מיליון דולר בייבי

תולדות חייה של איין ראנד מדגימות כיצד מעצבים אירועי ילדות את אופי האדם ואת השקפת עולמו. היא נולדה ב־1905 בשם אליסה רוזנבאום, בת למשפחה יהודית בסנט פטרבורג. אביה היה בעליו של בית מרקחת, והמשפחה חיה בכבוד עד מהפכת 1917, שבה הופקעו נכסיה. לפתע רעבה ללחם. המהפכנים לא הצליחו לנהל את בית המרקחת ומינו את האב למנהל מטעמם, אולם לאחר שהצליח לשקמו במאמץ רב הופקע בית המרקחת בשנית, והרעב שוב הידפק על הדלת. הנערה אליסה הגיעה למסקנה שמטרת הקומוניזם היא לבזוז רכוש שהאחרים צברו בעמלם.

לאחר תלאות זכתה אליסה בוויזה לארה"ב, וכאשר ב־1926 ראתה מסיפון האונייה את קו הרקיע של ניו יורק פרצה, במה שהיא תיארה אחר כך, ב"דמעות למראה ההוד וההדר".

כריכת הספר (סלע מאיר)

הקפיטליזם, כתבה, היא "השיטה היחידה בתולדות האנושות שבה עושר הושג לא בביזה, אלא בייצור ובמסחר". עושר וחופש כרוכים זה בזה, ו"המדינות 'שיש להן' הן אלו שיש בהן חופש, וחופש הוא מה שאין באלו ש'אין להן'". היא שטמה את האטטיזם, שיטת רגולציה שלטונית, וצידדה ב"לסה פאר", המציין כלכלת שוק חופשית. כל צורות השלטון הן האויב הגדול של חופש האדם ורווחתו - ובהיבט זה אין הבדל בין קומוניזם ופשיזם. הרצויה ביותר היא "מדינת שומר הלילה", שבה מצטמצם תפקיד הרשות לשמירה על הביטחון והסדר. 

הקפיטליזם לפי ספרה של ראנד הוא השיטה היחידה המבטיחה רווחה. כל האחרות תבאנה בהכרח לרעב ולקריסה. עמדותיה דומות לאלה של המפלגה הרפובליקנית בארה"ב, פרט לדחייה המוחלטת של הדת. היא מנתחת את "איגרת הרועים" של האפיפיור פאולוס השישי וכותבת: "הכנסייה מאמינה שהנאה שאדם קוצר מפרי עמלו היא פסולה, וכסף, שהכנסייה מתחננת בכל מאודה לקבלו, הוא דבר רע - אם הוא נותר בידיהם של מי שהרוויחו אותו". 

בחצי הראשון של חייה בארה"ב כתבה ראנד את "אנו החיים", "המנון", "כמעיין המתגבר" ואת יצירתה הגדולה "מרד הנפילים", המספרת על ג'ון גאלט, פיזיקאי, מהנדס ופילוסוף, המורד בתכתיבי החברה הבינונית, מתבצר עם עמיתיו במחבוא הררי ומנסה לשנות את פני ארה"ב - ברוחה של ראנד עצמה. שמו הפך למושג, ואין זה נדיר לראות טי־שירטס שעליהן כתוב: "אני הוא ג'ון גאלט". 

בחצי השני של חייה התמקדה ראנד בהרצאות ובכתיבה עיונית. "קפיטליזם - האידאל" הוא אסופת מאמרים משנת 1966, המשקפת בנאמנות את משנתה, והראשון מספרי העיון שלה שראה אור בעברית. המתרגם דוד כהן, שנעזר בחברי מרכז איין ראנד בישראל, הצליח לצקת מאנגלית לעברית גם את הדיאלקטיקה הסדורה וגם את הלהט, המאפיינים את הטפותיה. 

גיבורי ספרי ראנד הם גבוהים, חסונים ונאמנים לקוד המוסרי הייחודי שלהם. הווארד רורק, גיבור "כמעיין המתגבר", הוא אדריכל, וג'ון גאלט ממרד הנפילים - מהנדס ופילוסוף. לעולם לא יהיו חלק מהעדר. הם דומים להחריד לעל־אדם של ניטשה, אבל לא לרסקולניקוב, גיבור "החטא ועונשו", שראה את עצמו משוחרר מעכבות מוסריות והיה "יפה במיוחד וגבוה מעל לממוצע" - אבל התלבט ללא הרף. צאצאיה הרוחניים של ראנד אינם מתלבטים. הם בטוחים בצדקתם וששים להיאבק על כך. 

בת הרוקח מסנט פטרבורג עיצבה את השקפת עולמם של רבים מהמפורסמים וממקבלי ההחלטות, ובהם ג'ימי וויילס מייסד ויקיפדיה, ג'ף בזוס בעלי אמזון, קלינט איסטווד ואלן גרינספן, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב. מבקריה טוענים שהתעלמה מהאמפתיה הטבעית שבני האדם רוחשים זה לזה ומהיתרונות של עבודת צוות. בייחוד בימינו, כאשר הדגש הוא על אינטראקציה קהילתית, חללי עבודה משותפים ורשתות חברתיות רבות עוצמה - דומה שמשנתה מעט זרה לרוח התקופה.

קפיטליזם - האידאל / איין ראנד; מאנגלית: דוד כהן; סלע מאיר, 436 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו