"עם ישראל סומך על כוחות הביטחון שיאפשרו להם להמשיך בשגרה"

עצוב לומר זאת בכל פעם מחדש, אבל מי שביקר בחפ"ק שהוקם בקיבוץ נחשונית, במטרה לתפוס את שני המחבלים מהפיגוע באלעד, גילה שוב כמה העם שלנו, שחגג 74 שנות עצמאות, יודע להתאחד ולהראות את כוחו דווקא ברגעים הטרגיים. 

על אף השעה המאוחרת בה ביקרנו בחפ"ק, הוא היה עמוס באזרחים שהגיעו מכל האזור. חלק הביאו מגשי פיצות מפיצריות מקומיות, בעוד הקהילה התימנית באלעד דאגה למאכלים מסורתיים למרות שהשעון כבר הראה חצות. "זה ככה כל היום וכל הלילה", אומרים לנו השוטרים במקום, "אנחנו לא ישנים אבל מעלים במשקל".

החפ"ק הכיל בתוכו את כל מה שיש לזרועות הביטחון הישראליות להציע. ממפכ"ל המשטרה שישב בו במהלך הלילה, דרך בכירי השב"כ ועד היחידות המובחרות של צה"ל. "אין פה אגו", מסביר לנו בחיוך עייף רונן אבניאלי, מפקד מחוז שפלה שמנהל את האירועים הלילה הזה. "בסוף כולם רצו לבוא ולהיות פה. שוטרים מכל האזורים בארץ, כוחות מיוחדים, חיילים. לאנשים יש שעתיים שעות שינה ואף אחד לא מוציא מילה, כולם רעננים. מבחינתי זו ההוכחה שעם ישראל חי, אני 28 שנה במשטרת ישראל ואני חייב להגיד לך שאני מתרגש בכל פעם מחדש כשאני רואה את זה מול העיניים שלי".

מבלי לרדת ליותר מדי פרטים, ניתן לומר שמיטב הטכנולוגיה העולמית הגיעה לקיבוץ המנומנם, שתושביו זכו לאקשן מסוג לא רצוי, שהפך את שלושת לילותיהם ללבנים. פתאם אנשים עם אקדחים מסתובבים אצלם בקיבוץ וציוד לוויני מקיף את האזור המשועמם ברוב ימות השנה. כשאנחנו מסתכלים על כמות אנשי הביטחון והציוד שמקיף אותנו, אנחנו שואלים את עצמנו איך יכול להיות שבסוף כל הטירוף הזה הוא בשביל שני טרוריסטים. "אתה מסתכל על זה לא נכון", מסביר אבניאלי, "אנחנו משדרים פה עוצמה, ששולחת מסר לכל מי שחושב שכדאי להתעסק איתנו. הרי בבוקר לכל המאוחר עד סוף היום מחר, אנחנו נשים את הידיים על שני המנוולים האלה. מה שאתה רואה פה זה לא עבורם, זה עבור כל מי שחושב להמשיך ולנסות את העם שלנו ואת כוחות הביטחון שלנו".

קצת לפני שהשחר עלה, גם באלעד היו בטוחים שעוד רגע המחבלים יתפסו והסיפור הנוראי הזה יגיע לסיומו. ההפגנה שנערכה בכניסה לעיר הייתה מכוערת למדי והתושבים התנערו ממנה.

אלעד עלתה לכותרות בשנתיים האחרונות בנסיבות משתנות, כמו למשל בקורונה, עת הפכה לאחת הערים האדומות הראשונות בישראל. זו גם הסיבה שכאשר מסתובבים בעיר, אווירת הנכאים והאדישות נוכח התקשורת היא המאפיינת את האנשים. במין עצב מהול בחוסר תקווה הם מפנים אותך לאזור שבו היה הפיגוע וממשיכים בשגרת הלילה שלהם.

על גבעת הדשא בה הוקם החפ"ק מנצנצים להם האנטנות וצלחות הלווין, שביל קרטוני הפיצה הריקים וכוסות הקלקר והפלסטיק מקנים למקום אווירה של סוף קורס. החיילות של דובר צה"ל יושבות על הדשא ומוודאות שכולם קיבלו את האוכל שלהם לשעת הלילה. שני תושבים, בסנדלים ומכנסים קצרים, על אף הלילה הקריר, מספרים לנו כי "יש דיווח שהמחבלים מסתתרים באזור התעשייה", ומוסיפים: "הגענו הנה כדי לוודא שכל בעלי המפעלים יפתחו את המפעל שלהם ויבדקו שלא מסתתר שם אף אחד".

דבר אחד בולט כשמסתובבים בחפ"ק, כוחות הביטחון מפחדים מאד ממתנדבים שיקחו אחריות ויסתובבו בשטח, דבר שיכול להוביל לעוד אסון. הרבה אחרי חצות, רק האורות הכחולים אדומים נראים באופק. כמות המשטרה בכניסות לאלעד, לקיבוץ ועל הכבישים המקיפים היא כזאת שמעלה את השאלה מי בעצם מטפל עכשיו בפשע הישראלי ובאירועים אחרים. "אל תדאג, יש מספיק כוחות בשטח", מרגיע אותנו מישהו בלבוש אזרחי.

רגע לפני שאנחנו נפרדים לשלום, אבניאלי מבקש להתייחס להפגנות המכוערות שהתרחשו בכניסה לאלעד, וכללו זריקת אבנים וקללות, כאשר התגלה שגם שר הביטחון בני גנץ הגיע לבקר בחפ"ק. "יש בישראל שוליים מסוכנים שאנחנו לא מזלזלים בהם, אבל אתה רואה סביבך את עם ישראל בגדולתו. האמונה הזאת שאנשים בסוף השבוע יצאו לבלות בחופים ובקניונים, עבורי זה לא מראה על ניתוק אלא הפוך, על כך שהעם שלנו סומך על כוחות הביטחון, שיאפשרו להם להמשיך בשגרה שלהם. וזה נכון אחרי פיגוע בתל אביב וגם באלעד".

כמו שאבניאלי הבטיח, עד לצהרי היום אכן נמצאו בסופו של דבר שני המחבלים. החפ"ק העמוס החל להתפרק מתוך מחשבה שהפעם הבאה היא רק עניין של זמן ואולי לא. "אני אמצא כבר זמן לישון", סיכם אבניאלי, "בסוף גם מחר בבוקר, כשאביט על עצמי במראה, אני יכול להגיד לך שמה שאני אחוש זה קודם כל גאווה. אני חושב שכולנו כאזרחים, צריכים להרגיש את זה".