הממלכה המתוחכמת

"כוונה זדונית" הוא ספר משטרה קלאסי בסגנון הבריטי האהוב • אך הריאליזם שלו הוא גם חסרון

צילום: Photo by Thomas Stephan on Unsplash //

פותחים תיק: בלחצי מפקדיה הבכירים, מפקדת הבילוש קרול ג'ורדן מתמנה לאחראית על יחידת משטרה על־אזורית לחקירת פשעים חמורים (יאפ"ח). היא מכנסת את טובי החוקרים שמטרתם לפענח פשעים שהיחידות הרגילות לא מסוגלות לפענח לבדן עקב גבולות הגזרה הברורים שלהם. קרול, שמוחזרת לשירות למרות שנעצרה על שתייה בשכרות, נאלצת להתמודד עם רוצח סדרתי מסוכן ביותר שלא עושה טעויות ושהמניע שלו לא ברור גם לפרופיילר הפסיכולוגי המשטרתי טוני היל. כל הצוות וקרול בראשו מנהלים מרוץ נגד הזמן נגד אדם מתוחכם מאוד כשמפקדי המשטרה הבכירים, עיתונאית צהובה שנוברת בחטאיה של קרול והציבור כולם מעוניינים בלכידת הרוצח.

גבולות הז'אנר: רוצחים סדרתיים, בניגוד לרוצחים ופושעים רגילים, הם בני אדם עם מבנה נפש שונה לחלוטין ממבנה הנפש של האדם הסביר, גם כשאדם סביר זה פונה אל הפשע. לכן סוג הפושעים הזה כל כך מרתק את האנושות במאה ועשרים השנים האחרונות, מאז שהתופעה הפכה ליחסית מוכרת. כאן מנסה הסופרת להסביר כיצד מתחולל השינוי, כיצד בן אדם הופך למפלצת, לרוצח סדרתי ומה הבעיה של החוקרים והמשטרה כולה כשהם באים לנסות לתפוס פסיכופט מהסוג הזה. זה ליבו של הסיפור שלפנינו, כשעל הדרך כדי לתבל אותו קצת יותר, נכנסת המחברת לחייה ולחטאיה האישיים של הגיבורה שלה כדי להאניש אותה ולהפוך את העלילה לאותנטית יותר. 

כריכת הספר

מדד המתח: מדובר בספר משטרה קלאסי בסגנון הבריטי הישן והמוכר, אין כאן פעולה אינטנסיבית או מתח בסגנון אמריקני מורט עצבים. החוקרים, כדרכם של בני אדם, טועים, נלחצים ובסוף - עם קצת מזל  - מצליחים לסגור על האיש הרע, אך במחיר לא קטן בכלל.

השורה התחתונה: מדובר בספר משטרה ומתח טוב מאוד, אך לא מהסוג שיגרום לכם לא לישון בלילה. יש לכך יתרון ויש וחיסרון. היתרון הוא כמובן הנאה מספר מתח טוב וריאליסטי. זה כמובן גם החיסרון: אין כאן פעולה עוצרת נשימה ואין טעם לצפות למתח הנבנה בצורה כל כך אינטנסיבית כמו שנהוג אצל ידידתנו ארצות הברית.

כוונה זדונית / ואל מקדרמיד, מאנגלית: שרית פרקול, הוצאת נץ, 367 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר