הצעת חוק המאבק בטרור תועלה היום להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. שרת המשפטים, ציפי לבני, המשמשת יו"ר הוועדה, תומכת בהצעה.
בהצעה המקיפה, האמורה להחליף את תקנות החירום, הוסדרה הכרזה מינהלית על ידי שר הביטחון על ארגוני טרור הפועלים בישראל ובחו"ל. נקבעו עבירות מיוחדות של ניהול ארגון טרור, גיוס וחברות בארגון טרור, מתן שירות לארגון טרור וכן גילוי הזדהות עימו. כן נקבעו עבירות שעניינן הסתה לטרור, אי מניעת מעשה טרור, איום והכנה לביצוע מעשה טרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, וכן פעולות ועסקאות בנשק למטרות טרור.
ההצעה מחמירה בענישה על עבירות טרור. כך, למשל, מוצע כי עונש מאסר עולם בעבירות טרור יהיה לתקופה לא קצובה או ל־30 שנה (במקום 20 שנה). כמו כן, נקבעו תקופות ממושכות יותר להמלצה על קציבת מאסר עולם (אחרי 15 שנה במקום שבע שנים).
האגודה לזכויות האזרח פנתה בסוף השבוע לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה והתריעה כי אישור ההצעה יפגע קשות בזכויות האדם בישראל. עו"ד לילה מרגלית, ראש תחום זכויות אדם בהליך הפלילי באגודה, התריעה כי ההצעה "קובעת הסדרים רחבים וגורפים, המרחיבים את המעגל הפלילי באופן בלתי סביר והעלולים להפוך אנשים וארגונים שומרי חוק, שאין בינם לבין טרור ולא כלום, לטרוריסטים. היא נותנת בידי הרשות המבצעת סמכויות דרקוניות ובלתי מבוקרות לנקוט צעדים חריפים נגד בני אדם ונגד ארגונים ללא משפט, על סמך חשדות בלבד, ובלי להעניק את הערובות המינימליות להגנה על זכויותיהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו