פותחים תיק: מלאני באריק מתעוררת יום אחד אל סיוט שהכירה היטב: רשויות הרווחה נקשו בשערי הפעוטון שם שהה בנה התינוק אלכס, ולקחו אותו איתם. עבור מלאני המציאות מחרידה פי כמה: היא עצמה בוגרת מערכת הרווחה, כילדה נטושה שהתגלגלה עם אחיה בין משפחות אומנה במשך כל שנות התבגרותם, והיא מכירה היטב את המציאות האיומה הזו. השאלה מדוע נלקח ממנה התינוק מתבררת עד מהרה: בביתה נמצא כחצי קילו קוקאין, כמות נכבדה ומרשיעה, שעד מהרה מזכה אותה בכינוי "אימא קוק".
גבולות הז'אנר: "קרוב ממה שנדמה" מבוסס על ז'אנר מותחנים פופולרי, שבו חייהם של אנשים רגילים ונורמטיביים משתנים לפתע והופכים משגרה מוכרת ונעימה לגיהינום. הוא מתאפיין באובדן שליטה גמור של הגיבור על חייו, ובמיוחד משום שבכל נקודה בה הוא נמצא, הוא צופה אל תהום הולכת ומעמיקה, המאיימת, בסופו של דבר, לבלוע אותו; והלוז של הסיפור הוא איך יחזיר, אם יחזיר, הגיבור לידיו את השליטה על חייו. גם בספרו הקודם, והמשובח, "אל תגיד כלום", משתמש פרקס במוטיבים דומים. בשני הספרים נקודת ההיפוך היא קריעתם של ילדים מחיק הוריהם, שיעשו הכל כדי להשיבם.
מדד המתח: בראד פרקס יודע היטב איך למתוח את קוראיו. כתיבתו מתאפיינת בקצב מהיר, כשהעלילה מובילה, והמתח הולך ומתגבר כשאנחנו מבינים שככל שאנחנו מתקדמים בסיפור - מסתבכת הגיבורה שלנו יותר ויותר, והבעיות המאיימות עליה תופחות לממדים מפלצתיים. במקרה הזה, פענוח התעלומה לא מסובך במיוחד, ועלילת המשנה, שבמרכזה אנס סדרתי, מקלה עוד יותר על גילוי הפתרון. אולם, המתח האמיתי נובע מהחרדה לגורלה של הגיבורה: האם היא תצליח להיחלץ מחיבוק הדוב של מערכת החוק ובית המשפט, שגם אם כוונותיה טהורות - היא עלולה להרוס את חייה.
השורה התחתונה: מותחן ישיר ומהיר, כתוב היטב ובעל מקדם מתח גבוה, שיחזיק אתכם ערים עד שתסיימו אותו.
קרוב ממה שנדמה / בראד פרקס, מאנגלית: גרשון גירון, ידיעות ספרים, 398 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
