משבחי פיגועים וסכנה לצה"ל: המחלקה בפרקליטות שנלחמת בחזית הרשתות

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לצד הקרבות שצה"ל מנהל בחזיתות הדרום והצפון, מדינת ישראל מנהלת מערכה עיקשת בחזית חשובה נוספת: הרשתות החברתיות. במאבק זה, שנועד להסיר מהאינטרנט תכנים בלתי חוקיים ולצמצם את החשיפה לתכנים בנושא טרור, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הצליחה לטרפד עד כה יותר מ־100 אלף תכנים בעייתיים.

"צוות הסרת התכנים" במחלקה מונה ארבעה פרקליטים ו־11 סטודנטים. הוא מתוגבר מעת לעת בסטודנטים נוספים, בפרקליטים ובמתמחים, ומלווה בידי אחראית פרויקטים, המנצחת על אופן תיעוד הפעילות, המעקב והבקרה. מאז תחילת המלחמה פועל הצוות במשמרות במתכונת חירום, כולל בשבתות ובחגים, במטרה לטפל במהירות בתכנים של הסתה לטרור, שיבוח פיגועים, פעילות לא אותנטית ברשת שנועדה להדהד מסרי אויב, תכנים שעלולים לסכן את כוחות צה"ל, ועוד.

הצוות פועל מול צוותים ייעודיים בגורמי הביטחון - צה"ל, שב"כ וגורמי ביטחון נוספים. הפעילות נועדה להפחית את מידת הפרסום ואת יכולת הגישה לתוכני טרור ברשתות, והיא מתמקדת בפרסום עצמו ולא במפרסם. אין כאן כוונה להרתיע או להעניש את המפרסמים, אלא למנוע את השפעת התכנים על הקהל שנחשף אליהם.

במישור זה, מטרת־העל היא למנוע השפעה של תוכני הטרור על צעירים בעיקר, מחשש שייחשפו אליהם ברשתות, מה שעלול לגרום ל"הידלקות" של זירות טרור נוספות באיו"ש או בתוך שטח ישראל (כפי שאירע במהלך מבצע שומר החומות ב־2021). באופן כללי, הפעילות נועדה למנוע מההסתה ברשתות לתרום להתרחבות פעולות הטרור ולהתלכדות הזירות.

מלחמה נגד כל ההאשטגים

וכך מתבצעת הפעילות: כ־70% מפריטי התוכן שמתקבלים לבחינה במחלקת הסייבר מועברים לפלטפורמות המקוונות עם בקשת הסרה. מדובר בראש ובראשונה ברשתות החברתיות, אך לעיתים גם בספקיות שירותי אירוח, במנועי חיפוש ובגורמים נוספים, שבאפשרותם להביא להסרה או לצמצום החשיפה לתוכן תומך הטרור.

כ־86% מבקשות ההסרה נענות בחיוב. פלטפורמות מסוימות נענות בשיעורים גבוהים יותר - כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק - בעוד האחרות נענות בשיעורים נמוכים יותר, כמו X (לשעבר טוויטר) וטלגרם.

מהנתונים עולה כי מתחילת המלחמה ועד סוף מאי הוסרו בפייסבוק 57,642 תכנים, ב־X הוסרו 21,355 תכנים, בטיקטוק 21,230, באינסטגרם 3,178, בטלגרם 1,469, ביוטיוב 114 וברשתות אחרות 74.

זמן הטיפול הממוצע במחלקה בכל בקשה שמתקבלת מגורמי הביטחון עומד על שעות ספורות, וכשמועברת בקשה לרשתות החברתיות זמן הטיפול הממוצע עומד על פחות מ־24 שעות.

תהליך הטיפול כולל זיהוי ואיתור של התוכן בידי גורמי הביטחון והעברתו לצוות להסרת תכנים במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. התוכן נבחן בראי החוק הישראלי ובראי תנאי השימוש של כל פלטפורמה מקוונת, ולאחר מכן מוגשת בקשה להסרת התוכן בשל הפרת החוק בישראל ובגין הפרת תנאי השימוש.

מחלקת הסייבר ביצעה פעולות מיוחדות נוספות להסרת תוכני טרור, בין השאר תכנים הכוללים האשטאגים שמסיתים לטרור או שמשבחים ארגוני טרור. הסרת ההאשטאגים הובילה באופן מיידי להסרת כל התכנים (לרוב מדובר באלפים) שבהם הופיע ההאשטאג.

בוצעו גם פניות להסרת יותר מ־100 קטעי קול ("סאונדים") בטיקטוק שמסיתים לטרור או שמשבחים ארגוני טרור. באשר לתכנים הקשורים בחטופים, בוצעו פניות להסרת סרטונים של חמאס המציגים חטופים באופן שמבזה אותם, מה שנקרא "טרור פסיכולוגי". כמו כן, במחלקה פעלו להסרת פרופילים המתחזים לחטופים ולהסרת פרסומים שעלולים לסכן חטופים.

נוסף על כך הוסרו עמודים המתחזים לגופים ישראליים רשמיים (משרדי ממשלה, גופי ביטחון) בפלטפורמות המקוונות, ובוצעו פניות לכמה פלטפורמות בנוגע לפעילות בלתי אותנטית מתואמת (Coordinated Inauthentic Behaviour) ממקור זר מחוץ לישראל, של חשבונות שנועדו להשפיע על דעת הקהל בישראל על רקע המלחמה. הפניות הובילו להסרת הפרופילים הלא־אותנטיים.

אין חקיקה שמחייבת הסרה

רוב הפניות להסרת התכנים נעשות על בסיס וולונטרי, שבו המדינה מצביעה על הפרת חוק שמגולמת בתוכן המדווח (למשל - שהוא מסית לטרור, בניגוד לחוק המאבק בטרור), ואילו הפלטפורמה המקוונת בוחנת את הדברים בראי תנאי השימוש שלה. במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מציינים שברוב הפלטפורמות המקוונות יש חפיפה לא מבוטלת בין החוק הישראלי לבין תנאי השימוש, ביחס לתוכן שקורא לרצוח ולבצע פיגועי טרור או שמהלל פיגועים כאלה. ברוב הפלטפורמות, בוודאי אחרי 7 באוקטובר, אין גם מקום לערוצים או לחשבונות רשמיים של חמאס או של הג'יהאד האסלאמי.

לצד הבקשות במסלול הוולונטרי, יש כמה דברי חקיקה שמאפשרים לכפות הסרה של תכנים. למשל - חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט משנת 2017, שמאפשר לבית המשפט להוציא צו המורה על חסימת אתרי אינטרנט של ארגוני טרור. חלק מצווי איסור הפרסום יכולים לשמש גם הם להסרת תוכן שנוגד את הצווים.

כמו כן, בתחילת המלחמה נחקקו תקנות שעת חירום, שאפשרו לחסום גישה לאתרי אינטרנט של ערוצי שידור זרים הפוגעים בביטחון המדינה, ומכוחן נחסמו אתרי האינטרנט של "אל־מיאדין", ערוץ שידור המזוהה עם חיזבאללה. לאחר שפג תוקפן של התקנות, נחקק החוק המכונה "חוק אל־ג'זירה", ומכוחו נסגרו משרדי הערוץ בישראל, נתפס ציוד שמשמש את הערוץ ונחסמה הגישה לאתרי האינטרנט של "אל־ג'זירה".

עם זאת, אין כיום חקיקה כוללת המאפשרת לחייב את הרשתות החברתיות, את ספקיות שירותי האירוח או את מנועי החיפוש להסיר או לחסום גישה לתוכני טרור. לכן, כאמור, רוב הפניות נעשות על בסיס וולונטרי, בשאיפה שהפלטפורמות המקוונות יסירו את התכנים על יסוד תנאי השימוש שלהן, ולא בהכרח על יסוד הדין הישראלי.

"הפעילות נמשכת במלוא המרץ"

במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מסבירים שעדיפה הסרה של תוכן הנובעת מתנאי השימוש, ולא מהוראות הדין הישראלי, מכיוון שאז התוכן יוסר מהפלטפורמה בכל העולם - בעוד אם ההסרה תתבצע מכוח הוראות הדין הישראלי, הפלטפורמה המקוונת עשויה להחליט לחסום גישה לתוכן מישראל בלבד, אבל הוא יהיה פתוח לצפייה בשאר העולם.

ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, מציין כי עד סוף 2015 מערכת הביטחון ורשויות האכיפה התמקדו באיתור המסיתים, בחקירתם ובהעמדתם לדין במקרים המתאימים. לדבריו, לא היתה כל התמודדות עם התוכן עצמו, שעלול להשפיע על קהל היעד ולהניע אותו לבצע פעולות טרור.

"בצבא ובשב"כ החליטו להשקיע משאבים ולרכז מאמץ במטרה לאתר תוכני טרור וטרנדים ברשתות שמניעים לטרור, ולהעבירם אלינו לצורך בחינה והסרה מול הרשתות החברתיות. הפעילות נעשית במהירות רבה ומסביב לשעון, במטרה לסכל את השפעת התוכן המסית על קהל היעד הרלוונטי.

"אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מחלק ניכר מהרשתות החברתיות, שחלקן פועלות גם באופן יזום ואוטומטי כדי לנטר, לזהות ולהסיר תוכני טרור. מנגד, חלק מהרשתות הופכות למגנט לפעילות בלתי חוקית, ובכלל זה פעילות טרור.

"אנחנו מקבלים פידבקים חיוביים משותפינו בקרב גורמי הביטחון, שאומרים לנו שפעילות הסרת התכנים מוכיחה את עצמה בהיבט של דיכוי ההשפעה של תוכני ההסתה לטרור ברשתות החברתיות. לכן, הפעילות בתחום זה נמשכת במלוא המרץ".