פרשה שנידונה לאחרונה בביהמ"ש המחוזי ממחישה את המורכבות של נישואי קטינים בחברה החרדית. הסוגיה עלתה בעקבות ערעור היועמ"שית על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, שאישר נישואים של קטינה 40 יום לפני הגיעה לגיל 18.
לפני כעשר שנים שונה החוק בישראל, וגיל הנישואים בארץ הועלה מ-17 ל-18. עם זאת, בחברה החרדית, לפעמים פער של ימים בודדים עלול להוות את כל ההבדל בין קיום של חתונה לביטולה.
בעקבות הערעור, הוריה של הקטינה פנו לבית המשפט, משום שהאירוסים נערכו במהירות והחתונה תוכננה להתקיים ימים ספורים לאחר מכן. לטענתם, בתם בוגרת ומוכנה לנישואים.
מנגד, באת-כוח היועמ"שית טענה שאין נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהחוק הקובע גיל נישואים מינימלי, וטענה כי החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה סותרת פסקי דין שבהם נדחו בקשות דומות.
השופטת תמר בר-אשר החליטה לא להתערב בהחלטה המקורית, למרות הקושי, לדבריה, שבקביעת ביהמ"ש לענייני משפחה בנוגע לנסיבות מיוחדות. היא ציינה כי התרשמה מתום ליבם של ההורים, וחששה מנזק נפשי וכלכלי למשפחה אם תבוטל החתונה, ובעקבותיה יבוטל השידוך כולו.
במהלך הדיון, הובא לתשומת ליבה של השופטת שדחיית החתונה בחודשים אחדים בשל ימי ספירת העומר עלולה להוביל לנזקים נוספים, שכן החתן לא מעוניין להינשא במהלך תקופה זו. בר־אשר הדגישה שהנסיבות, כולל המגבלות הדתיות על מועד החתונה, עונות על ההגדרה של "נסיבות מיוחדות", וציינה שיש להיזהר מלהפוך את בית המשפט ל"חותמת גומי" לאירועים שכבר נקבעו.
בסיכומו של דבר בחרה השופטת בר־אשר לא לעכב את ביצוע פסק הדין, מתוך רצון למנוע פגיעה בקטינה ובמשפחתה. לכן החתונה עתידה להתקיים כמתוכנן, למרות גילה של הכלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו