכך עלויות מסוימות, אבל זה היה מאפשר לישראל להפיק גז מכריש ולנהל במקביל מו"מ על הגבול הימי מבלי שמרחף איום מעל האסדה".
לפיד: "מבין את התסכול של אלה שלא הצליחו להשיג הסכם גז - זו לא סיבה להתגייס לתעמולה של נסראללה" // צילום: לע"מ
על פי פרסומים בלבנון, שתי הדרישות העיקריות של הממשלה בביירות הן להוציא מההסכם את ההכרה ב"קו המצופים", המהווה את הגבול הביטחוני דה-פקטו שקבעה ישראל באופן חד צדדי - כחמישה קילומטרים לעומק הים מכיוון ראש הנקרה; ולהבטיח כי רווחי הגז של לבנון משדה קאנא לא ייפגעו בשום אופן, גם אם ישראל תקבל אותם בעקיפין, דרך חברת "טוטאל", שאמורה לבצע את הקידוח.
שר האנרגיה לשעבר, יובל שטייניץ, הגיב לביקורת שמתחו חברי הקבינט נגד נתניהו ואמר ל"ישראל היום": "לפיד וגנץ ביצעו שגיאה מדינית קשה ומנסים להסיט את האשמה מהם. ישראל מיהרה להסכים פומבית לוויתור על 100 אחוז מאזור המחלוקת. כשבלבנון מתמהמהים, היא עדיין יכולה לחזור בה מההסכם. במיוחד חמור הקישור שנעשה בין השגת ההסכם להפקת הגז בכריש: לפיד טען שזכינו כביכול ב-100 אחוז מכריש בזכות ההסכם, ומכך עשוי להשתמע שללא הסכם אין לנו זכויות מלאות במאגר זה.
"לכל אורך המו"מ בתקופה שאני ניהלתי אותו הזהרתי את המשלחת לשיחות שבשום פנים ואופן אנו לא מברכים על שום התקדמות במו"מ, ולא מודיעים על איזשהן הסכמות מצדנו עד שאין הסכמה סופית ומוחלטת מצד הלבנונים, כולל לכל הפחות חתימה בראשי תיבות מול המתווך האמריקאי. מה שקרה הוא דבר חמור ביותר".
"נסראללה איים - לפיד התקפל"
שינוי הכיוון של לפיד הגיע על רקע מתקפה חריפה מהאופוזיציה על הסכם הגבול הימי וביקורת אותה ספג מהממשלה. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו אמר לאחר פרסום הדברים כי "נסראללה איים - ולפיד התקפל. רק הלחץ הכבד שאני וחבריי הפעלנו גרם לו לסגת מהסכם הכניעה שלו, בינתיים". עוד הוסיף כי "בכל מקרה, ההסכם הלא חוקי הזה, שנעשה ללא אישור הכנסת, לא יחייב ממשלה בראשותי".
בתוך הקואליציה, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט הביע הסתייגות מההסכם, ולדברי גורמים בסביבתו הוא בוחן אותו מחדש מאחר שנעשו בו שינויים שלהם לא נתן את הסכמתו בתקופה שכיהן כראש הממשלה. אם יובא ההסכם לאישור הממשלה, לבנט תהיה זכות וטו בעניין מתוקף תפקידו כראש הממשלה החליפי.
גם שרת הפנים איילת שקד מציבה תנאים לקידום ההסכם, ואמרה כי חובה לאשר אותו במליאת הכנסת - מהלך שספק גדול אם יימצא לו רוב במליאה. שר המשפטים גדעון סער לא נקט בינתיים עמדה לגבי שאלת אישור ההסכם בהצבעה בכנסת, אולם אמר כי לדעתו המינימום המתחייב הוא להניח את ההסכם על שולחן הכנסת לעיונה. לאור הצטברות המכשולים הללו, מסתמן כי יהיה קשה להגיע להסכם עם לבנון לפני הבחירות.
