טנקים של צה"ל ברמת הגולן | צילום: צילום: אייל מרגולין

צה"ל מוכן טוב יותר למלחמה

הטענות שלפיהן צה"ל אינו מוכן למלחמה, בדגש על התמרון הקרקעי שגויות מיסודן • צה"ל מכין את עצמו לאתגרי המחר – אויב המחופר היטב בלב אוכלוסייה אזרחית כשהאיום העיקרי יהיה מול רקטות וטילים • במלחמה העתידית התמרון הקרקעי לא יהיה מספק, ובוודאי לא הממד העיקרי

בימים האחרונים מתפרסמת ביקורת חריפה על מוכנות צה"ל למלחמה, ועל זרוע היבשה בפרט, כפי שפורסם ב"ישראל היום" ביום שני האחרון.

הטענות מתמקדות ברמת המוכנות של הכוחות המתמרנים למלחמה, על כשירות יחידות השריון, ועל חשש כבד מאי יכולת להכריע את המערכה הבאה.

לא שהביקורת שגויה מיסודה, אך היא לוקה בדבר מהותי – היא מפספסת את העיקר, לא שמה את הדברים בהקשר הנכון, ובעיקר מביאה פרספקטיבה שגויה ופרשנות מוטית שאף עשויה לפגוע בהרתעה של צה"ל ובביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, מעצם כך שהיא נותנת לאויב מיצג מוטה ושגוי באשר ליכולת שלנו להתמודד כאן עם מלחמה.

בתקופת האינתיפאדה השנייה פיקדתי על גדוד השריון המיתולוגי עז 77, לאחר מכן בזמן מלחמת לבנון השנייה כיהנתי כסגן מפקד חטיבה 7. אני זוכר היטב את מצב מוכנותנו וכשירותנו להתמודד עם מלחמה כוללת. באמצע שנת 2003, בעת מלחמה מורכבת ואינטנסיבית כנגד מתקפת טרור חסרת תקדים נדרשתי לפעול בפעולות התקפיות ללא הפסקה בכלל זירות הפעולה, מגבול הצפון, דרך יהודה ושומרון ועד גוש קטיף. נדרשנו אז למאמץ התקפי בלתי פוסק בכדי לנטרל את אותן מתקפות טרור אכזריות שיצאו מלב הערים הפלשתיניות, ובה בעת להיות ערוך למלחמה כוללת בעיקר בצפון.

באותה תקופה כמעט ולא התאמנו, פעמים רבות הטנקים שלנו הושבתו לימים ארוכים ללא יכולת של ממש לתת מענה בזמן ובמקום. זה פגע ברציפות הפעולה שלנו ונדרשנו לאלתר מענה לבעיה הזו – מערכתית עמדנו במשימה ומתקפת הטרור חטפה מכה אנושה, אך ידענו בליבנו כי בהינתן מערכה כוללת נתקשה להכריע במהירות את האויב. לא שלא ידענו שנעשה זאת – ידענו שיהיה לכך מחיר כבד. את התוצאות ראינו במלחמת לבנון השנייה, שאולי חלקנו כבר שכח. מעטים היו הכוחות שהגיעו מוכנים וכשירים למלחמה זו. כסגן מפקד חטיבה 7 ותחת תחילת ההתפתחות של עידן צבא היבשה הדיגיטלי, זכינו בחטיבה לרמת מוכנות טובה יותר כיוון שהיינו החטיבה הראשונה שמוקדו בה משאבים – אך שאר היחידות לא זכו לכך ורמת התפקוד שלהם בקיץ 2006 הייתה בעייתית, בעיקר בשל פערים משמעותיים בבניין הכוח ובתצורת ההפעלה.

היום, 16 שנים לאחר אותה מלחמה, המצב שונה באופן ניכר. אני יכול להעיד על כך כיוון שאני חי את המציאות הזו – זרוע היבשה של היום מצוידת במיטב אמצעי הלחימה, ומאומנת ברמה גבוהה, בדגש על הכוחות הסדירים. צה"ל עובר בעשור האחרון מהפכה של ממש, בתפיסת ההפעלה, ביכולת להפוך לקטלני יותר, במניעת הדרדרות למלחמה באמצעות מודיעין איכותי, ובפלטפורמות חדשות ברמת כשירות גבוהה. נכון לומר שהתהליך הזה לוקח זמן, והוא מושפע לא מעט מהטלטלות אותן עוברת החברה בישראל בממד הכללי ובממד הפוליטי. אך מכאן ועד לומר שצבא היבשה לא מוכן למלחמה – זו אמירה חסרת שחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...