ידעו, ולא עשו כלום

ההקבלה מזעזעת. המראות דומים. שוב ילדים קטנים שיוצאים מהבית החם החוצה, בשקיות. שוב אישה עם עבר פסיכיאטרי, שוב עירייה שאננה ומתעלמת, שוב גורמי רווחה שידעו ולא עשו כלום, ושוב הורה ששואל "למה-".

איכשהו, זה תמיד נעשה על ידי הורה שאוהב את הילדים שלו, ושילדיו אוהבים אותו בחזרה. זה מטלטל וכואב, וקשה להתמודד עם זה. מעבר לאובדן הגדול, עולות שאלות נוקבות לגבי אנשי מקצוע שידעו, שהיו מעורבים, ובכל זאת לא עשו כלום כדי למנוע.

שבעה ילדים שילמו את המחיר בשלושת החודשים האחרונים. בכל המקרים ידעו. בכל המקרים דיווחו. בכל המקרים הרתיעו - ובכל זאת הסוף, כמעט בכולם, טרגי.

צריך להקים קול זעקה, לומר "די!". די לעובדים סוציאליים שלא עושים כלום, די לרווחה שמנפנפת ודי למחיר הכבד והנורא שמשלמים הילדים. אנחנו אמורים להיות חברה נאורה, והמקרים המזעזעים הללו לא מתאימים אפילו למדינת עולם שלישי.

לאן אפשר להפנות את הזעם הרב והתסכול? מאז שילדיי נרצחו בדם קר אני מנסה להעביר מסר בכל הזדמנות. לזעוק עם כל מקרה שזורק אותי אחורה, למקרה הפרטי שלי, "עד מתי-".

כאמא ששלושת ילדיה נקטפו, אני יודעת בדיוק מה מרגיש עמוס אלוני, אביהן של הילדות שנרצחו אתמול. שמעתי אותו שואל שוב ושוב "למה-".

אני רוצה לומר לך, עמוס, שעד היום אני שואלת את השאלה הזו, ועד היום לא קיבלתי תשובות. אתה כבר תראה עד כמה החיים חזקים מאיתנו. אתה כבר תמצא את הדרך להנציח את שני הפרחים שנקטפו לך. ומי כמוני יודעת עד כמה זה בלתי נתפס.

שלושת ילדיה של לילך שם טוב, עומר, רוני ואור, נרצחו ב-24 ביולי 2010 על ידי בעלה לשעבר, איתי בן דרור

* * *
במשרד הרווחה מאשימים את משרד המשפטים: "הצעת החוק בנוגע לילדים בסיכון - תקועה"

דוע המלצות הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לאחר רצח רוז פיזם עדיין לא יושמו, והאם יישומן היה יכול למנוע את הרצח האחרון? זאת השאלה שעלתה אתמול עם היוודע דבר הירצחן של נטלי ורוני אלוני.

רצח רוז פיזם הביא להקמת ועדה שמטרתה היה לבחון את מצב הילדים והנוער בישראל, ואת הדרכים למנוע מצבי סיכון בכל הקשור אליהם. המסקנות שאליהן הגיעה הוועדה סוכמו בדו"ח מפורט, והמלצותיה היו ברורות: מודל לאיתור פעיל ולהגנה לילדים העלולים להימצא בסיכון שיפעל תחת כל המשרדים, קידום חקיקה שתחייב העברת מידע בין אנשי המקצוע שיאפשר איתור ילדים העלולים להיקלע למצבי סכנה, וגיבוש נהלים ברמה ארצית ומחוזית לאיתור ילדים בסיכון. לטענת אנשי המועצה לשלום הילד וחברי הוועדה לזכויות הילד בכנסת, יש קווים מקבילים בין רצח רוז פיזם לבין הרצח הנוכחי ולרצח הילדים עומר, רוני ואור ביולי השנה על ידי אביהם איתי בן דרור. לדבריהם, למרות זאת נותרו המלצות הוועדה על השולחן.

במשרד הרווחה אמרו בתגובה כי בעקבות הדו"ח הגיש המשרד הצעת חוק המסדירה את נושא התיאום בין הגורמים השונים, אולם היא מתעכבת במשרד המשפטים. ממשרד המשפטים נמסר כי "העבודה על הצעת החוק כבר הסתיימה כמעט לגמרי ותהיה מוכנה בקרוב מאוד". יו"ר הוועדה לזכויות הילד, זבולון אורלב, אמר אתמול כי יפעל להקמת תוכנית לאומית בנושא. "זהו רצח נוסף בסידרה בלתי פוסקת של ילדים במשפחה, שמחייב את שירותי הרווחה, הבריאות והחינוך לערוך בדק בית כדי לנקוט את כל האמצעים להפסקת טרגדיות שכאלה", אמר אורלב.

ליאת עזר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו