הידעתם שהסופר ש"י עגנון הכחיש בתוקף שאי פעם קרא קפקא? ותיקן ואמר ל"טועים" שזאת אשתו אסתר שקוראת בכתביו של קפקא, חלילה לא הוא...
• אניסטון ו"חברים": "אנחנו עובדים על משהו"
• "אני עצוב": אייל גולן עוקץ את אופירה
• שיתוף הפעולה הבא של סטטיק ובן-אל
הייתכן שסופר דגול כעגנון, זוכה פרס נובל, לא יודה בפומבי שקיים דיאלוג או הושפע מיוצר אחר? "טקסטים גדולים ונשגבים של התרבות הם גם תוצר של זיקה ודיאלוג עם טקסטים ורעיונות של יוצרים אחרים", קובעת חוקרת הספרות ד"ר דנה אולמרט.
"קשת היחסים בין המשוררות נמצאת בשולי ההיסטוריה של השירה, אבל הן מעניינות אותי". ד"ר דנה אולמרט // צילום: דפנה אולמרט
לדבריה, הדימוי הרומנטי הרווח אודות סופר/משורר הכותב כשהוא ספון בבדידותו בעליית הגג, מופרך. "כדי ליצור שפה משלו, על היוצר לבלוע שפות של אחרים. את חלקן הוא מקיא, מתנגד או מפנים. אבל התהליכים מתקיימים תמיד מתוך זיקה לרעיונות אחרים", היא מוסיפה.
תפיסה זאת עומדת בבסיסה של סדרת הרצאות חדשה "הילכו שניים יחדיו?", הכוללת מפגשים ומחלוקות בתרבות היהודית החדשה, שמארח בית עגנון בחודשים הקרובים בבית שלום עליכם בתל אביב. "הקונספט של הסדרה עוסק בדיאלוג בין היוצרים שהיו בקשר זה עם זה וניהלו דיאלוג בריל טיים, או כזה עקיף רעיוני", מבהירה אולמרט.
גם העיתונאית אריאנה מלמד תקיים הרצאה בשם "ש"י עגנון ופרנץ קפקא: סיפור על גאווה, דעה קדומה ושני יהודים", ובין נובמבר 2019 לאפריל 2020 יתקיימו מפגשים ומחלוקות אודות יוצרים קנוניים, ביניהם חיים נחמן ביאליק מול שאול טשרניחובסקי - בהנחיית פרופ' אבנר הולצמן, הגאון מווילנא ור' שניאור זלמן מלאדי - בהנחיית פרופ' עמנואל אטקס, ש"י עגנון מול עמוס עוז - בהנחיית בלהה בן אליהו, הרב קוק מול פרופ' ישעיהו לייבוביץ, אברהם שלונסקי מול לאה גולדברג, ש. בן ציון מול נחום גוטמן ועוד.
את שתי ההרצאות שלה בסדרה תקדיש ד"ר דנה אולמרט לשאלה שהיא גם שמה של הסדרה, "מה רוצות המשוררות?". ההרצאה הראשונה "תרצה אתר כותבת למשוררות אחרות", והשנייה "דליה רביקוביץ' כותבת ליונה וולך".
"שלא כמו המשוררים הדומיננטיים במה שקרוי 'רצח אב', למשל, כשנתן זך מרד בנתן אלתרמן, הרי שקשת היחסים בין המשוררות נמצאת בשולי ההיסטוריה של השירה, אבל הן מעניינות אותי", מספרת ד"ר אולמרט.
תני דוגמה.
"אצל דליה רביקוביץ למשל, בלטה התחושה שכל עוד יונה וולך הייתה בחיים, בקול ובדומיננטיות שלה, היא כמו לקחה את כל האוויר שבחדר, והקשתה על רביקוביץ'. וכך היא כתבה לאחר מותה של וולך במה שנחשב ל'קונה עולצת', 'סוף סוף אני מדברת': 'יונה שלום/ אני מדברת הפעם ואת כבר לא מפריעה/ את עכשיו וירחם השם, במחיצת קדושים וטהורים/ מי היה מאמין שתגיעי לכך, שתהיי רגועה'.
כידוע, שתיהן פעלו באותה תקופה בעולם השירה, ושתיהן גילו חיבה מיוחדת לנשיות אקצנטרית. ואכן, יש שירים שכתבה דליה רביקוביץ שיש בהם קול וולכי, ושירים של יונה וולך שיש בהם קול רביקוביצי".
ותרצה אתר?
"תרצה הקדישה רבים משיריה למשוררות אחרות. בין היתר היא כתבה שירים לדליה רביקוביץ, לרחל וליוכבד בת מרים. ביחס לזה ייאמר שקיימת כפילות. מצד אחד יש המון הערצה וחיפוש אחר דמות אם פואטית, ומצד שני קיימת תחרותיות בכתיבה. אם כי בשירתה של אתר התחרותיות פחות בולטת. היא מודעת יותר למורכבות ביחסי נשים, מתוך רצון לפרק אותה ולהתגבר עליה".
רוח בעולם קפיטליסטי
ד"ר דנה אולמרט, 46, אם לשתי בנות 9 ו-12 ובתו של ראש המשלה לשעבר אהוד אולמרט, חברת סגל באוניברסיטת תל אביב, מרצה מבוקשת בחוג לספרות, חוקרת ועורכת ספרות. ספרה הראשון "בתנועת שפה עיקשת – כתיבה ואהבה בשירת המשוררות העבריות הראשונות", זיכה אותה בפרס בהט.
לדבריה, לא רק שהספרות העברית אינה מתדלדלת, אלא היא נמצאת בתקופה של פריחה. "מדעי הרוח באוניברסיטאות סובלים מזה עשור ירידה דרמטית של כ-20% במספר הסטודנטים, ועדיין הפקולטה הגדולה ביותר באוניברסיטאות היא מדעי הרוח", מרגיעה אולמרט.
דלדולה של הרוח קשור באווירה הפוליטית?
"אני חושבת שזה קשור לקפיטלזם הדורסני, בעטיו אנשים הולכים ללמוד מקצוע שאפשר יהיה לתרגם אותו לפרנסה. מדעי הרוח זה לא מקצוע, זו מיומנות של מחשבה וקריאה ביקורתית. אנחנו חיים בעידן פוליטי, שמרני, רגרסיבי ומוקצן, שאינו מעודד מחשבה ביקורתית. ראי את יחסו של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט שהתייחס לאוניברסיטאות כחשודות, מעין בתי גידול של אנשים עם חשיבה ביקורתית.
"גם שרת התרבות מירי רגב אינה נושאת את דגל החשיבה הביקורתית-פולמוסית, המייחסת ערך למגוון דעות, היא בעד השתקה וסתימת פיות. ואולם זו אינה תופעה ישראלית בלבד, כי אם כלל עולמית, של חזרה למשטרים שמרנים, ללאומנות.
"מצד שני מתעוררת תנועת נגד של אלה שחושבים מחוץ לקופסה. אנשים בעלי יכולת לכתוב ולהתנסח, ובעיניהם ההשכלה היא דבר שהם מכירים בערכו".
מלחמת האימהות
לאחרונה יצא לאור ספרה החדש של אולמרט "כחומה עמודנה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), הבוחן את דמות אם החייל הלוחם בספרות. אחת הדמויות המרכזיות בספר היא המשוררת יוכבד בת מרים, ששכלה את בנה היחיד זוזיק (שנולד מנישואיה לסופר חיים הזז) במלחמת השחרור.
שם הספר לקוח מתוך קינה שכתבה בת מרים על בנה המת: "גם יוכבד בת מרים ידעה שההספד מאוד רדיקלי לזמן בו הוא נכתב", מפרטת אולמרט, "היא ידעה שלא יהיה מי שישמע את זעקתה בזמן מלחמת העצמאות שנחשבה לטובה ונכונה. היא כותבת כמו זרע שנטמן באדמה, וכשייצא החוצה הוא ירעיד את אמות הסיפים.
"ההספד פורסם שנים אחרי מותה בשנת 1987. ישראל הייתה אחרי מלחמת לבנון הראשונה, שהולידה שירת מחאה וביקורת שלא נחשבו לכפירה. במובן זה יוכבד בת מרים היא הלב הפועם של הספר".
• הפתעה: איזו תוכנית בישול הכי טעימה?
• יוצרי "משחקי הכס" התפטרו מדיסני
• המחזה שהפך מחבלים לקורבנות יוצג בת"א
והיום דמות האם מצויה בספרות?
"נדרשו לספרות שנים רבות עד שנכללו בה דמויות של אימהות המעזות להביע ביקורת גלויה על האידאולוגיה הגורמת לבנים להיהרג. זה קורה כמובן בהשראת תנועת 'ארבע אימהות'. בשנות ה-90 מופיעות אימהות לחיילים בסיפורים. למשל, בספרה של יהודית הנדל 'הר הטועים'".
את הפרק האחרון בספרה מקדישה אולמרט לסופר דוד גרוסמן. "לדעתי הוא מאוד שמרן בתפיסתו את האם, וכותב את דמויות הגברים והילדים טוב יותר. הוא קצת מתאהב בדמות הנשית, וגורר גם את הקורא להתאהב בה, כשהוא מציג למשל את האם ב'אשה בורחת מבשורה' כדמות טרגית.
"שונה ממנו היא הסופרת אורלי קסטל-בלום, למשל בספרה "טקסטיל", שגם שם כמו ב'אשה בורחת מבשורה' האם חרדה מכך שבנה בצבא - מבצעת כל הזמן ניתוחים פלסטיים כדי להיות במצב של הרדמה, עד שלבסוף היא מתה בעודה תחת ההשפעה של החומר.
"בעוד גרוסמן מפיל אותנו למלכודת הדבש עם עודף אמפתיה לאם, אצל אורלי קסטל-בלום דמות האם היא היפר קריקטוריסטית. יחד עם זאת אני מאוד מעריכה את האומץ הפוליטי של גרוסמן".
מאידך, יש אימהות שהפכו לאייקון.
"השלטון מטפח אימהות שהפכו לאייקון, כמו מרים פרץ, רונה רמון ורחלי פרנקל מאימהות הנערים שנחטפו ונהרגו. הרי למדינה יש מנגנונים וכוח להעניק להן הון סמלי, כמו פרס ישראל או הדלקת משואה ביום העצמאות, ובלבד שלא יקראו תיגר ולא ישאלו שאלות קשות. עם זאת חשוב להדגיש: האימהות אינן אשמות, גם אם מגייסים אותן לשרת את המנגנון של המדינה".
• סוף סוף: קולדפליי בדרך לאלבום חדש
• לאון: "יהודיות עם פלשתינים? טיפשות"
• מיילי סיירוס: "בנות, אל תהיו לסביות"
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
