פותחים תיק: נורטון, חוקר ותיק ומוערך, שפרש ממשטרת ישראל לפני שלוש שנים, נקרא על ידי המפכ"ל לסייע בפענוח מקרה רצח בפרופיל גבוה: פרופ' מייקל הארט, רופא בכיר ומנהל היחידה לכאב בבית חולים גדול ונשיא אגודת כאב בינלאומית, נרצח במכוניתו, כשהיה בדרכו מהקליניקה לביתו. האם מדובר בטעות בזיהוי? ואם לא, למה רופא, שמטופליו מכנים אותו מלאך, נרצח? ובמקביל מתברר כי לנורטון יש אישה שעברה תאונה קשה: היא נדרסה בטעות על ידי סמפכ"ל המשטרה, והיא סובלת מכאבים קשים, שמשפיעים לרעה גם על מצבה הנפשי. נורטון, למרות סלידתו ממפקדיו לשעבר, מסכים לקבל על עצמו את המשימה.
גבולות הז'אנר: "משחקי הכאב" הוא מניפסט חריף. למעשה, כל הספר נועד להעביר מסר חד־משמעי, שלפיו משככי כאבים שקולים לסמים, ואף מעבר לזה. לדברי מחבריו, האופיאט גרוע פי עשרה מהרואין וגורם להתמכרות - סליחה, לתלות, כפי שמדייק הספר. תמורת שיכוך הכאב, החולה מוותר בעצם על חייו והופך למת־חי. הכאב וההנאה נוסעים שניהם באותו המסלול, טוענים המחברים, ולכן אם אתה מדכא את הכאב, אתה מדכא גם את ההנאה, ולמעשה את הרגש, שהוא תמצית החיים.
כריכת הספר (שוקן)
מדד המתח: קשה לדבר כאן על מתח. לכאורה, זהו מותחן, שיש בו מקרה רצח והגיבור הוא בלש סובל, כמקובל. אבל, העלילה משועבדת לחלוטין למסר. אני בספק אם יותר מ־20% מהספר מוקדשים לעלילה; שאר ה־80% הם מונולוגים ארוכים, כתובים היטב, שמהווים ניסיון שכנוע אחד ארוך בסכנות הטמונות במשככי כאבים. ניכר כי העלילה נועדה רק להמתיק את גלולת המסר, והיא תפורה בתפרים די גסים. חלקה מתרחש בישראל, חלקה ברפובליקה הדומיניקנית, ויש אזכור מעניין גם לנדיבותה בזמן השואה, עת הציעה 100 אלף ויזות ליהודים.
השורה התחתונה: ספר מעניין, אולי אפילו חשוב, על אחת המגפות הקשות של העידן המודרני: ההתמכרות למשככי כאבים. כמותחן? קצת פחות. √
משחקי הכאב / אביתר סמולסקי ואילה בת שאול; הוצאת שוקן, 320 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו