בפסק דין שניתן לאחרונה, ועדת ערר לפי חוק הנכים בבימ"ש השלום חשפה בעיות מטרידות ביחסי הגומלין בין קצין התגמולים במשרד הביטחון לבין המומחים הרפואיים המייעצים לו. הוועדה, בראשות השופטת (בדימוס) יעל אחימן, קבעה כי במקרה הנדון, מומחה רפואי היטה את חוות דעתו בהתאם לציפיות משרד הביטחון.
המקרה עסק בחיילת שחלתה בטרשת נפוצה במהלך שירותה הצבאי. תביעתה להכרה מלאה בנכותה נדחתה חלקית על ידי משרד הביטחון, שהכיר רק ב־25% מהנכות. הדחייה התבססה על חוות דעת של הרופא המומחה, שטען כי החיילת היתה בעלת נטיות חולניות עוד לפני גיוסה.
אך הוועדה מצאה כי המומחה שינה את דעתו ביחס לעוצמת הקשר הסיבתי והיטה את פרשנותו לנתונים הרפואיים, ככל הנראה בהתאם לציפיות משרד הביטחון. הוועדה אף קבעה כי מסקנותיו הסטטיסטיות של המומחה היו "מכוונות מטרה", ולא מבוססות על עקרונות סטטיסטיים מקובלים.
חברי הוועדה הדגישו כי זו אינה הפעם הראשונה שבה הם נתקלים בסיטואציות דומות, וכי הדבר מעלה חששות לגבי האובייקטיביות של הייעוץ הרפואי במשרד הביטחון. הם הזכירו כי הרופא המומחה אמור להיות בודק אובייקטיבי הפועל בתום לב, ולא "זרועו הארוכה" של משרד הביטחון.
הוועדה קראה לשמירה על סטנדרטים גבוהים של אתיקה מקצועית ואובייקטיביות בתהליך ההערכה הרפואית. "אין זו הפעם הראשונה שבה חברי הוועדה נתקלים בסיטואציות דומות. לא פעם נחשפו לכך שקצין התגמולים מקבל ייעוץ רפואי באופן שלא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי החשוב והרגיש שהקצין נדרש לקדם. עניין זה שב ועלה בפסקי דין ובהחלטות שניתנו בעת האחרונה, ועל כך יש לעמוד גם כאן", כך כתבו השופטים בפסק דינם.
"עבודת הייעוץ הרפואי שנעשית בענף התגמולים במשרד הביטחון משפיעה על גורלם של הפונים, אנשים צעירים שנתנו את מיטב שנותיהם לטובת ביטחון המדינה. הרופא המומחה לא אמור להיות רופא 'מטעם', והוא לא בגדר 'זרועו הארוכה' של משרד הביטחון. הוא אמור להיות בודק אובייקטיבי, תם לב ומחויב לאתיקה המקצועית של הרופאים, שפועל לפי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים. הוא חייב להיות מקצועי ולערוך את כל הבדיקות הנדרשות לו לגיבוש דעתו העצמאית והאובייקטיבית".
בסופו של דבר הוועדה קיבלה את הערר במלואו - ניצחון משמעותי לחיילת התובעת, שעשוי להשפיע על מקרים דומים בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו