צרת תאומים

 

"במזל תאומים – קלודיה וריס יוצאים למלחמה (אחד נגד השני)" של ג'ף רודקי (כתר) מתאים באופן מושלם לעידן הפרעות הקשב שאנחנו חיים בו: הוא מלא רעשים וגירויים, מכיל דיאלוגים חסרי סבלנות, שמתחלפים לתכתובות סמסים, הערות בתוך הטקסט, צילומים לא מהוקצעים, דודלים ושירבוטים – כולם קודש למלחמת העולם הרוגשת בין קלודיה טאפר והתאום שלה ריס. השניים בני 12, ולוקחים ברצינות תהומית את התיעוב ההדדי הנפוץ בין אחים. מדירתם באפר וסד סייד, הם מתכננים את המזימות המשפילות ביותר שאפשר להחיל זה על זו –  שתילת דג מת בתיק בית הספר, שכנוע מאסיבי להסתפר כעור במיוחד, צילום סרטון שירה מביך במיוחד, והפצתו ברשתות החברתיות, ועוד כל מיני מזימות קריאטיביות.

מה שעלול להישמע כעוד ספר בז'אנר הילדים השובבים-אך-מקסימים בחוסר הציות שלהם למבוגרים, דווקא מצליח להתייחד בזכות הכתיבה השנונה והפאנצ'ית של רודקי, שועל תסריטאות ותיק, שכתב סרטים דוגמת "אבא בא לגן", "משפחה על גלגלים" ו"לאלף את אבא" ואת סידרת הספרים "הרפתקאותיו של אג" (שראתה אור גם היא בהוצאת "כתר"). 

כריכת הספר (הוצאת כתר)

רודקי מודע לכך שלקח נושא עתיק יומין, ומספר שאת אווירת הקרב השוררת בספר הוא מכיר מילדות, מיחסיו עם אחותו ומהדינמיקה בין שלושת בניו. "אנחנו תמיד נמצא על מה לריב. לרוב זה יהיה משהו הרה גורל כמו מי יקבל את העוגיה האחרונה".

את הרעיון לספר – כמה אמריקני – רודקי קיבל מאחד מבניו, שלא אוהב לקרוא. "רציתי לכתוב ספר שאפילו הוא ירצה להרים – עכשווי ומצחיק, עם צד ויזואלי מפותח. אני שמח לדווח שעד עכשיו, המשימה הוכתרה כהצלחה – הוא קרא בתיאבון את כל ארבעת הספרים בסידרה (בישראל ראה אור בינתיים הספר הראשון בסידרה; ט"מ)

רודקי, שנהג לכתוב בדיחות לסנטורים אמריקנים, שמח לנצל את כישרון התסריטאות שלו והיכרותו עם הדי.אן.איי האמריקני, לכדי כתיבת ספרים לנוער צעיר. על הפער בין משחקי המחשב המשוכללים, בוראי המציאות המדומיינת, שמככבים בספר, לבין ילדותו הוא מספר: "גדלתי בעיירה קטנה באילינוי. היו לנו ארבעה ערוצים בטלוויזיה ובלי משחקי וידאו עד גיל 10-11, אז אטארי יצא ושינה את חיי. היתה לי ילדות די משעממת, ממש לא כמו הילדות של קלודיה וריס, אז המצאתי סיפורי אקשן כדי לשעשע את עצמי. אין ספק שהילדות המינורית שלי אחראית למה שאני היום".

תופעת השיימינג והשפעותיה ההרסניות בקרב בני נוער היא אחד הנושאים המרכזיים בספר.

"נכון, אבל ממש לא רציתי לכתוב ספר מטיפני. עם זאת, כן היה לי חשוב שההדמויות יהיו אותנטיות ועכשוויות, ובריונות רשת הוא ה-נושא שמעסיק כמעט כל ילד היום, אז חשבתי שזה חשוב מאוד לעסוק בו, ודרך זה אולי לעזור לקוראים שלי להתמודד".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו