עולם הספרות באבל: "כולנו רצינו להיות פיליפ רות"

"מעצב רגישות", "איזה מוח נפלא" ו"כולם יכלו ללמוד ממנו משהו" הם רק חלק מההספדים המרגשים שכתבו קולגות, מבקרים ועיתונאים על אחד מגדולי הסופרים האמריקאים פיליפ רות, שמת בגיל 85

צילום: AP // פיליפ רות

הסופר היהודי-אמריקני פיליפ רות, שנחשב לאחד מגדולי הסופרים בארצות הברית, הלך לעולמו בגיל 85.

העולם הספרותי ספד לרות עם פרסום הידיעה על מותו. סופרים וכותבים רבים פרסמו ברשתות החברתיות מילות פרידה לגדול הסופרים האמריקאים של המאה ה-20. הסופר היהודי אמריקאי והעיתונאי ג׳פרי גולדברג כתב: "אני תמיד מתלוצץ על כך שהתבנית האינטלקטואלית שלי הייתה דרך חוקרים וסופרים יהודים למרות שלא ידעתי זאת אז, בין אם אלה תיאולוגים או פיליפ רות שעזרו לעצב את הרגישות שלי".

"היה לי הכבוד לפגוש את פיליפ רות רק לפני כמה חודשים, צייץ הסופר דויד סימון. בגיל 85 הוא היה מדויק יותר, מיומן יותר אינטלקטואלית ושנון יותר מרוב האנשים בכל הגילאים. איזה מוח נפלא".


"איזה מוח נפלא". פיליפ רות 1933-2018 // צילום: AP

העיתונאי והסופר מארק האריס התקשה לעכל את הבשורה על מותו של רות: "שמונים וחמש זה חיים ארוכים, אבל עדיין נדהמתי לראות את החדשות. אני יכול לחשוב על קוראים וסופרים רבים שלא אהבו אותו, אבל כולם יכולים ללמוד משהו ממנו".

הסופר, העיתונאי ומבקר הקולנוע היהודי-אמריקאי, ג׳ון פודהורץ, צייץ: "פיליפ רות היה סופר הפרוזה הטוב ביותר באמריקה במחצית השנייה של המאה ה-20".

מיכאל גרין, שכתב תסריטים לסרטי הוליווד רבים בהם "לוגאן וולברין", "בלייד ראנר 2049" ו"הנוסע השמיני: קובבנט", כתב גם הוא מילות פרידה: "כולנו רצינו להיות פיליפ רות. איש מאיתנו לא התקרב לכך".

כותב הביוגרפיה של פיליפ רות, בלייק באיילי צייץ בטוויטר: "פיליפ רות מת הלילה מוקף בחברים שאהבו אותו ביותר. אדם חביב והסופר החי הגדול ביותר שלנו".

רות נולד בניוארק, ניו ג׳רזי, זכה לפרסום בזכות קובץ סיפוריו "היה שלום קולומבוס" משנת 1959, ברומן הקומי והשופע מיניות "מה מעיק על פורטנוי", הרומן "פסטורלה אמריקאית" עליו זכה בפרס פוליצר, והספרים "התחתנתי עם קומוניקסט" ו"הכתם האנושי". נסיבות מותו של פיליפ רות׳ טרם התבררו. 

ספריו של רות אופיינו בדמויות יהודיות שהציגו הגיוון בחברה היהודית האמריקאית. ספרו הראשון, המורכב מנובלה וחמישה סיפורים קצרים, זכה בפרס הספר הלאומי היוקרתי לשנת 1960. לאחר מכן פרסם שני רומנים ארוכים וקודרים, "Letting Go" ו"כשהייתה ילדה טובה". רות זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית עם פרסום הספר "מה מעיק על פורטנוי". דמות האישה בספר זה, מרי ג׳יין ריד, מבוססת על אשתו לשעבר מרגרט מרטינסון, שלאחר פרידתם נהרגה בתאונת דרכים.  

במהלך שנות ה-70 התנסה רות בסגנונות כתיבה שונים, החל מסאטירה פוליטית ב"הכנופיה" ועד פנטזיה קפקאית ב"השד". בסוף שנות ה-70 יצר את דמותו, נתן צוקרמן, שהייתה מעין דמות אוטוביוגרפית וכיכבה ברומנים רבים המאופיינים בנגיעה אישית לסופר. 

תור הזהב של רות החל לפי המבקרים בשנת 1993, עם פרסום ספרו "מבצע שיילוק". בספרו "התיאטרון של מיקי שבת" משנת 1995 הנחשב ליצירת מופת קומית, הציג רות גיבור תאוותני בשם מיקי שבת, קשיש ומפעיל בובות לשעבר. ספרו "פסטורלה אמריקאית" (1997) התמקד בחייו של כוכב האתלטיקה סימור לבוב, המתמודד עם הפיכת בתו לטרוריסטית בעקבות מלחמת ויאטנאם.

ספרים אחרים שלו עסקו בפוליטיקה, כדוגמת "התחתנתי עם קומוניסט", שמתמקד בתקופת המקארתיזם ו"הכתם האנושי", שבוחן תקינות פוליטית וזהות גזעית באמריקה של שנות ה-90. בשנת 2001, כשהוא בן 68, יצא ספרו "החיה הגוועת", שעסק בנושא של יצר החיים והמוות. שלוש שנים מאוחר יותר, יצא לאור ספרו הנמכר ביותר של רות "הקנוניה נגד אמריקה", שזכה בפרס סיידוויז להיסטוריה חלופית. בשנת 2012 הודיע רות על פרישתו מכתיבה.

 • ז'ילברטו ז'יל ביטל הופעתו בישראל
 • סוגר מעגל: אדם חוזר עם שיר חדש

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר