מכתבים לדבורה

סופרת הילדים והנוער דבורה עומר תיזכר לנצח בזכות הדמויות מדפי ההיסטוריה שהצליחה להנגיש לקהל הקוראים הצעיר; אם היו אלה דוד בן־גוריון ב"אל ראש ההר", "פתאום באמצע החיים" על סיפור חייו של טייס הקרב האגדי זוריק לב, וכמובן "שרה, גיבורת ניל"י" מנקודת מבטה של שרה אהרונסון. כתיבתה הכנה הצליחה לזקק מהות הרואית ישראלית ראשונית, שהשפיעה על ילדים ועל בני נוער רבים.

במלאות שנתיים לפטירתה ולרגל העברת ארכיונה האישי ממרכז ימימה לחקר ספרות ילדים לאוספי הספרייה הלאומית בירושלים, נחשפים אלפי מכתבים שקיבלה הסופרת מילדים, מהורים ומאישים מפורסמים לאורך יותר מיובל של כתיבה.

ראומה ויצמן // צילום: משה שי

באופן טבעי, עיון במכתבים שיועדו לעומר, אפילו כאלה שנכתבו ונשלחו אליה בשנות ה־90 המוקדמות, מעורר תחושה נוסטלגית נוגה, בייחוד כשנתקלים בסוגים שונים של כתב ילדי, חדור להט והתלהבות, רחוק מאוד משפת האימוג'ים חסרת הסבלנות של היום.

עוד דבר מעניין שעולה מן המכתבים הוא השפעתו הגדולה של הספר "דפי תמר" על קוראים ועל קוראות רבים. בחירת עומר בסוגת היומן, ובכלל בגוף ראשון היוצר אינטימיות מיידית עם הקורא, עוררה בקוראיה הצעירים הזדהות עמוקה, שאיפות ספרותיות ורצון לכתוב יומן. כל אחת רצתה להפיק תובנות קולחות כמו תמר מקיבוץ רימון או לאהוב בעוצמה כמו זהרה לביטוב, למרות גורלה הטרגי.

"אין ספק שאמא שלי השפיעה על חיים של קוראים רבים", אומר בנה גיל עומר, "לאורך השנים היא קיבלה מאות אלפי מכתבים של קוראים צעירים ומבוגרים, ששיתפו אותה בחוויות ובסיפורים אישיים".

עומר הבן אומר כי "אנשים מכל הסוגים הרגישו אליה חיבור ספרותי ואישי. למשל, בשבעה הגיעה אלינו מלכה פיוטרקובסקי, שסיפרה שהיא באה כל הדרך מתקוע כדי לספר לנו שהיתה לה ילדות קשה ושהספרים של אמא שלי שינו לה את החיים".

"סבתא, את עובדת עלי?"

לצד טיוטות של חיבורים וסיפורים מראשית דרכה, לציבור הרחב יתאפשר לקרוא - גם מהמחשב הביתי - מהספר האוטוביוגרפי שכתבה עומר בשנת 2005, שנקרא "הייתי מתה", שבו היא "עורכת חשבון נפש עם מי שהיתה", כדברי מתן ברזילי, מנהל מחלקת ארכיונים בספרייה הלאומית. עומר גם ניהלה קשר חם עם משפחותיהם של גיבורי ספריה דוגמת טוביה קושניר, שנפל במלחמת העצמאות בשורות מחלקת הל"ה ושקורותיו מתוארים ב"סערה באביב".

מכתב שנשלח לסופרת 

אפילו בני משפחתה של זהרה לביטוב, הצלע הנשית בסיפור האהבה מימי הפלמ"ח "לאהוב עד המוות", שלחו לה תמונה ולצידה הקדשה אישית: "לדבורה היקרה, בכבוד והערצה אנחנו שולחים ברכת שנה טובה, שנת יצירה פורייה".

על הכוח של עומר לתווך נושאים היסטוריים בקלות אפשר ללמוד ממכתב ששלחה לה ראומה ויצמן, רעיית הנשיא לשעבר. "נכדי, עומרי, בן 10 וחצי, קרא את ספרך 'הבכור לבית אב"י'... במקרה סיפרתי לו שפגשתי בירושלים את בתו של אב"י, דולה בן יהודה. אז נדלק עומרי ואמר לי: 'סבתא, את עובדת עלי?'... ומייד ביקש ושאל האם אוכל לארגן לו איתה פגישה כדי שיוכל לראיין אותה... החלטתי שאני רוצה להודות לך, דבורה, על שאת כותבת כל כך יפה ומרתק עד שגם הנוער של היום, שלא בדיוק קורא הרבה - נמשך לקרוא את ספרייך".

ביום שני הקרוב, 22 ביוני, בשעה 20:30 יתקיים בספרייה בירושלים ערב מיוחד לזכרה של עומר, "כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט)" בהשתתפות עטרה אופק, אחותה של עומר ורד מוסנזון והסופר ינץ לוי, ובו יוצגו פריטים מארכיונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו