פותחים תיק: דניאל אוסטר, ניו־יורקי בן 29, פרוד מאשתו ומבנו, קץ בעבודתו האפורה בחברת המחברות "קראפט". הוא מחליט להתפטר ומצפה לחופש, אף שאין לו תוכניות מגובשות לגביו. ביומו האחרון במשרד, בדרכו החוצה, הוא רואה מעטפה מונחת על שולחן המזכירה, ששמו מתנוסס עליה. בתוכה הוא מוצא צרור מפתחות ומכתב המבשר לו, כי אלה המפתחות לדירה שמוענקת לו במתנה על ידי בעלי החברה. ערב אחד, בדירתו החדשה, הוא שומע צעדים מתגנבים לדלת - ומכאן מתחיל הסיפור להסתבך, כשבמרכזו - פרשה ישנה שמערבת את אביו של דניאל, בלש פרטי בשם פול אוסטר, מחברת אדומה והתאבדות מסתורית.
גבולות הז'אנר: "החלון והמדרגות" הוא ספין־אוף גלוי על נובלה מאת פול אוסטר בשם "עיר הזכוכית", שהיא חלק מ"הטרילוגיה הניו־יורקית" (כתר); תרגיל ספרותי פוסט־מודרניסטי מבריק, ארס־פואטי, שמשתמש בשמות ובאירועים של המקור האמריקני ויוצר מהם משהו חדש לגמרי.
עמרי חורש מתאר מסע אל נבכי נפשו של הגיבור, שעובר טרנספורמציה מוחלטת במסע הגילוי העצמי שלו, והתנאי להיטהרות הוא ויתור על חייו הקודמים. ככל שמעמיקים בקריאה, מגלים לא רק את ההתרחקות העלילתית מהמקור של אוסטר אלא גם את הפער בתפיסות העולם בין שני הכותבים.
מדד המתח: למרות האיכויות הספרותיות המובהקות, המאפיינות את הספר, נובלה בעצם, יש כאן גם סיפור מסתורין ומתח, שמסתיים אפילו בסצנת אקשן קטנה. הסיפור שבתוך הסיפור הוא על מדען מטורף הכולא את בנו במשך 11 שנים, ורק כתוצאה משריפה מקרית הילד מתגלה. המדען נכלא בבית חולים לחולי נפש וכשהוא משוחרר, הבן חושש שאביו יבוא לנקום בו - והוא מבקש לשכור את שירותיו של בלש פרטי. פול אוסטר. ואידך זיל גמור.
השורה התחתונה: יצירה מרשימה באיכויותיה. למיטיבי לכת כדאי מאוד לקרוא גם את "עיר הזכוכית", העונג שבזיהוי ההקשרים - וההבדלים! - מכפיל את עונג הקריאה.
החלון והמדרגות / עמרי חורש
ידיעות ספרים, 135 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
