בית המשפט המחוזי בבאר שבע החמיר בעונשה של ענת דיין מאשקלון, שהורשעה בגניבה של למעלה מחצי מיליון שקל מניצול שואה עיוור בן 84. בית המשפט השית עליה עונש של 4 שנות מאסר בפועל, והגדיל את גובה הפיצוי שעליה לשלם ל-250,000 שקל, במקום 32 חודשי מאסר ופיצוי בסך של 100,000 ש"ח בלבד שהושתו עליה בבית משפט השלום.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי, כשהנאשמת מנגד הגישה ערעור על חומרתו. ביהמ"ש המחוזי כאמור דחה את ערעורה של הנאשמת, קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר באופן משמעותי בעונשה, כשהוא מציין כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.
בפסק הדין נכתב: "ההגנה על הציבור בכלל ובמיוחד על אוכלוסיות בעלות חולשה יחסית, היא מהמטרות המרכזיות של המשפט הפלילי. הלכה למעשה, עבירות המבוצעות תוך ניצול חולשת הקורבן נענשות בחומרה".
דיין הועסקה בין השנים 2016-2019 כעוזרת של ניצול שואה, עיוור המסתייע במטפלת סיעודית צמודה, שילדיו מתגוררים בארה"ב ובאילת. תפקידה היה להיות למתלונן לעיניים בענייניו האישיים והכספיים, כגון משיכת מזומן, הפקדת שכר עבור המטפלת הסיעודית, קניית מזון וכיוצא באלו. במסגרת זו, קיבלה דיין גישה מלאה לכרטיסי האשראי ולקוד הסודי של מעסיקה.
כבר מהחודש הראשון להעסקתה ובמשך כ-3 שנים, ניצלה דיין את מוגבלותו של מעסיקה ואת היותו חסר ישע, וגנבה ממנו במרמה ובדרכים מגוונות את תמלוגי ניצולי השואה שקיבל ותשלומים שונים, בסך כולל של כחצי מיליון שקל. בחלק מהפעמים דיין פשוט משכה סכום גדול יותר מזה שדרש מעסיקה, כשאת יתרת הכסף שלשלה לכיסה. בנוסף, השתמשה בכרטיסי האשראי של מעסיקה וביצעה רכישות בחנויות בגדים, מזון וחנות למוצרי חיות בית. בנוסף, דיין גנבה ממעסיקה הקשיש פנקס צ'קים, זייפה אותם, וקנתה בהם טובין או שפרטה אותם בחנות צ'יינג' למזומן.
בניסיון להסתיר את מעשיה, הפקידה דיין כספים לחשבונו של המתלונן וביצעה העברות בין חשבון לחשבון. מעשיה הופסקו רק לאחר שהתגלו על ידי בנו של המתלונן.
דיין הודתה והורשעה בביצוע עבירות של גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר.
מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) נמסר: "בית המשפט העביר היום מסר הרתעתי לא רק כלפי הנאשמת עצמה, אלא גם כלפי עבריינים בפוטנציה האורבים לאוכלוסיית הקשישים בישראל, כשבית המשפט מציין כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין. חוסנה של החברה ביחסה כלפי אוכלוסיית הקשישים בישראל וקיום מצוות 'מפני שיבה תקום', נמדד, בין היתר, בחוסן השיפוטי, בהיות בית המשפט משקף ערכי חברה ומעצבם על פיהם".
