מהשבוע תוכלו למצוא על מדפי חנויות הספרים את "הפרשה המסתורית בסטיילס", ספרה הבלשי הראשון של אגתה כריסטי (על התרגום המחודש: מיכל אלפון). בספר, שפורסם לראשונה ב־1920, ובו פוגשים הקוראים לראשונה בהרקול פוארו, הבלש הבלגי המהולל, מניחה כריסטי את התשתית לכמה מן היסודות שיהפכו אותה למחברת הרומנים המצליחה בתולדות הספרות: "הפרשה המסתורית בסטיילס" נחשב עד היום בית ספר לכתיבת רומן בלשי; ליצירת תעלומה, לטוויית רמזים, למשחק העדין כל כך בין הפיכתו של הקורא למשתתף פעיל בפענוח הפשע לבין השאיפה להמם אותו בפתרון חכם ובלתי צפוי.
באופן שקשה להסבירו (ועם זאת נדמה מובן מאליו), הפופולריות של כריסטי רק מתעצמת עם השנים. הוצאה מחודשת של "הפרשה המסתורית בסטיילס" בארה"ב הקפיצה אותו שוב לרשימות רבי־המכר, כאילו לא עברו קרוב ל־100 שנה. במסגרת הרנסנס שחווה ספרות הבלש העברי, מורשת כריסטי מהדהדת גם במקומותינו, ודוגמה מצוינת לכך היא "מאחורי ההר", ספרה החדש והתשיעי במספר של מאיה ערד.
כריכת הספר (הוצאת חרגול)
במרכז ספרה של ערד ניצב זוהר בר, גרוש טרי ומדוכדך ומרצה לספרות בקולג' נידח. יום סגריר אחד מופתע זוהר לקבל שיחת טלפון, שבה הוא מוזמן לסוף שבוע בבקתת סקי מושלגת, אי שם באגם אלפיין אשר ברכס הרי הסיירה, לוקיישן פופולרי בקרב עשירי עמק הסיליקון. בין סקי לארוחה לכוס יין משובח יעביר זוהר בפני זוג ישראלי אמיד ואורחיו סידרת הרצאות על תולדות הרומן הבלשי. העובדה שאינו מכיר את הזוג שהזמין אותו, כמו גם התשלום הגבוה מדי שמוצע לו, מעוררים את חשדו של זוהר אך לא מונעים ממנו לבוא; אדרבה, הוא חולם על חופשה יוקרתית, הרחק מחברתו החדשה והתלותית או מפרודתו זואי, מרצה מבוקשת בסטנפורד שהקנאה בה העכירה את יחסיהם. הוא יוצא לדרכו, ולמן הרגע הראשון ברור שאנחנו נשאבים לתוך תעלומה שאת טיבה עוד אין לדעת, אך רמזים מטרימים לבואה אופפים את העלילה מתחילתה, ותחושה מבשרת רע תלויה ועומדת באוויר, נסתרת מהנוכחים למעט האורח הזר.
זוהר אינו בלש אלא אקדמאי הממוקם נמוך בסולם המעמדות. לעומת אשתו המבריקה, המזהה לא פעם את פתרון התעלומה הבלשית בטרם הבשילה העלילה, זוהר נמנה עם הקוראים שלמרות בקיאותם ברזי הז'אנר, נהנים למצוא לא פעם את פתרון העלילה ניתך על ראשם. ובכל זאת הוא מוצא עצמו בעמדה משולשת: סקרנותו הבלתי נשלטת מניעה אותו לבלוש אחר המסתורין האופף, לטענתו, את עברם של מארחיו כמעין בלש חובב; רמזים מטרידים ולא פעם מאיימים המתגלים בפניו בלבד הופכים אותו לגיבור תעלומה וכמרצה על ספרות הבלש, ברצונו או שלא ברצונו הוא משמש מנוע לשתי התעלומות - אם אכן הן נפרדות זו מזו - גם יחד. התפקיד השלישי שממלא זוהר הופך את "מאחורי ההר" מעוד רומן בלשי עשוי היטב - וכאלה יש לא מעט בשנים האחרונות - לרומן שטמונה בו הברקה: ארבע הרצאות מעביר זוהר במהלך שהותו באתר, כולן עוסקות בהיבטים שונים הקשורים לתור הזהב של הרומן הבלשי ומתמקדות ביצירת תעלומה, ברמזים מטרימים, בנקודת המבט של הקורא ובמבנה הרומן הבלשי.
כל הרצאה מארבע ההרצאות שמעביר זוהר מתייחדת בכך שהנושא שעומד במרכזה משתקף מייד בעלילה עצמה: הראשונה מטרימה ומחישה את התעלומה, השנייה שותלת רמזים מחשידים, השלישית מחדדת את נקודות המבט השונות והאחרונה מבהירה אל נכון את כוחו של הרומן הבלשי להוליך אותנו בשבילים שאמנם מקרבים אותנו לפתרון התעלומה, אך לא פעם, בדיעבד, גם מרחיקים אותנו ממנה. כך הופך החומר התיאורטי, שזוהר מעביר תוך חשש שהוא משעמם את מאזיניו, לחלק משמעותי מהעלילה ויותר מזה: הוא מפעיל אותה. כשזוהר מדבר על "החשוד הכי פחות סביר", לפתע מתבלטים כאלו מקרב האורחים; כשזוהר מספר על רמזים מטרימים, מתחילים כאלה לבצבץ במקומות בלתי צפויים.
גם היסודות שעליהם בנוי "מאחורי ההר" שולחים קריצה לתור הזהב הבלשי: הלוקיישן - אתר מושלג ומבודד זכה עם השנים למעמד אייקוני בקרב קוראים וצופים של ז'אנר הבלש, והמדרונות התלולים הסמוכים לו הם אחד האתרים המועדפים לביצוע הפשע המושלם; התכנסות האורחים/חשודים מדי ערב להרצאה המועברת על ידי בלש חובב כזוהר קורצת למסורת Whodunit שבה שולטת כריסטי ללא עוררין; הטלפונים החוזרים ונשנים לאשתו בנפרד, שבמסגרתם מעדכן אותה זוהר בפרטי ההתרחשויות ממצבים אותו כמעין הייסטינגס בעוד זואי מתפקדת על תקן פוארו, צעד אחד לפני כולם. כל אלה מתכנסים לכדי הצדעה מחויכת לתור הזהב הבלשי, בעיקר היות שהם אפקטיביים, ולא נוסטלגיים גרידא.
בכל רומן פרי עטה מצליחה ערד, בלשנית בהכשרתה, לחדש ולהפתיע מבחינה צורנית. גם הפעם, כאמור, החידוש הצורני בדמות אותה מלאכת שתי וערב בין ההרצאות התיאורטיות לתעלומה ההולכת ומסתבכת שואב את מיטב תשומת הלב. אך גם התמה שעומדת במרכזו מעניינת ביותר, והיא נושא הערך. זוהר, כמו דמויות נוספות בספריה של ערד, עסוק תכופות בבחינה ומדידה של עצמו בהשוואה לסובבים אותו. הוא חש נחות על יד זואי בשל הצלחתה, וכעת מוצא עצמו במעונו של זוג שנראה במונחים ישראליים כפוסטר חינני של ההצלחה. אף אחד מן האורחים בבקתה אינו עשיר כמו הזוג המארח, והפערים בין מי שיש לו למי שאין לו עומדים בין הקרואים באופן מוחש. כל זאת מתרחש על רקע עמק הסיליקון מרובה הישראלים, אחד מן האתרים ההיררכיים ביותר שיש כיום.
אמנם המסקנות הנובעות מתוך העיסוק של ערד בנושא הערך בכלל והכסף בפרט ב"מאחורי ההר" אינן פורצות דרך במיוחד (כסף זה לא הכל, צריך גם מזל וכיו"ב) אך על דרך ההרחקה היא מצליחה לשקף במקוריות ובשנינה את העובדה שגם אנחנו הפכנו לחברה מעמדית, שבה הפערים אינם חדשה מרעישה כמו מציאות שבחרנו שלא להודות בה, ובסתר להסכין עימה.
מאחורי ההר / מאיה ערד; הוצאת חרגול, 327 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו