פותחים תיק: מאגר מים ביורקשייר שבאנגליה מתייבש, וחושף כפר הרוס, שננטש שנים ספורות לאחר תום מלחמת העולם השנייה ומאז שרוי מתחת למים במשך קרוב ל־50 שנה. ילד שמשחק בין הבתים חושף שלד שהיה קבור בבוץ, ופקד בילוש אלן בנקס נשלח לפענח את התעלומה על ידי מפקדו (ואויבו הגדול), כשהוא משוכנע שהוא מזמן לו משימה מהגיהינום. אלא שהסיפור מתברר כמורכב, ובנקס מצליח לא רק לפתור אותו, אלא גם לפתור כמה בעיות בחייו האישיים.
גבולות הז'אנר: פיטר רובינסון יצר נרטיב כפול - חציו בהווה וחציו בימי המלחמה באנגליה. התיאורים שלו את תקופת המלחמה, על ההאפלה והצנע, המחסור והחיים בצל ההפצצות הגרמניות - יוצאים מן הכלל. כך גם העיסוק ביחסים בין הבריטים לאמריקנים, שבסיס חיל האוויר שלהם נמצא סמוך לכפר, והניסיון הנואש של נערים ונערות בני עשרה לשמור על מראית עין של נורמליות למרות הטרגדיות - כל אלה אמינים עד הפרט האחרון, כולל פסקול מוזיקלי נהדר של התקופה. נפלאים ממש הם תיאורי הדמויות הנשיות: גלוריה, הגיבורה בעל כורחה, שיופייה ומזגה בעוכריה; סמלת הבילוש אנני קבוט, הפרטנרית של בנקס, שאי אפשר שלא להתאהב בה; וגוון שקלטון, הדמות הטרגית מכולן, שמובילה את הסיפור מהעבר.
מדד המתח: העבר וההווה נשזרים אלה באלה ב"עונת יובש", ויוצרים מארג של הסתרות ושקרים, שמתוכו מחולצת האמת בעמל רב. פתרון רצח מן העבר הוא מהלך לא פשוט, והשאלה מי הרוצח תופסת מקום משני מול הדרך שמובילה אל הפתרון. אבל כאן יש גם משמעות עכשווית לרצח ההוא והמתח נשמר היטב לאורך כל הספר.
השורה התחתונה: מותחן שתיאורי הרקע שבו משרטטים היטב את רוח התקופה. הערה אחת קטנה: חסרו לי כמה הערות, שיתייחסו לאלמנטים תרבותיים שכל אנגלי מכיר - אבל לא כל קורא עברי. אבל זו רק הערת שוליים לספר מעולה.
עונת יובש / פיטר רובינסון
מאנגלית: ארז אשרוב; כנרת זמורה ביתן, 447 עמ'
