שלדון גארי אדלסון היה שילוב ייחודי של איש עסקים, פילנתרופ, ציוני מושבע ולוחם אמיתי עבור ישראל בעולם ולמען הבטחת קיומו של העם היהודי.
בכאב גדול: שלדון אדלסון 1933-2021
הקשר שלו לישראל התגבש אצלו עוד מצעירותו, כאשר אביו אמר לו פעם אחר פעם כי הוא רוצה לבקר במדינת היהודים. אביו לא הגשים את משאלתו - הן כי לא היו לו האמצעים לכך, ומאוחר יותר לאור בריאותו הרעועה. לכן, זמן קצר לאחר מותו של האב, הגיע אדלסון לארץ כשהוא נועל את זוג הנעליים שנעל אביו - כסגירת מעגל.
עבור אדלסון, שהלך לעולמו אחרי מאבק במחלה קשה, היה ברור כבר מגיל צעיר כי גורל העם היהודי אינו מובן מאליו. בריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל" אמר כי לא פעם הרגיש מאוים כילד בגלל יהדותו. "היינו הולכים לבית הספר בקבוצות כי התנכלו לנו באמצעים אלימים בשל היותנו יהודים", אמר.
ספק אם האזרח הישראלי הממוצע מודע להשקעה העצומה של אדלסון, יחד עם אשתו ד"ר מרים אדלסון, בתחומים כה רבים בהוויה הישראלית ובסיפור הציוני. התרומות והמעורבות שלו בשיפור חייהם של הישראלים והיהודים היו נרחבות, וכללו השקעה עצומה - הן בתוך ארה"ב והן מחוצה לה.
אין צעיר שלא מכיר את פרויקט "תגלית" עם מאות אלפי המשתתפים היהודים שהגיעו מרחבי העולם, בזכות מאות מיליוני הדולרים שתרם אדלסון דרך הקרן המיוחדת שהקים עם אשתו.
בעולם הרפואי בישראל תרם רבות להקמת אגפים חדשים בבתי חולים. המרפאה המיוחדת לגמילה מסמים שהוא ואשתו הקימו בתל אביב ובלאס וגאס שינתה את חייהם של אינספור מכורים.
גם מעורבותו האדירה בהקמת פקולטות ובתי ספר חדשים באוניברסיטאות בישראל העניקה לרבים הזדמנות לקבל השכלה גבוהה במדינה, בין היתר על ידי הקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון ובית הספר ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה, והיה בין התורמים המרכזיים למגן דוד אדום ול"יד ושם".
כמו כן, אדלסון מילא תפקיד משמעותי בניסיון להפוך את ישראל לאחת המדינות הבודדות שמצליחות להנחית חללית על הירח, כאשר תרם סכומי כסף משמעותיים לתקצוב פרויקט "בראשית" של SPACEIL. אף שהחללית ככל הנראה התרסקה, דגל ישראל הגיע לירח, ועבור הילד היהודי מבוסטון היה זה הניצחון הקטן שלו על האנטישמים.
הצלחתו ביצירת "ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית" לישראלים החיים בחו"ל אפשרה לקבוצה זו של ישראלים לשמור על זהותם ולהוות גשר בין ארה"ב לישראל. ארגון זה צבר פופולריות והתרחב בקצב מהיר ביותר בצפון אמריקה, ויותר מכל הצליח לשנות את הסטיגמה של "יורדים". אם לא די בכך, הארגון הפך לגורם משמעותי ברמה ההסברתית-שתדלנית, משום שהצליח לקדם חקיקה פרו-ישראלית בארה"ב שאוסרת להחרים את המדינה היהודית, ועוד שורה של חוקים שספק אם היו מתקדמים ללא התמיכה המסיבית של אדלסון בארגון וביוזמות המקומיות להגנה על ישראל.
וכמובן, אין ישראלי שלא ראה את עיתון "ישראל היום" ששינה את מפת התקשורת בארץ, והצליח תוך פחות מעשור להפוך לעיתון הנקרא ביותר במדינה.
הפעלתנות של אדלסון בקידום יוזמות הציוניות וקירוב הלבבות בעם היהודי לא הסתכמה רק במישור הפילנתרופיה, אלא גם כללה פעילות הסברתית מהמעלה הראשונה למען ישראל מול מקבלי ההחלטות בארה"ב ובמגזר העסקי בעולם, על מנת להביא לישראל השקעות עתק והסכמי סחר שיבצרו את מעמדה כזירת עסקים מערבית תוססת.
אחד הפרויקטים המרכזיים שנטל על עצמו יחד עם ד"ר אדלסון היה בשכנוע העולם בצדקת דרכה של ישראל בכל הנוגע למעמד ירושלים. מאמציו הרבים לבסוף נשאו פרי בדצמבר 2017, כאשר הנשיא דונלד טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל, וחודשים אחדים לאחר מכן אף העביר את השגרירות האמריקנית לתחומי העיר. גם במהלך מגפת הקורונה לא שכח את מחויבותו לקיבוץ גלויות - והצליח להביא עולים ממרוקו בתהליך מורכב ורגיש מול הרשויות ברבאט, למרות הקשיים וההגבלות שנוצרו.
כמו כן, פעל ללא לאות לעזור לכלכלת ישראל על ידי עשיית נפשות למדינה היהודית בפורומים העסקיים האמריקניים, משום שכיהן כיו"ר כבוד של "היוזמה העסקית הישראלית-אמריקנית" של לשכת המסחר בארה"ב.
"ליבי בישראל - וישראל היא תמיד בליבי. אני ציוני מושבע. יש לי בית בישראל, אישה וילדים שהם ישראלים. אני מאמין בעם היהודי ובצורך לחזק את הקשרים בין היהודים בתפוצות ובין ישראל שהיא הבית של העם היהודי," אמר אדלסון בכנס של "ישראל היום". אדלסון התגאה בכך שמעולם לא לקח ולו אגורה אחת מהממשלה הישראלית או מהקורא הישראלי, משום שהאמין בשוק החופשי ובאי-התערבות רגולטורית בשוק התקשורת, שבמסגרתו אפשר לכל ישראלי לקרוא את עיתון "ישראל היום" בכל מקום ובחינם.
לפני שנים אחדות, כאשר התארח בבית הלבן לרגל הענקת מדליה נשיאותית לד"ר מרים אדלסון, שיבח הנשיא דונלד טראמפ את אדלסון ואשתו על מאבקם למען העברת השגרירות האמריקנית, בד בבד עם פעילותם הפילנתרופית.
טראמפ ציין כי ד"ר אדלסון ובעלה פועלים ללא לאות במטרה להפוך את העולם למקום טוב יותר, תוך דאגה יומיומית לעתיד העם היהודי. "בשנת 2006 מרים ובעלה שלדון הקימו קרן למחקר רפואי במטרה לצמצם ולמגר מחלות מסכנות חיים. כמו כן, בני הזוג תומכים בבתי ספר יהודיים ובארגונים להנצחת השואה, ועוזרים ליהודים אמריקנים לבקר בארץ הקודש", ציין הנשיא.
טראמפ אמר כי מאמציהם הבלתי פוסקים של בני הזוג אדלסון להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, במסגרת פעילותם למען ישראל ולקירוב שתי המדינות, היו חלק ממכלול שיקוליו בהחלטה. "האדלסונים שמחו מאוד לראות את העברת השגרירות. כל הכבוד על המהלך הזה. הם פעלו ללא הרף כדי שזה ייצא לפועל. ירושלים היא בירת ישראל," אמר טראמפ.
אדלסון נולד ב-4 באוגוסט 1933 בבוסטון, ארה"ב. אביו ארתור אדלסון היגר מליטא כנער. אימו, שרה טונקין, הגיעה לארה"ב מבריטניה. משפחתו הייתה דלת אמצעים בשכונת דורצ'סטר בבוסטון. הוא חלק חדר עם אחותו ושני אחיו, ולעיתים ישן על הרצפה מפאת חוסר מקום. אביו עבד כנהג מונית, בעוד אימו ניהלה חנות סריגה שצמודה לביתם.
באחד מנאומיו אמר אדלסון כי אביו לימד אותו שעליו לעבוד קשה כבר מגיל צעיר, ו"שתמיד יש מישהו יותר עני ממני, ועלינו מוטלת החובה לחלוק עם אלו שעניים יותר. אני הולך בדרכי אבי ואכפת לי מהקהילה שלי".
כבר בגיל 11 החלה למעשה הקריירה שלו כיזם וכאיש עסקים, כאשר השיג הלוואה דרך דודו - 200 דולר - כדי לקבל עמדת מכירת עיתונים בפינת רחוב בבוסטון, בסכום של 5 סנט לעיתון. אט-אט צבר עוד ועוד פינות כדי למכור עיתונים על ידי הלוואות שנטל, ובסופו של דבר הצליח להגשים כמעט את חלום הילדות שלו - הקמת חנות ממתקים. הוא אף הצליח להקים רשת שלמה של מכונות למכירות אוטומטיות של ממתקים, שהפכו להיות להיט אצל שורה של מפעלים גדולים באזור בוסטון. גם כאשר המפעלים האלו נסגרו בחודשי הקיץ, הוא המשיך בפעילות המכירה, הסב את המשאיות שלו למשאיות גלידה והציב אותן בחוף הים.
הוא שירת שנתיים בזרוע היבשה של צבא ארה"ב, ולאחר מכן נרשם לקורסים בפיננסים ובכלכלה ב- City College of New York, לאור התעניינותו הגוברת בזירה העסקית בוול סטריט.

הוא הקים שורה של עסקים שונים בתחומים מגוונים - מבנקאות ומשכנתאות ועד מחשבים, מלונאות ותיירות. אחד המהלכים שהזניקו אותו קדימה ושמו אותו ברמה אחת מעל השאר הייתה החלטתו בשנות ה-70 להקים, יחד עם עוד שותפים ממדינתו מסצ'וסטס, חברה בשם Interface Group, שבמסגרתה ערכו מדי שנה יריד מחשבים בשם Comdex בלאס וגאס.
העיסוק המוגבר בתחום המחשבים נחשב למהפכני באותה התקופה, שם אותו על המפה והעלה את קרנו של אדלסון ברחבי העולם. בסוף שנות ה-80 גם קנה את המלון והקזינו Sands בלאס וגאס והפך אותו למלון ה-Venetian המפורסם. את המלון והקזינו הפך למתקן מקיף, שמכיל גם מרכז כנסים ענק ומרכז קניות והסעדה, ולמעשה לעוגן שלו בעיר דרך החברה החדשה Las Vegas Sands.
באותה עת, זה היה המתחם היחיד בארה"ב לכנסים שהיה בבעלות ובניהול פרטיים בארה"ב. הסגנון הייחודי של המתחם - שנחשב אז לפורץ דרך בגלל השילוב בין תיירות לעסקים - הפך ללהיט ועזר לשנות את תדמיתה של לאס וגאס מעיר שעשועים ותיירות לעיר של כנסים ועסקים. מאז ועד מותו הוא הפך להיות מזוהה עם העיר, כנראה יותר מכל איש עסקים אחר.
המודל, שמשלב מלון וקזינו עם מרכז ועידות וקניות, עבד בהצלחה רבה. אדלסון אף הקים את מלון פלאזו שצמוד ל-Venetian והרחיב את המודל הזה גם לעסקיו גם מחוץ ללאס וגאס - בסינגפור ובמקאו.
עד מהרה נהפך אדלסון לאחד האנשים העשירים בתבל - מספר 19 בדירוג פורבס העולמי האחרון - והיה קרוב להיות היהודי העשיר בעולם.
מעמדו זה מעולם לא ניתק אותו מהאחריות הרבה שחש לעובדיו הרבים, ונחשב למעסיק שמתחשב רבות בצורכיהם. כך למשל במהלך משבר הקורונה, נאלצו מלונותיו להיסגר למשך תקופה ארוכה, אך הוא התעקש לשלם את המשכורות של העובדים ולהוציא אותם לחופשה בתשלום - אף שלא היה חייב לעשות זאת. הוא זכה לשבחים רבים בארה"ב ובעולם בגלל מעשה זה, שהיה חריג בהיקפו.
ברמה הפוליטית האמריקנית פעל ללא הרף כדי לקדם מועמדים שתמכו בישראל. אף שבצעירותו הזדהה עם המפלגה הדמוקרטית, משום שהייתה המפלגה של המיעוטים והמהגרים, הוא טען כי ערכי הדמוקרטים הלכו שמאלה מדי, בייחוד בנוגע לישראל. אף שהתנגד לחלק מהמהלכים שהמפלגה הרפובליקנית מקדמת, כמו למשל בענייני ביטוח בריאות, הוא בסופו של דבר היה משוכנע שיש לפעול במלוא המרץ לבחירת מועמדים רפובליקנים כדי להבטיח את שלומה של ישראל. בשנים האחרונות היה בין המבקרים הקשים ביותר של המפלגה הדמוקרטית, בשל הסכם הגרעין מול איראן.
אשתו ד"ר מרים אדלסון, רופאה שנולדה בישראל וגדלה בחיפה, היא מומחית בעלת שם עולמי לגמילה מסמים. השניים נפגשו בסוף שנות ה-80 ב"בליינד דייט" ונישאו בשנת 1991. מאז הם פעלו בצוותא בכל תחום אפשרי.
לא פעם אמר כי חבל שלא התחתן עם ד"ר אדלסון הרבה יותר מוקדם. השניים קידמו יוזמות למניעת לגליזציה של סמים, בין היתר לאור טרגדיה משפחתית. אדלסון הותיר אחריו שישה ילדים משני נישואיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו